החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ ואח'

פסק-דין

השופט א' מצא:

ביום 4.11.01 הודיע בא-כוח המשיבה לבית המשפט, כי בהמלצת בית המשפט (בישיבת יום 22.10.01) החליט מנהל אגף המכס ומע"מ לבטל את הודעות החיוב שנשלחו למערערת בגין היבוא נשוא הדיון בערעור. לפיכך, טען בא-כוח המשיבה, "אין עוד צורך בדיון בערעור". בא-כוח המערערת, שנתבקש להגיב על הודעת המשיבה, עמד על זכותה של המערערת שיינתן פסק-דין, המורה על ביטול פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. כן ביקש לחייב את המשיבה בהוצאות הערעור. לבקשה זו השיב בא-כוח המשיבה, כי ביטול הודעות החיוב חסך מבית המשפט את הצורך לכתוב פסק-דין מנומק, ומטעם זה אין להטיל על המשיבה חיוב בהוצאות.

בשני העניינים בהם נחלקו פרקליטי הצדדים, הדין הוא עם בא-כוח המערערת. בצדק טען, כי הודעת המשיבה בדבר ביטול הודעות החיוב כמוה כהודאה בטענת המערערת - שבית-משפט השלום קיבל את עמדתה - כי מלכתחילה לא היו הטובין המיובאים חייבים במכס. בנסיבות אלו אין זה מן המידה להותיר על כנו את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, בהיותו מבוסס על תפיסה משפטית שגויה ועלול אף להטעות את אגף המכס ומע"מ בשאלת החבות במכס במקרים דומים. כן איננו רואים יסוד לעמדת בא-כוח המשיבה בנושא פסיקת ההוצאות. משנאלצה המערערת לשוב ולהתדיין בעניינה בשתי ערכאות נוספות, בטרם הכירה המשיבה בצדקת עמדתה, זכאית המערערת לפסיקת הוצאות. הסכמת המשיבה לעמדת המערערת עשויה אך להשפיע על שיעור ההוצאות.

אשר על כן אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי ומחזירים על כנו את פסק-דינו של בית-משפט השלום. המשיבה תשלם למערערת הוצאות ושכר-טרחת עורך-דין בסכום כולל של 15,000- ש"ח.

ניתן היום, י"ג בכסלו תשס"ב (28.11.01).