מהראן רשאד אחמד אבו גודה נ' ראש הממשלה ואח'

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העותר הינו פלסטיני שנדון למוות בבית משפט פלסטיני, בשל שיתוף פעולה עם ישראל. בעתירה מבקש העותר, המוחזק בידי הרשות הפלסטינית, להכיר בו כסייען וכי ישראל תנקוט צעדים דיפלומטיים ואף מבצעיים למנוע את ביצועו של עונש המוות.

2.נוכח טענותיו של העותר כי שימש כסייען הוחלט בדיון ביום 17.1.11 כי על המשיבים להגיש הודעה משלימה שתיתמך בתצהיר. ואכן, הונחו בפנינו מספר תצהירים של אנשים מגופי מודיעין שונים בהם נאמר כי בבדיקות שנערכו לא נתגלתה כל אינדיקציה לכך שלעותר היו קשרים עם גופי המודיעין של ישראל. בדיון שנערך בפנינו היום השמיעו באי כוח הצדדים את טענותיהם. כמו כן עיינו על פי צד אחד בחומר חסוי שלא ניתן לחושפו. בחומר החסוי נמצא ביסוס לנאמר בתצהירים. בדיון על פי צד אחד אף הצגנו שאלות לנציג של שירות הביטחון הכללי. תשובותיו סיפקו אותנו. על יסוד כל אלה נחה דעתנו שאין בסיס לטענותיו של העותר כי פעל או הופעל מטעם גורמי הביטחון בארץ.

3.ברי, כי בין אם מדובר בסייען ובין אם העותר לא שימש כסייען (וכאמור הוא לא שימש ככזה), אין מקום שבית המשפט יורה לרשויות המדינה לנקוט צעדים דיפלומטיים או מבצעיים על מנת שיוסר מעל ראשו של העותר גזר דין המוות שניתן עליו בבית המשפט הפלסטיני.

4.יצוין, כי בתגובה שהגישו המשיבים ביום 3.2.11 נאמר, שעל פי המידע שנמסר לגורם ישראלי על ידי גורמים ברשות הפלסטינית, כיום אין ראש הרשות חותם על גזרי דין מוות שהוצאו על ידי בתי המשפט ברשות.

5.העתירה נדחית איפוא.

ניתן היום, כ"ד באדר ב' התשע"א (30.3.2011),

במעמד באי כוח בעלי הדין.