שלמה שפירא ואח' נ' איריס שפירא

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 14.4.13, מיום 18.4.13 ומיום 21.4.13, שניתנו בגדרי ע"א 4153-11-12. עניינה של הבקשה – עתירה למחיקת הערעור בבית המשפט המחוזי בשל איחור בהגשת עיקרי הטיעון של המשיבה (המערערת).

ב. לאחר העיון בבקשה, בתגובה ובנספחיהן לא נוכל להיעתר לסעד העיקרי שבבקשה – מחיקתו של הערעור בבית המשפט המחוזי. חרף העובדה, שעל פני הדברים התנהלותה של המשיבה לא תאמה את הוראות הדין והחלטות בית המשפט לעניין מועד, היקף וצורה בהליכי הערעור, סבורנו כי יש לאפשר למשיבה את יומה הערעורי בבית המשפט המחוזי, כפי שסבר בית המשפט המחוזי. אנו ערים למצבו הרפואי של בא כוח המשיבה, בשני שלבים, שלראשון בהם היתה רלבנטיות מסוימת להתפתחויות בתיק בבית המשפט המחוזי, ובשני נדחתה תגובתו (בהסכמה) חודשים ארוכים. אנו שמחים כי רפא לו. ואולם, איננו רואים עצמנו פטורים מהתיחסות חלקית להוצאות כבר עתה.

ג. אכן, בית המשפט המחוזי קבע (בהחלטתו מיום 18.4.13 (עמ' 6 שורה 17)), כי שאלת ההוצאות תוכרע במסגרת פסק הדין שבערעור. ואולם, חוששנו כי התנהלותה של המשיבה מחייבת הטלת הוצאות בשלב הנוכחי, ולשם כך ניתנת רשות ערעור והבקשה נדונה כערעור, ומתקבלת בנושא זה. יצוין, כי גם המשיבה, בתגובתה, ציינה כי "אם וככל שהיה פגם בהתנהלותה בכל הקשור לעיקרי הטיעון, הרי שניתן ויש להעדיף תיקון הפגם בחיוב בהוצאות" (סעיף 18 לתגובה). פשיטא כי נגרמו למבקשים הוצאות, בודאי נוכח התיצבות בדיון שלא התקיים בשל האיחור בהגשה, ובשל הגשת כתבי בית דין נוספים מטעמם. לפיכך, תישא המשיבה בהוצאותיהם של המבקשים 2-1 בסך 4,000 ש"ח, ובסכום זהה בהוצאות למבקש 3, בגין השתלשלות העניינים בבית המשפט המחוזי.

ד. הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בסיפת סעיף ג' מעלה. בגין הבקשה הנוכחית תשלם המשיבה את הוצאותיהם של המבקשים 2-1 בסך 2,000 ש"ח, וסכום זהה תשלם למבקש 3. כמובן אין בכל אלה כדי להביע דעה לעניין הערעור לגופו.

ניתן היום, א' בכסלו התשע"ד (4.11.2013).