עיריית נתניה נ' משה ותמר ועוד 19 אח'

פסק-דין

בקשת רשות הערעור שהגישה עיריית נתניה מופנית כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, אשר פסק כי החלטת ועדת הערר לדחות את תביעת המשיבים המבוססת על סעיף 197 לחוק התכנון והבניה אינה יכולה לעמוד, וכי נפל בה פגם היורד לשורש ההליך שקיימה. זאת מהטעם שועדת הערר, בהחלטת ביניים שניתנה על ידה, הביעה עמדה לפיה יהיה מקום לקבל חוות דעת של "שמאי ניטרלי", ולאחר מכן בהחלטתה הסופית, לאחר ששמעה את השמאים מטעם הצדדים, החליטה לדחות את התביעה שלפניה. לפיכך נפסק בבית המשפט המינהלי כי עניינם של המשיבים יוחזר לועדת הערר וימונה שמאי מכריע.

דנו בבקשת העיריה כבערעור.

בטרם ניתן פסק דיננו נעיר כי נוטים אנו לדעה שלא היה פגם בשינוי עמדת ועדת הערר אשר בהחלטתה הסופית סטתה מהחלטת הביניים שלה, לאחר ששמעה את עמדות השמאים. אף כי מוטב היה אילו פירטה נימוקיה לענין שינוי העמדה ביתר הרחבה, הרי לא נראה כי נפל פגם בהחלטתה הסופית.

מכל מקום, שאלה זו אינה טעונה הכרעה כיוון שלגוף הענין, בשאלת החבות לפי סעיף 197, נוצר כיום מצב חדש נוכח פסיקתו של בית משפט זה בעע"מ 2775/01 ויטנר ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה "שרונים" ואח' (להלן: פרשת ויטנר).

עתה לאחר שהוחזר עניינם של המשיבים לועדת הערר פעם נוספת, יהיה עליה להכריע תחילה בשאלה אם אמנם מקרקעי המשיבים הינם "מקרקעין גובלים", לצורך תחולת סעיף 197, בהתאם לפסיקה בפרשת ויטנר. משתינתן הכרעת הועדה בענין זה, תוכל הועדה להכריע בשאלה אם יש למנות שמאי מכריע בעניינם של המשיבים.

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור ועניינם של המשיבים יתברר מחדש בועדת הערר בהתאם לאמור לעיל.

הסכום שנפסק כהוצאות ושכ"ט בבית המשפט המחוזי לטובת המשיבים יבוטל. בנסיבות הענין, איננו פוסקים הוצאות בהליך שלפנינו.

ניתן היום, ט"ז בתמוז התשס"ו (12.7.2006).