CABANA ELVIRA נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת, אזרחית אוקראינה ילידת 1962, כי נורה למשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא יינתן לה מעמד עולה ואזרחות מכוח חוק השבות, תש"י-1950. עד למתן ההכרעה הסופית ביקשה העותרת צו ביניים אשר יאסור על המשיב להרחיק אותה מישראל.

1.דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ומחמת היותה מוקדמת.

מהתגובה המקדמית של המשיב עולה כי העותרת לא הגישה כל בקשה למשיב בטרם הגשת העתירה דנן. בקשתה של העותרת לקבלת מעמד עולה הוגשה ללשכת רישום האוכלוסין שבחיפה רק ביום 29.12.2013, בעוד העתירה שלפנינו הוגשה כבר ביום 3.12.2013, קרי, כשלושה שבועות לפני שהגישה את בקשתה ללשכת רישום האוכלוסין.

למותר לציין כי בטרם תפנה לקבלת סעד מבית משפט זה, היה על העותרת להמתין להחלטתו של המשיב או, למצער, פרק זמן סביר במהלכו תיבחן בקשתה. משלא עשתה כן, דין עתירתה להידח ות על הסף (לפניה מוקדמת ואי מיצוי הליכים, ראו, לדוגמה, בג"ץ 2488/04 סמירנוב נ' משרד הפנים (25.7.2004); בג"ץ 1866/11 פהידאת נ' שר הפנים (5.5.2011); בג"ץ 5462/13 אנדר חקלאות בע"מ נ' שר התחבורה (23.10.2013)).

2.רשמנו לפנינו כי המשיב הסכים להאריך את רישיון הביקור שניתן לעותרת בשישה חודשים נוספים ככל שזו תפנה בבקשה מתאימה. כמו כן, התחייב המשיב שלא לפעול להרחקתה של העותרת מישראל במשך 30 יום לאחר מתן ההחלטה.

3.אשר על כן, אנו מורים על מחיקת העתירה, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' באדר א' התשע"ד (9.2.2014).