יעקב סדיק נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

פסק-דין

בפנינו עתירה נגד החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 25.10.04 (השופט י' פליטמן), אשר דחה את בקשת העותר ליתן לו רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת מיום 15.1.04 (השופט ח' סומך).

בקשתו של העותר להכיר בזכויותיו כנפגע עבודה נדחתה על ידי וועדה רפואית לניידות מטעם המשיב 2 (להלן: הוועדה). על החלטת הוועדה הגיש העותר ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, בו נטען, בין היתר, כי הרופאים שישבו בוועדה לא היו מוסמכים לכך. בית הדין האזורי דחה את ערעורו של העותר. בהחלטתו קבע בית הדין האזורי כי לעותר ניתנה אפשרות לבדוק את סמכותם של הרופאים אך הוא לא עשה כן.

על החלטת בית הדין האזורי הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי לא מצא לנכון להתערב בהחלטתו של בית הדין האזורי, כיוון שהמשיב 2 המציא העתק של הפרסום ברשומות בו מופיעים שמות הרופאים שישבו בוועדה. נגד החלטה זו הוגשה העתירה שפנינו, בה טוען העותר כי מינויים של הרופאים שישבו בוועדה היה צריך להיעשות על ידי שר העבודה והרווחה ולא על ידי שר הבריאות.

לאחר שעיינו בעתירה ובנספחים שצורפו אליה הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעותיו של בית הדין הארצי לעבודה, והוא יתערב בפסיקותיו רק במקרים חריגים בהם נפלה בהכרעת בית הדין הארצי טעות משפטית מהותית וכשהצדק מחייב את התערבותו (ראו, למשל: בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673; וכן בג"צ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל - ועד הכבאים נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(6) 810). נוכח הלכה זו ונוכח העובדה שהחלטתו של בית הדין הארצי ניתנה במסגרת הליך בקשת רשות ערעור, להבדיל מהליך של ערעור בזכות, אין העתירה מגלה טעם המצדיק התערבות בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ט"ז בכסלו התשס"ה (29.11.2004).