ליליאן כהן ואח' נ' בנק טפחות לישראל בע"מ ואח'

פסק-דין

1.המבקשים הם פושטי רגל. המשיב מס' 1 נקט בהליכי מימוש משכנתא נגד המבקשים לגבי הבית שבבעלותם, שבו הם מתגוררים עם ילדיהם. בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ע' גרשון), בהחלטתו מיום 29.3.01, דחה את בקשתם של המבקשים "להורות כי המבקשים זכאים לדיור חלוף בגין פינויים מביתם".

המבקשים ביקשו להרשות להם לערער על ההחלטה. המשיבים השיבו על הבקשה. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

2.טענתם העיקרית של המבקשים לפני בית המשפט המחוזי היתה כי הם אכן ויתרו על זכות הדיירות המוגנת לפי סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב1972- ועל הגנת בית המגורים לפי סעיף 38(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז1967-, אולם ויתורם היה רק כלפי המשיב מס' 1 ולא כלפי נושיהם האחרים. כפי שעולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי היו בעלי הדין בדיון שלפניו רק המבקשים והמשיבים ואילו ליתר הנושים לא ניתנה ההזדמנות לומר את דברם לגבי הטענה.

3.לפיכך אני מבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ומורה להחזיר את הדיון אליו על מנת שיזמן את כל נושיהם של המבקשים וידון בטענותיהם של כולם.

עיכוב הליכי מימוש המשכנתא, כאמור בהחלטתי מיום 1.5.01, יעמוד בעינו, עד להחלטה אחרת של בית המשפט המחוזי.

בנסיבות הענין לא ייפסקו הוצאות.

ניתנה היום, י"ב באב תשס"א (1.8.01).