סימון חזן נ' שר הבטחון ואח'

פסק-דין

השופט א' ריבלין:

1.העותר מלין על כך שקצין התגמולים אינו מכיר בקטיעת רגלו הימנית כבנכות על-פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט1958- [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים).

בחודש יולי 1999 שיגר העותר מכתב לראש אגף השיקום במשרד הבטחון ובו עתר להכרה בנכותו כאמור. בתגובה הודיע לו אגף השיקום כי עליו להגיש לעניין זה תביעה במסגרת ההליכים הקבועים בחוק הנכים. לנוחותו של העותר צורף למכתב מאגף השיקום טופס תביעה שאותו נתבקש למלא.

העותר אמנם פנה בעבר, בתביעה להכרה בחולי ממנו הוא סובל, בהתאם להוראות סעיף 43ב(א) לחוק הנכים, אולם פתוחה בפניו היום הדרך להגיש תביעה גם בגין הנכות הנוספת כאמור. העותר מסרב ללכת בדרך זו, אף שכב' הרשמת של בית משפט זה, כבר הפנתה את תשומת ליבו לקיומו של הליך מתאים בעניינו.

2.מבלי לקבוע עמדה לגוף טענותיו של העותר, מן הראוי הוא שיגיש את תביעתו במסגרת ההליכים הקבועים בחוק הנכים. הועדה הרפואית הפועלת על-פי החוק תדון בעניינו ועל החלטתה יוכל להשיג בפני הועדה הרפואית העליונה, ולאחר מכן, בשאלות משפטיות בלבד, גם בפני בית המשפט המחוזי. בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש מסלול חלופי לקביעת הנכות ודרגתה במקום הרשות המוסמכת לכך על-פי חוק הנכים (ראו: בג"ץ 7859/96 שאולי שייקה נ' קצין התגמולים (לא פורסם)). פנייתו של העותר לבית משפט זה הינה מוקדמת ועליו למצות תחילה את ההליכים הקבועים בחוק.

בשלב זה העתירה נדחית.

ניתן היום, ט' באדר א' תש"ס (15.2.2000).