חנה עוקב נ' איתי יובלים בע''מ

פסק-דין

אפתח ואומר כי בבקשה אין עילה לרשות ערעור בגלגול שלישי, שכן אינה מעוררת שאלה אשר בשכמותה נשקלת רשות ערעור כזאת. ועוד, למקרא הדברים יש לי תחושה כבדה שהמבקשת עושה שימוש בערכאות במצבה הכלכלי והבריאותי כדי לעשות בשלה בנכס בו מדובר, כעולה מהכרעתו המנומקת של בית משפט השלום ומן החומר שקראתי. סיכויי הערעור, על פניהם, אינם גבוהים – שכן על פניו הלך בית משפט השלום לקראת המבקשת כברת דרך ארוכה, אך היא לא ניצלה כראוי את ההזדמנות שניתנה לה. גם לבעלי הבית זכויות, וגבולות הגנת הדייר אינם יכולים להיות פרוצים.

חרף כל אלה, וכיוון שבפינוי מדירה בה גרה המבקשת עסקינן, וכדי לאפשר לברר אם יש ממש בטענות בדבר השאלות הקשורות בהתמלאות התנאים להגשת הערעור שמעלה הבקשה, ניתנת בזאת רשות ערעור והבקשה נדונה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. הערעור מתקבל במובן זה שהתיק מוחזר לסגנית הנשיא בבית המשפט המחוזי (שאמנם ציינה כי החלטתה ניתנה גם לגופה של הבקשה), כדי לשוב ולבדוק כאמור. הפינוי יעוכב עד להחלטה נוספת של סגנית הנשיא, אשר תתבקש להידרש לכך בהקדם ככל האפשר, ואני מקדים לה תודה.

ער אני לכך שרשם בית משפט זה טרם פסק בענין האגרה, אך פסק הדין הנוכחי ניתן בשל ענין הפינוי, ולכשתינתן החלטה בענין האגרה כמובן תחייב לפי תוכנה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג באדר תשס"ט (19.3.09).