נעם פדרמן נ' ממשלת ישראל ואח'

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.ביום 22.9.03 הוציא המשיב 2 צו מעצר לפי חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), תשל"ט-1979 (להלן: החוק) ובו הורה על מעצרו של העותר לתקופה בת שישה חודשים, מטעמים של שמירה על בטחון המדינה ועל בטחון הציבור. צו זה אושר על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד הנשיא י' צמח), וכן על ידי בית משפט זה (ראו: עמ"מ 8788/03 פדרמן נ' שר הביטחון (טרם פורסם)). כמו כן, התקיים בפני נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים "עיון תקופתי מחדש" בעניין המעצר, בהתאם לסעיף 5 לחוק, בחלוף שלושה חודשים מיום הוצאת הצו. בעקבות דיון זה, הוחלט כי יש להותיר את צו המעצר המינהלי שהוצא נגד המערער על כנו. על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה, וביום 25.1.04 נדחה הערעור (עמ"מ 338/04 פדרמן נ' שר הביטחון (לא פורסם)).

2.היום, 28.1.2004, שלושה ימים לאחר דחיית הערעור, הוגשה העתירה שבכאן, בגדרה מבקש העותר כי ישוחרר מן המעצר המינהלי בו הוא נתון. העותר מציין בהקשר זה כי במסגרת העסקה לשחרור שבויים וחטופים מלבנון, עתידים להיות משוחררים עשרות עצורים מנהליים פלשתינים, ולפיכך, אין להפלותו לרעה ביחס אליהם.

3.דין העתירה להידחות על הסף. העותר נעצר בשל החשש כי פעילותו תוביל לפגיעה בביטחון המדינה ובביטחון הציבור, והוא אזרח ישראלי. בכך שונה עניינו של העותר באופן מהותי ועל פני הדברים מעניינם של אותם עצירים מינהליים פלשתינים העתידים להשתחרר בעסקה האמורה, ואין מקום לטענת האפליה שהועלתה. לא למותר לציין כי ביום 10.11.2003 נדחתה עתירה דומה שהגיש העותר ובה הלין על כך שהמשיבים לא כללו אותו בעסקה לשחרור השבויים והחטופים, שהייתה באותה עת בשלבי התהוות (ראו: בג"צ 9988/03 נועם פדרמן נ' ראש הממשלה ואח' (לא פורסם)).

העתירה נדחית.

ניתן היום, ה' שבט, תשס"ד (28.01.04).