מור-נט תקשורת בע"מ נ' וסים אלולי

פסק-דין

1.המשיב התקשר עם המבקשת בעסקה להתקנת שירותי מרכזייה (PRI). לאחר שנחתמה העסקה ובוצעו עבודות הכנה מטעם המבקשת לרבות הגעה של מתקין לביתו של המשיב, ביקש המשיב לבטל את העסקה ודרש את כספו בחזרה. המשיב הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בעכו במסגרתה תבע את השבת כספו, הוצאות שנגרמו לו ופיצויים בגין עגמת נפש. בית המשפט שמע עדויות, קבע כי גרסת מנהל המבקשת לפיה הושקעה עבודה בעסקה אמינה עליו, ודחה את התביעה.

2.המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי שדן בה כבערעור וקיבל אותו. נקבע כי נזקי המבקשת כתוצאה מביטול העסקה הם לכל היותר 1,800 ₪, וכי לעומת זאת המשיב שילם שני תשלומים - אחד בגובה 3,000 ₪ ושני בגובה 1,193 ₪; סך הכול 4,193 ₪. לפיכך פסק בית המשפט כי על המבקשת להשיב למשיב סכום של 2,391 ₪ (צ"ל 2,393 ₪), ההפרש בין הסכום ששילם לסכום הנזק. כן השית בית המשפט הוצאות לטובת המשיב, הן בהחלטתו לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כבערעור (החלטה מיום 22.3.2016; סכום של 1,755 ₪) והן בפסק הדין (סכום של 3,510 ₪).

3.המבקשת לא השלימה עם פסק הדין והגישה את בקשת רשות הערעור שלפני. בהתאם לאמות המידה הנהוגות בפסיקה לענין מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", לא כל שכן כאשר מקורו של ההליך בתביעה בבית משפט לתביעות קטנות, אין בידי להיעתר לבקשה. הבקשה מעלה שורה של טענות כלפי קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי וברי כי אין היא מעוררת כל שאלה החורגת מעניינם האישי של הצדדים. עם זאת, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלה טעות שגם המשיב, בהגינותו הרבה, לא מתכחש לה, והיא לגבי הסכום ששילם המשיב למבקשת בסך 1,193 ₪, שאין חולק כי הוחזר למשיב.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, למעט בנוגע לענין האחרון שבו - גם לנוכח הסכמת המשיב - ראיתי ליתן רשות ערעור, לדון בערעור על פי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור כך שפסק דינו של בית המשפט יתוקן ומהסכום שעל המבקשת להשיב למשיב יופחת סכום של 1,193 ₪. בשורה התחתונה על המבקשת להשיב למשיב סכום של 1,200 ₪ בלבד.

בנסיבות הענין, בהתחשב בהוצאות הגבוהות שהטיל בית המשפט המחוזי ביחס למהות הסכסוך ולגובה הסכומים שנתבעו, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, ז' באב התשע"ו (11.8.2016).