רוני עובדיה צאיג נ' בנימין נתניהו, רוה''מ ויו"ר הליכוד ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

העתירה שבפנינו מגדירה עצמה כ"עתירה למתן צו על תנאי לביטול העלאת אחוז החסימה לבחירות לכנסת". לאמיתו של דבר, היא מנוסחת כעצומה, או כקול קורא נגד כוונה כללית המיוחסת למשיבים להעלות את אחוז החסימה בבחירות – כמתחייב לשיטת העותר "במדינה דמוקרטית מתוקנת", וזאת "על מנת למנוע יצירת מונופולים ושחיתויות". העותר ציין את המשיבים לעתירה רק בגוף הדברים, ומנה בהקשר זה את "ממשלת ישראל", "ראש הממשלה מר בנימין נתניהו", "יו"ר ישראל ביתנו מר איווט ליברמן","יו"ר קדימה מר שאול מופז" ו"יו"ר העבודה הגב' שלי יחימוביץ", ואף הוסיף לצידם את "כל המצדדים".

דין העתירה להידחות על הסף. העתירה מנוסחת באופן כללי והיא נעדרת תשתית עובדתית קונקרטית. היא אינה תוקפת דבר חקיקה או כל החלטה שלטונית, אלא מכוונת כלפי "החלטה עתידית" להעלות את אחוז החסימה בבחירות לכנסת. העותר אף לא הניח תשתית עובדתית לכך שהחלטה מסוג זה עתידה להתקבל. משכך המדובר בעתירה תיאורטית, שדינה להידחות על הסף (ראו למשל: בג"ץ 1932/12 יוסף נוף נ' השר לביטחון פנים (לא פורסם, 13.5.2012)).

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח בחשון התשע"ג (13.11.2012).