הרננז אינקרנסיון (ניטה) ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. לתיק זה היסטוריה מורכבת שכללה, מחד גיסא, עתירה קודמת שנדחתה על הסף תוך אפשרות לאישור חריג לקבלת תושבות זמנית, ובצידו תהליך גיור (בג"ץ 3133/06 מיום 7.5.07). מאידך גיסא, תהליך לא פשוט בבתי הדין הרבניים, שבו בשלבים מסוימים היתה הכרה בעותרת כיהודיה (כצאצאית של אנוסים שגם טבלה לחומרה), אך הדבר בוטל בהחלטה מיום כד' שבט תשס"ט (18.2.09) על ידי אב בית הדין הרבני בתל-אביב.

ב. איננו רואים כיצד, נוכח פסק הדין הקודם ונוכח החלטת בית הדין הרבני, יש בידינו לסייע לעותרת במובן של הכרזת זכאות שבות. עם זאת, באת כוח המדינה הודיעה כי ככל שתגיש העותרת בקשה לשדרוג מעמדה לתושבות זמנית כידועה בציבור של העותר 2 (כיום היא שוהה באשרת תייר עם אישור עבודה), הדבר ייבחן בהתאם לנהלים. הדעת נותנת כי ככל שהבדיקה תימצא חיובית, המעמד ישודרג. אנו יוצאים מהנחה כי כך יהיה, ועל כן, ככל שתקדים העותרת ותגיש את הבקשה לשדרוג כן ייטב מבחינתה, ואנו מקווים שהתהליך במשרד הפנים יהיה מזורז ככל הניתן, נוכח תולדות התיק.

ג. במקביל נראה לנו – וכך עולה גם מהחלטת בית הדין הרבני – כי על העותרת לפנות לבתי הדין הממלכתיים לגיור בהליך המקובל שם. באת כוח המדינה מציינת כי בקשת הגיור תוכל להיות מוגשת לאחר קבלת מעמד תושב. אנו יוצאים מן ההנחה, המעוגנת בשכל הישר ובנסיון החיים, כי בתי הדין לגיור, בבואם לבדוק את הבקשה, יראו לנגד עיניהם את ההיסטוריה של התיק בבתי הדין הרבניים, ויביאו זאת בחשבון.

ד. בכפוף לאמור, איננו נעתרים לעתירה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' בשבט התש"ע (4.2.2010).