תיאודור קמניצ'ן נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

באוקטובר 1996, נכנס העותר לישראל באשרת ביקור, ומאז ועד להגשת העתירה הוא שהה כאן שלא כדין. לטענתו, הוא פנה בחודש מאי 2002 למשיבים בבקשה לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, אף שלא צירף מסמך כלשהו שהיה בו כדי לתמוך בגרסתו זו. בהמשך, נתבקש העותר להציג את המסמכים שבידו, ומשעשה זאת נשלחו המסמכים לבדיקה באמצעות לשכת הקשר. בדיקה זו, שתוצאתה אומתה בתעודת עובד-ציבור, העלתה כי קיימת אי-התאמה מהותית בין הרישום במסמכים אותם הציג העותר, לבין הרישום בספרי הלידות במולדובה, והדברים פורטו בהרחבה בתגובת המשיבים.

בנסיבות אלו, לא מצאנו כי נפל פגם בהפעלתו של שיקול הדעת המסור למשיב 1, ומדעתנו לא שינינו גם לאחר שהאזנו לטיעוניו על פה של בא-כוח העותר המלומד, עו"ד רענן חמו, בפנינו. מטבע הדברים, פתוחה בפני העותר הדרך לנסות להפריך את מסקנתם של המשיבים בשאלת יהדותו, וככל שיעשה זאת, יש להניח שהמשיבים יידרשו בשנית לשאלה אם להעניק לו מעמד בישראל.

אי-לכך, העתירה נמחקת.

לבקשת בא-כוח העותר, תעוכב יציאת שולחו מהארץ למשך 60 יום מהיום.

ניתן היום, י"ד באדר א' התשס"ח (20.02.08).