ענת כרמל נ' ישראל כץ-שר החקלאות ואח'

פסק-דין

1.העתירה שבפנינו עניינה בבקשת העותרת כי המשיבים לא יגבילו אותה מלשווק ביצי מאכל בישראל בכל כמות שתחפוץ. העותרת טוענת כי בשנת 2004, בניגוד לשנים קודמות, לא הפעיל המשיב 1 את סמכותו מכוח סעיף 31 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) התשכ"ד- 1963, ולא קבע מכסה ארצית לייצור ושיווק ביצי מאכל. לפיכך, כך טוענת העותרת, לא רשאים המשיבים להגבילה מלייצר ומלשווק ביצי מאכל כרצונה. העותרת טוענת עוד כי גם כאשר נקבעת מכסה כזו היא נקבעת זמן מה לאחר תחילת השנה, והדבר אינו מאפשר לה להיערך מראש לשם ניצול מלא של המכסה שהוקצתה לה.

2.מתגובת המשיב 1 למדנו כי שבוע קודם להגשת העתירה, ביום 19.1.2004, נקבעה מכסה ארצית לשיווק ביצי מאכל, ומכוחה נקבעו מכסות אישיות. בנסיבות אלה, נשמט הבסיס עליו מושתתת העתירה ולפיכך דינה להידחות. נוכח האמור אין צורך להידרש לטענות נוספות שהעלו המשיבות 2 ו-3 בתגובתן, ובין היתר הטענה בדבר חוסר ניקיון כפיה של העותרת, אשר החזיקה בלוליה בשנת 2003 כמות מטילות העולה כפי 15 על המכסה שאושרה לה.

העתירה נדחית, אפוא, על הסף. עם זאת ראינו להעיר כי ראוי שהמשיב 1 יעשה כל שביכולתו על מנת לפרסם את המכסה הארצית לייצור ולשיווק ביצי מאכל, מכוחה נקבעות המכסות האישיות, במועד אשר יאפשר למגדלים להיערך מראש לניצול המכסה שנקבעה להם.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב אלול, תשס"ד (29.08.04).