מנאל אבו עגאג ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

עתירה זו מופנית כנגד החלטת המשיב 1 לדחות את בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות.

העותרת 1 היא אזרחית ותושבת ישראל, ואילו העותר 2 הוא בעלה, תושב הרשות הפלסטינית. מן האמור בעתירה ובתגובת המשיבים עולה, כי בקשתם של העותרים, אשר הוגשה למשיב 1 ביום 1.3.98, נדחתה עוד ביום 20.11.01, על פי הודעה שנשלחה לבא כוחם הקודם של העותרים, עורך דין יעקב לוי. לטענת העותרים, עורך דין לוי לא הודיע להם כי בקשתם סורבה ומאז שפנו אליו בשנת 2001 נותק הקשר עימו. הדחייה התבססה על התנגדות המשטרה.

דין העתירה להידחות על הסף. העובדה שהעותרים לא פעלו במשך תקופה ארוכה מצביעה על כך שזנחו למעשה את בקשתם המקורית. על כן, אין זה משנה כלל שנותק הקשר בינם לבין מי שהיה פרקליטם. התשתית העובדתית השתנתה, כך נראה, בשל חלוף הזמן (ראו בג"ץ 10267/01, בג"ץ 1206/03). עתירתם של העותרים לבית המשפט בעת הזו הינה בבחינת בקשה חדשה לאיחוד משפחות. ואולם, לאור החלטת הממשלה מיום 12.5.02 ולאור חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, אין לקבל בקשות חדשות לאיחוד משפחות. משיוחלט בעתירות העקרוניות התלויות בבית המשפט (בג"ץ 4608/02, 4022/02, 7102/03) באשר להחלטת הממשלה ולחוק, יוכלו העותרים לפנות שוב למשיב 1, אם תימצא להם עילה לעשות כן.

העתירה נדחית איפוא.

ניתן היום, כ"א בכסלו תשס"ד (16.12.03).