רפי אשכנזי נ' מועצת שמאי המקרקעין ואח'

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.עתירה זו עניינה בקשת העותר כי יינתן לו ציון "עובר" בבחינה שנערכה מטעם לשכת שמאי המקרקעין בחודש מרץ 2005, בנושא "שומה למעשה". העותר עוסק זה מספר שנים בתחום שמאות המקרקעין, וברצונו להירשם בפנקס שמאי המקרקעין כשמאי מקרקעין מוסמך. במשך כשנתיים וחצי נבחן העותר בארבע בחינות הסמכה מטעם לשכת שמאי המקרקעין בישראל, אך נכשל בכולן. לאחרונה, בחודש אוגוסט 2005, ניגש העותר לבחינה נוספת, שתוצאותיה טרם נתקבלו. העתירה שבפנינו עניינה הבחינה שנערכה במועד מרץ 2005, בה, כאמור, נכשל העותר. משהודע לו על כך, פנה העותר לוועדת הערר אשר בדקה את טענותיו והחליטה כי ציונו הסופי הוא 51.

2.טרונייתו של העותר מופנית כנגד אופן בדיקתה של אחת השאלות בבחינה וכנגד סבירות החלטותיה של המשיבה 1 בעניין זה. לטענתו, ענה על השאלה נכונה, למיצער באופן חלקי, ומשכך לא היה מקום לשלול ממנו לחלוטין את הניקוד עבורה. העותר אף מציין כי כך סברו מספר שמאים מקצועיים אשר בדקו את תשובותיו בבחינה לפי בקשתו. בכל הנוגע לערר, טוען העותר כי לא ניתנה לו הזדמנות הוגנת לשטוח טענותיו וכי הטענות לא נבדקו בידי גורם בלתי תלוי. כן מפנה העותר לבג"ץ 571/89 מוסקוביץ' נ' מועצת השמאים, פ"ד מד(2) 236, וטוען כי לפי פסק-דין זה נטל הראיה בעניין הכשלתו בבחינה, סבירותה ואחוז העוברים אותה - שהינו לפי הטענה נמוך באופן קיצוני - מוטל על המשיבים.

3.דין העתירה להידחות על הסף. משניגש העותר לבחינה שנערכה במועד אוגוסט 2005 ותוצאותיה טרם נתקבלו בידיו, אין טעם לדון בטענותיו כנגד בחינה שנערכה במועד מרץ 2005, שכן טענות אלו עשויות להתייתר באם יעבור העותר את הבחינה האחרונה אליה ניגש. במובן זה, העתירה הינה עתירה מוקדמת. מבלי להביע דעה לגופם של דברים, נוסיף ונאמר כי העותר יוכל לשוב ולפנות לבית משפט זה, לאחר קבלת תוצאות הבחינה האחרונה כאמור, ככל שיראה זאת לנכון.

העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' אלול, תשס"ה (12.9.2005).