סלימאן אבו מדיגם נ' פרקליטות מחוז דרום ואח'

פסק-דין

עתירה זו מסבה עצמה על הסדר טיעון שהושג עקרונית בין המדינה למשיבים 6-4 שהעותר, המתלונן בתיק שעניינו עבירות כנגדו על-ידי המשיבים הללו, סבור כי הוא מקל מדי. נציין כי המדובר בהסדר הכולל מאסר בפועל. בהחלטה מיום 13.11.13 נתבקשה הפרקליטות להודיע אם יש נכונות להביא את הסדר הטיעון לבחינת דרג ממונה בלשכה הראשית. בסופו של יום הובא הנושא לפני פרקליט מחוז דרום (תוך אופציה לבדיקה בפרקליטות המדינה במקרה של השלכות רוחב, שלא נמצאו) והוא בחן בעצמו בשלב זה לראשונה (לאחר שלפני כן טופל על-ידי מנהל מחלקה במחוז) את ההסדר (אשר תוקן במקצת) ונפגש עם בא כוח העותר. הוסבר, כי העונשים שהוסכמו אמנם מקלים, אך זאת בשל קשיים ראייתיים משמעותיים, שהתחדדו לאחר עדות המתלונן ואחיו בבית המשפט, הוצע לבא כוח העותר לעיין בפרקליטות בחומר החקירה, ואף לקבל את חלקו לעיונו שלו מחוץ לפרקליטות, וכן להיפגש עם נציגת הפרקליטות. בא כוח העותר סבר כי אין בכך די ולא נענה להצעות, ובפנינו עמד על כך שראוי שהחומר יועמד לרשותו או לחלופין ייבדק על-ידינו. בנסיבות סבורים אנו כי אין מקום להתערב בהחלטת הפרקליטות בדרג בכיר של פרקליט מחוז הנשענת על אדנים ראייתיים והעומדת על ענישה מאחורי סורג ובריח, אם גם פחותה מזו שהיתה אפשרית אילולא הקשיים הללו, בהנחה של הרשעה בעובדות כתב האישום. כאמור, בא כוח העותר לא ראה לנכון, לצערנו, לקבל הצעות שעלו בהקשר העיון בחומר והדיאלוג עם הפרקליטות. מכל מקום, אין הדברים מגיעים לכלל התערבות ואיננו נעתרים איפוא לעתירה.

ניתן היום, ט"ז באדר תשע"ג (26.2.13).