הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון נ' שמעון שמעונוף ואח'

פסק-דין

לאחר ששמענו טיעוני הצדדים לענין בקשת רשות הערעור ולגופה של המחלוקת, החלטנו לדון בבקשה כבערעור.

לעניינו של הערעור, באנו לידי מסקנה כי מעצם העובדה שהועדה המקומית לתכנון ובניה עמדה על כך שתוגש לה תכנית מפורטת רצ/מק/13/110, וכי לא יינתן היתר בניה מכוח התכנית שהיתה בתוקף, אין לקבוע כי התכנית החדשה היא תכנית פוגעת המשנה את התכנית שבתוקף.

עם זאת, בשים לכך שבהתאם לתכנית המפורטת שאושרה נקבעה תוספת של יחידות דיור מ-5 ל-8, תוספת שטח של 5% וכן הוגדרו בה שטחי שירות קוי הבנין, אנו סבורים כי יש מקום לכך שועדת הערר תדון בשאלה אם תוספות אלה אכן היו כלולות בזכויות הבניה שהיו בתוקף והיו בסמכות הועדה המקומית. אם ייקבע שמדובר בתוספות שלא נכללו באפשרויות הבניה בתכנית שהיתה בתוקף במועד הרלוונטי, תבחן הועדה אם אכן התכנית רצ/מק/13/110 הינה תכנית פוגעת לענין סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.

הערעור מתקבל אפוא, במובן זה שועדת הערר תדון ותכריע בשאלה המצומצמת יותר שהוגדרה לעיל.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז בתמוז התשס"ו (12.7.2006).