מקדס קיברט ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. המשיב הודיע, כי לשכת מינהל האוכלוסין הונחתה לאפשר לעותרים לשלם אגרה בעבור המשך הטיפול בבקשתם לאיחוד משפחות. כן הודיע המשיב על הסכמתו להימנע בשלב זה, וכל עוד נבחנת בקשת העותרים לקבלת מעמד מכוח נישואי "אל-סלוודור", מהרחקת העותר מן הארץ (ודוק: אין ענייננו כאן בשאלת נישואי סלוודור גופם). בנסיבות אלה ובכפוף לאמור מסכימים העותרים למחיקת העתירה, אך מבקשים הם הוצאות.

ב. המשיב מותיר את עניין ההוצאות לשיקול דעת, אך מזכיר כי העותר הסתנן לישראל שלא כדין, ונוכח זאת לא היה בידי לשכת מינהל האוכלוסין רישום לגביו והדבר יצר אי בהירות. ועוד, עובר להגשת העתירה הוכן נוהל לעניין אופן הטיפול בבקשות לאיחוד משפחות. לכך מגיבים העותרים ומדגישים יחס בלתי נאות שקיבל העותר בלשכת מרשם האוכלוסין תוך העלבתו. לא הוכחשו דברים אלה, המופיעים גם בעתירה, ולא נחזור עליהם מטעמי נקיון הדעת.

ג. לא היינו מטילים הוצאות, נוכח כניסתו של העותר ארצה כמסתנן, אילולא הדברים שהוטחו בו כנטען; ואגב, ראוי שהנושא – מבלי שאנו קובעים, כמובן, מסמרות – יובא לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. אך בנסיבות סבורים אנו, כי על המשיב לשלם לעותרים את הוצאותיהם וכן סך 8,000 ₪ שכר טרחתה של עורכת דינם.

ניתן היום, ט"ז בסיון תשס"ה (23.6.05).