תנועת נאמני הר הבית בא"י נ' ממשלת ישראל ואח'

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.עניינה של העתירה בהוצאת צו כנגד המשיבים שתכליתו למנוע ביצוע פעולות למתן היתר – בין במפורש ובין במשתמע, לביצוע פעולות חפירה, ריצוף ובנייה בחלקו המזרחי של הר הבית, אשר תכליתן הסופית הינה הקמת מסגד נוסף בהר הבית, וזאת, על פי הטענה, בלא שהליכים אלה קבלו את אישורן של רשויות התכנון והבנייה ואגב פגיעה קשה ברגשות בני העם היהודי. כן נתבקש צו ביניים אשר מטרתו לאסור על כל פעולות חפירה, ריצוף ובנייה בהר הבית עד להכרעה בעתירה, וזאת כדי למנוע יצירת עובדות מוגמרות בטרם הכרעה לגופו של ענין.

העתירה הוגשה על רקע פרסומים בכלי התקשורת לפיהם קימת כוונה מצד הציבור המוסלמי לבנות בחלק המזרחי של הבית מסגד נוסף, וכי כבר החלו פעולות הכנה לנקיטת צעדים אלה. כן פורסם על פי הנטען כי רשויות השלטון בישראל משתפות פעולה עם הגורמים המוסלמים בנושא זה, בין באופן פעיל ובין באורח סביל. העותרת טוענת כי נכונות להיענות לתוכנית המוסלמים כאמור מהווה הפרה ישירה של הדין בישראל, ובכלל זה, חוק יסוד: ירושלים, בירת ישראל, וכן חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1987.

2.בתגובתה לעתירה ולבקשה לצו ביניים הבהירה המדינה כי אכן, לאחרונה ביקרה בארץ משלחת ירדנית במסגרת מאמצים הנעשים כדי לפתור באורח מוסכם את סכנת ההתמוטטות בחומת הר הבית. באחת מן הפגישות דיווחו ראשי המשלחת הירדנית כי מלך ירדן מבקש לממן בניית צריח נוסף על הר הבית. גורמי המשטרה השיבו לנציגי המשלחת כי המשטרה אינה הגורם המתאים להעברת בקשה מסוג זה, וכי פנייה כזו יש להפנות לדרג המדיני בצינורות המקובלים. כעולה מתגובת המדינה, לא הועברה פנייה ירדנית רשמית בענין זה לכל גורם מדיני מוסמך במדינה, ולפיכך הנושא אינו עומד כיום על הפרק (סעיפים 5 עד 7 לתשובה). עוד צויין בתשובת המדינה כי על פי דיווח המשטרה, בשטח הר הבית לא מתבצעת כיום כל בנייה למעט שיפוץ ה"בלט" בחומה הדרומית ועבודות תחזוקה שוטפות. עבודות אלה מתבצעות באישור מפקד המחוז, וקיים פיקוח הדוק על חומרי הבניה המוכנסים לשטח הר הבית ועל השימוש הנעשה בהם (סעיף 8 לתשובה).

3.לאור תשובתה של המדינה על שני חלקיה, דין העתירה להידחות על הסף. החשש אותו מעלה העותרת בעתירתה לפיו עומדות להתבצע עבודות לצורך הקמת מסגד נוסף בהר הבית נמצא חסר בסיס מן הבחינה העובדתית. גם הטענה לפיה מתבצעות זה עתה עבודות במקום לצורך הגשמת התכלית האמורה אינה מעוגנת במציאות בשטח, אלא מתברר כי העבודות, במידה ונעשות, נועדו לפעולות תחזוקה שוטפות והכרחיות, והן כפופות לפיקוח מתמיד של הרשות המוסמכת הפועלת במקום.

בנסיבות אלה אין העתירה מעלה עילה הראויה לדיון, בהינתן תשתית העובדות הנתונה בעת זו.

העתירה נדחית על הסף, ועמה הבקשה למתן צו ביניים.

ניתן היום, כ"ה בתשרי תשס"ה (10.10.04).