יוסף שיר ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

הצו על-תנאי שיצא מלפנינו מורה את שר הפנים להתייצב וליתן טעם מדוע לא יאריך את התקופה להגשתה של תביעת פיצויים על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

תוכנית תכנון עיר פגעה במקרקעין של העותרים - פגיעה כמשמעותה בסעיף 197 הנזכר - בעת שתקופת ההתיישנות אשר נקבעה להגשתה של תביעה היתה שנה אחת בלבד (בצירוף לסמכותו של השר להאריך את התקופה "אם היתה סיבה סבירה לכך".) התביעה לפיצויים בענייננו היתה לאחר כשבע שנים, ולדעת השר לא עלה בידי העותרים להצדיק איחור כה רב בהגשת התביעה. יתר על כן: העותרים פנו בבקשת הארכה למעלה משנה לאחר שנודע להם על דבר הפגיעה במקרקעין.

קראנו את המסמכים שהונחו לפנינו והוספנו ושמענו טענות על-פה מפי באי-כוח בעלי-הדין. אחרי כל אלה לא נשתכנענו כי בשיקול דעתו של שר הפנים נפלו פגם או סירכה המצדיקים את התערבותנו בהחלטתו.

העתירה נדחית אך לא נעשה צו להוצאות.

היום, ו' באדר ב' תשס"ג (10.3.03).

שופטשופ טתשופט