עיריית רמת השרון נ' איתן אזולאי

פסק-דין

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' אבניאלי) בת"צ 59692-01-15, מיום 30.5.2015, בה נדחתה הודעת חדילה שהגישה המבקשת (להלן: העירייה).

1.המשיב הגיש ביום 28.1.2015 בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד העירייה בטענה כי חיובי הארנונה אותם היא גובה בחודשיים הראשונים של כל שנה מנישומים המשלמים ארנונה במסגרת הסדר תשלומים דו-חודשי אינם מוצמדים למדד המחירים לצרכן כאשר הוא שלילי. ביום 21.4.2015 הגישה העירייה הודעת חדילה ובקשה מוסכמת לדחיית בקשת האישור ולפסיקת גמול ושכר טרחה למשיב ולבא כוחו. בהודעת החדילה הצהירה העירייה כי ממועד מתן ההודעה ואילך יוצמדו גם חיובי הארנונה בחודשיים הראשונים של כל שנה למדד. כמו כן, הצהירה העירייה כי היא דאגה לתקן את שומתם של מי שטרם שילמו ארנונה בגין החודשים ינואר ופברואר בשנים 2015-2009, כך שחובם בגין חודשים אלו יוצמד למדד.

2.ביום 7.5.2015 דחה בית המשפט קמא את הודעת החדילה והבקשה המוסכמת לדחיית בקשת האישור בקבעו כי: "הודעת החדילה אינה מפרטת מהו הסכום שיושב לכל אחד מהנישומים בשנים הרלבנטיות, או מהו סכום גביית היתר וכיצד יחושב מתוכו ההחזר המגיע לכל נישום. בנסיבות אלו, איני מאשרת את הודעת החדילה, כפי שהוגשה". בעקבות החלטה זו הגישה העירייה לבית המשפט קמא הודעה בה הבהירה כי הסיבה לכך שאין בהודעת החדילה התייחסות לאפשרות של השבת הכספים שנגבו ביתר היא שלפי הוראת סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), משניתנה על ידה הודעת חדילה בתוך פחות מ- 90 ימים מהמועד בו הוגשה בקשת האישור היא אינה מחויבת בהשבת הסכומים אשר נטען כי נגבו על ידה ביתר. לפיכך, עתרה העירייה פעם נוספת לבית המשפט לאשר את הודעת החדילה תוך פסיקת גמול ושכר טרחה למשיב ולבא כוחו. גם בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט בקבעו כי: "בתובענה הייצוגית התבקש במפורש סעד של השבה. לפיכך, יש לתמוה על העובדה שב"כ המבקש [המשיב] הסכים להודעת חדילה ללא סעד של השבה ועל רצונה של המשיבה [העירייה] להתחמק מחובת ההשבה. בנסיבות אלה אני שבה ודוחה את הודעת החדילה".

מכאן בקשת רשות הערעור דנן.

3.לטענת העירייה שגה בית המשפט קמא משדחה את הודעת החדילה שהגישה בנימוק שלא כללה סעד של השבה. לטענתה, החלטה זו מנוגדת להוראות סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות לפיו בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית להשבת כספים שנגבו על ידי רשות אם חדלה הרשות מהגבייה שבגינה הוגשה הבקשה לאישור התובענה ייצוגית בטרם שחלפו 90 ימים מהמועד בו הוגשה. משמעותו של סעיף זה, כך לטענת העירייה, היא כי במקרה שבו הוגשה על ידה הודעת חדילה במועד היא פטורה מלהשיב את הכספים שבשל גבייתם הוגשה בקשת האישור. לפיכך, טוענת העירייה כי העובדה שלא התחייבה במסגרת הודעת החדילה להשיב את הכספים שנטען כי גבתה ביתר אינה יכולה להוות נימוק המצדיק את דחייתה של הודעה זו.

המשיב מצטרף לטענות העירייה בבקשת רשות הערעור ואף לשיטתו רשות שהוכיחה כי חדלה מגבייה בלתי חוקית אשר בגינה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית וזאת בטרם שחלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה, פטורה מלהשיב לחברי קבוצת התובעים המיוצגת את הכספים שגבתה מהם שלא כדין.

יש לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור.

4.אכן, משמעותה המעשית של הוראת סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות היא כי רשות אשר חדלה מגבייה שהוגשה בגינה בקשה לאישור תובענה ייצוגית וזאת בתוך 90 ימים ממועד הגשת הבקשה, פטורה מלהשיב את הסכומים שנטען כי נגבו על ידה שלא כדין למי שלא הגיש נגדה תביעת השבה אישית (ראו, עע"מ 6687/11 מדינת ישראל נ' אבוטבול, בפסקה 24 (25.12.2012); רע"א 6340/07 עיריית תל אביב נ' טיומקין, בפסקאות 25-24 (13.2.2011); בג"ץ 2367/06 כהן נ' יו"ר הכנסת, בפסקה 41 (29.8.2011)). לפיכך, שגה בית המשפט קמא משדחה את הודעת החדילה שהגישה העירייה בנימוק שהיא אינה כוללת סעד של השבה.

5.הערעור מתקבל, אפוא, החלטתו של בית המשפט קמא מיום 30.5.2015 מבוטלת והדיון בהודעת החדילה שהגישה העירייה ובבקשה המוסכמת לדחיית בקשת האישור, יוחזרו לבית המשפט קמא על מנת שיכריע בהן בהינתן האמור בהחלטה זו.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ד' באב התשע"ה (20.7.2015).