עדי ז'ורבין נ' משטרת ישראל ואח'

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

עתירה זו מיצתה את עצמה ודינה עתה להימחק.

בעתירה קודמת שהגיש העותר נטען כי על המדינה להעמיד לדין את המשיבים 6-4 בגין עבירות על חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וחוק התקנים, התשי"ג-1953. העתירה הקודמת נדחתה בהיעדר פנייה מוקדמת למדינה (בג"ץ 2654/08). לאחר דחיית העתירה הגיש העותר במשטרה ביום 7.7.2008 תלונה רשמית נגד המשיבים 6-4 בה חזר על עיקרי טענותיו. כשלושה חודשים לאחר מכן, ביום 7.10.2008 הוגשה העתירה הנוכחית. העותר טען כי המדינה (המשיבים 3-1) מתעלמת מתלונתו וכי "עד למועד הגשת העתירה לא התקבל בידו כל מידע על הטיפול בתלונתו, בבחינת עדות לכך שהמשטרה גמרה אומר בדעתה להתעלם מהתלונה ולהימנע מכל טיפול בה". העותר טען כי מדובר בשיהוי בלתי סביר וביקש כי נורה למדינה להשלים את החקירה ולהעמיד לדין את המשיבים 6-4. ביום הגשת העתירה הורתי למדינה להגיש תגובה מקדמית לעתירה ולהתייחס "בפרט לטענה כי הם מתעלמים מתלונת העותר".

אין צורך לעמוד על כל השתלשלות העניינים שלאחר החלטתי. די אם אציין כי מהודעה מעדכנת שהגישה המדינה עולה כי ביום 31.3.2009, כתשעה חודשים לאחר שהוגשה למשטרה תלונתו של העותר, התקבלה על ידי המשיב 2, אליו הועברה התלונה, החלטה לפיה אין מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד המשיבים 6-4. המדינה הודיעה כי ההחלטה נשלחה זה לא מכבר לעותר ולבא כוחו.

אשר על כן, עתירה זו בה טען העותר כי המדינה מתעלמת מתלונתו מיצתה את עצמה עם מתן ההחלטה על ידי המשיב 2 ויש למחקה. ההחלטה כבר נמסרה לעותר. ככל שלעותר טענות לגוף ההחלטה יכול הוא לנקוט בעניין כל צעד שהוא מוצא לנכון. כפי שקבעתי זה לא מכבר:

"אכן עם מתן ההחלטה, שכבר נמסרה לעותרת, עתירה זו, שעניינה היה ב'התעלמותו' של המשיב 1 מהערר של העותרת, מיצתה את עצמה ודינה להימחק. יחד עם זאת, כפי שציינו המשיבים, ככל שלעותרת טענות נגד ההחלטה לגופה הרי שביכולתה לנקוט בכל צעד שהיא מוצאת לנכון" (בג"ץ 8512/08 רסטקס סחר והשקעות 1996 בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (טרם פורסם, 24.2.2009)).

העתירה נמחקת אפוא. המשיבים 3-1 יחזירו לעותר את האגרה ששולמה.

ניתן היום, י"ב ניסן, תשס"ט (6.4.2009).