משה דוגה נ' משרד התחבורה אגף הרישוי

פסק-דין

1.העותר הוא קבלן הסעות ומוניות. בבעלותו של העותר היתה חברה שהעסיקה מספר נהגים שנהגו בכלי רכב שבבעלותו. העתירה מכוונת נגד עיכוב רשיון הנהיגה שלו, לפי תקנה 172ב לתקנות התעבורה, התשכ"א1961-, בשל אי תשלום של כ70- קנסות שהושתו עליו ועל נהגי החברה ולא שולמו. לטענתו יש לזקוף לחובתו רק 20 קנסות ואילו את יתר הקנסות יש לזקוף לחובת הנהגים השכירים שנהגו בפועל בכלי הרכב. עוד טוען הוא כי אין ידו משגת לשלם את הקנסות.

2.בעתירה אין ממש.

לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] מוטלת האחריות לעבירה שנעברה ברכב על בעל הרכב אלא אם הוכיח שמישהו אחר נהג ברכב. כפי שמתברר לא הוכיח העותר כי בכלי הרכב שלו נהגו נהגים אחרים וכי יש להסב את דו"חות התנועה על שמותיהם. יתר על כן, מתברר כי רק מקצת הקנסות שהעותר לא כפר בחיובו לגביהם שולמו על ידיו. אין צריך לומר כי טענותיו בדבר מצבו הכלכלי אין מקומן במסגרת עתירה זאת. עוד יצוין כי בינתיים ניתן לעותר רשיון זמני "לפנים משורת הדין" שתקפו עד 1.2.01.

3.העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ח בכסלו תשס"א (25.12.00).

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

הדין של בית המשפט העליון בישראל.