אחמד יוסף משלב ואח' נ' היועמ"ש ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיא ת' אור:

1.נגד המשיבים 7-3 (להלן: המשיבים) הוגש כתב אישום בגין עבירות שעיקרן עבירות לפי סעיף 103א'(ב)(3) לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950, וכן עבירות של מרמה והפרת אמונים, עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בין המשיבים לבין המדינה מסתמנת עיסקת טיעון, על פיה במקום סעיף 103א' יואשמו המשיבים בעבירה לפי 103(א), דהיינו במקום עבירה של התקשרות בפועל של חבר מועצה בחוזה או עסקה עם המועצה, תבוא עבירה של אי מילוי חובה להודיע למועצה על חוזה או עסקה שנעשו עם המועצה ואשר לחבר המועצה יש בכך, במישרין או בעקיפין, חלק או טובת הנאה, בה יודו המשיבים. בעוד וההרשעה לפי העבירה הראשונה תחשב כעבירה שיש עמה קלון, לא כן העבירה השניה. כמו כן, בכל הנוגע לעבירה של מרמה והפרת אמונים, הנאשמים יודו בעובדות כתב האישום ותוגש לבית המשפט רשימת עובדות המוסכמות על באי כוח הצדדים, ואחר כך יטענו בעלי הדין בשאלה אם נעברה העבירה של מרמה והפרת אמונים. עוד הוסכם בין הצדדים, כי במידה והנאשמים יורשעו בעבירות של מרמה והפרת אמונים, התביעה תבקש לקבוע כי המדובר בעבירה שיש עמה קלון ואילו הסנגור יטען מצידו שלא כך. בנוסף, הוסכם כי התביעה תבקש מבית המשפט להטיל על המשיבים עונש מאסר על תנאי וקנס.

יצויין, שבעניין פרוט רשימת העובדות המוסכמות על שני הצדדים, טרם הגיעו בעלי הדין לסיכום סופי, אם כי קיים סיכוי רב שיגיעו לכך. באת כוח המדינה הבהירה בפנינו, שהעובדות המוסכמות להן תסכים המדינה, הנן כאלה שעל פיהן, לדעת המדינה, הוכחה העבירה של מרמה והפרת אמונים.

3.שמענו מפי באת כוח המדינה ומפי בא כוח המשיבים את העובדות הרלוונטיות לענייננו. כן שמענו מפי באת כוח המדינה את השיקולים אשר עמדו בבסיס עסקת הטיעון. בין היתר הוזכר, שהעבירות המיוחסות למשיבים הן מלפני זמן לא מועט - שבע שנים ויותר - וכן הזמן השיפוטי הרב אשר יחסך.

שקלנו את טענות באי כוח בעלי הדין, ובאנו למסקנה שאין עילה להתערבותנו בהחלטה בדבר עסקת טיעון עם המשיבים. ההחלטה, אשר כפי שנמסרו לנו גם היועץ המשפטי וגם פרקליטת המדינה נתנו לה את ברכתם, הינה במתחם הסבירות, ואין היא באה במסגרת אותם מקרים אשר יצדיקו את התערבות בית משפט זה.

העתירה נדחית.

ניתן היום, יא' באלול תשס"ג (8.9.2003).