סופיה לוין ואח' נ' ןיקטור לוין ו-6 אחרים ואח'

פסק-דין

1.בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן) דחה בקשה לתיקון כתב תביעה שהגישו המבקשים. הטעם לדחיית הבקשה היה החלטתו של בית המשפט לדחות על הסף את התביעה נגד הנתבעים 19-9 (להלן - הנתבעים האחרונים). בית המשפט קבע, כי הבקשה לתיקון כתב התביעה מתייחסת לעילה נגד הנתבעים האחרונים בלבד. משהוחלט לדחות את התביעה נגד נתבעים אלו על הסף, התייתר לשיטתו של בית המשפט הצורך להכריע בבקשה לתיקון כתב התביעה (פיסקה 3 להחלטה). המבקשים הגישו ערעור על ההחלטה לדחות על הסף את התביעה נגד הנתבעים האחרונים (ע"א 8945/09). בבקשת רשות הערעור שבפניי משיגים המבקשים על ההחלטה לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה בנוגע לנתבעים האחרים. לטענתם, התיקון, הכולל הוספת שתי עילות, התבקש ביחס לכל הנתבעים ולא רק לגבי הנתבעים האחרונים.

2.עיון בבקשה לתיקון כתב התביעה ובתצהיר שתמך בה מעלה כי הצדק עם המבקשים. בבקשה ובתצהיר ציינו המבקשים כי המניע לעריכת הבירור העובדתי שהביא להגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה הוא החשש מפני סילוק תביעתם נגד הנתבעים האחרונים על הסף. אולם, הבקשה לתיקון כתב התביעה מתייחסת לכל הנתבעים שהם בעלי מניות, ולא רק לנתבעים האחרונים. העילות שהוספתן התבקשה עומדות למבקשים, לטענתם, גם נגד נתבעים שהתביעה נגדם לא נדחתה על הסף. בנסיבות אלה, לא היה מקום שבית המשפט ידחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה בלא לדון בה לגופה ככל שמדובר באלה שאינם בגדר הנתבעים האחרונים.

3.החלטתי לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. הערעור מתקבל. החלטתו של בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה מתבטלת. בית המשפט יכריע מחדש בבקשה זו, לאחר שתינתן לבעלי הדין הרלוונטיים הזדמנות להשמיע את טענותיהם בעניין. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג בשבט התש"ע (7.2.10).