האשם מחמד יוסף בדראן ואח' נ' משרד הפנים ואח'

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1. בהחלטתי הקודמת היום, ציינתי כי לא הוגשה עתירה מתוקנת לצו על-תנאי. מסתבר כי הוגשה עתירה מתוקנת לצו על-תנאי (בשני העתקים), אשר לא הועלתה ללשכתי יחד עם העתירה המתוקנת לצו ביניים (אשר הוגשה בהעתק אחד).

2.הצו על-תנאי המתבקש בעתירה המתוקנת הינו "צו על תנאי נגד המשיבים על מנת שיבואו וינמקו בפני כב' ביהמ"ש הזה מדוע לא תינתן למבקש מס' 1 אשרה לישיבת קבע בארץ או לחילופין אזרחות ישראלית".

3.סמכות לדון בסעד ה"ראשי" נשוא העתירה המתוקנת – אשרה לישיבת קבע – מוקנית לבית המשפט לענינים מינהליים, לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000 וסעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק זה (ראו: בג"צ 2620/02 דראר נ' שר הפנים (לא פורסם)).

4.בעתירה לסעד נוסף "לחילופין", אין כדי לשלול את הסמכות לדון בסעד העיקרי מבית המשפט לענינים מינהליים (בג"צ 7218/03 אלדרעאוי ואח' נ' שר הפנים ואח' (טרם פורסם).

5.העתירה לצו על-תנאי נמחקת, ועמה העתירה לצו ביניים.

ניתן היום, כ"ו בתשרי תשס"ה (11.10.04).