עלי אסדי נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

פסק-דין

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 83/02 - א'

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופטת מ' נאור

העותר: עלי אסדי

נגד

המשיבים:

1.בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 2. יגאל חיות, עו"ד ממונה על התביעה והמשמעת

נציבות שירות המדינה

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר: עו"ד זכי כמאל

בשם המשיב 2: עו"ד אבי ליכט

פסק - דין

עתירה זו מכוונת נגד ההליכים המתנהלים נגד העותר בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. שתי טענות עיקריות מועלות על-ידי העותר נגד ההליכים בבית הדין למשמעת. האחת, כי יש לבטל את כתב האישום בשל התיישנות העבירה המיוחסת לעותר. האחרת, כי נפל פגם בכתב האישום בכך שלא צוין המועד המדויק של ביצוע העבירה הנטענת.

שתי הטענות נידונו על-ידי בית הדין למשמעת ונדחו על-ידו.

דין העתירה להידחות על הסף, משני טעמים: ראשית, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ביניים בהליכים משמעתיים, אשר מתכונתם היסודית היא פלילית. שנית, לעותר אפשרות להעלות את טענותיו בפני בית משפט זה במסגרת זכות הערעור על-פי סעיף 43 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג1963-. אמנם, לבית משפט זה סמכות בסיסית להתערב בעניינים הנוגעים להליכים משמעתיים, אך לא מצאנו כי במקרה הנדון יש הצדקה להתערבות מעין זאת בנסיבות העניין.

לעותר גם טענות נגד הממונה על התביעה והמשמעת בנציבות שירות המדינה, אשר דחה את בקשת העותר לביטול ההליכים המשמעתיים. הבקשה לביטול ההליכים התבססה על אותן הטענות שהועלו בפני בית הדין והיא נדחתה על-ידי הממונה בנימוק שמקומן של הטענות בדיון בפני בית הדין. על רקע שני הטעמים שמנינו, אין מקום להתערב במקרה הנדון בשיקול דעתו של הממונה על התביעה והמשמעת.

אי לכך, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ט" באדר תשס"ב (28.2.2002).