סעיף 1 לחוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982, פרשנות.

בחוק זה –

(1)תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), או בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963 (להלן – חוק מס שבח), לפי הענין, זולת אם בחוק זה הוראה מפורשת אחרת;

(2)”חוק לעידוד השקעות“ – חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 או חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980, לפי הענין;

(3)”חוק עידוד התעשיה“ – חוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969;

(4)”חוק לעידוד השכרת דירות“ – חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״א–1981;

(5)”חוק השקעות משותפות“ – חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961;

(6)”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

(7)”שנת מס“ – לרבות תקופת שומה מיוחדת;

(8)”הכנסה חייבת“ – לרבות שבח מקרקעין;

(9)”נישום לענין חוק זה“ –

(א)חבר־בני־אדם או שותפות כמשמעותה בסעיף 24(ב), למעט –

(1)קרן להשקעות בנאמנות על פי חוק להשקעות משותפות;

(2)חבר־בני־אדם שחל עליו סעיף 9(2) לפקודה;

(3)חברה שביום הקובע נתקיימו בה כל אלה: כל מניותיה אינן נסחרות בבורסה, כל מניותיה הן בבעלותם של יחידים, כל נכסיה – למעט מזומנים ופקדונות במוסד כספי – הם ניירות ערך, אם היא אינה תובעת ניכוי ריבית וביקשה בכתב מפקיד השומה, תוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה, שלא יראוה כנישום לענין חוק זה – לגבי כל שנת מס שבה נתקיימו כל התנאים האמורים בכל ימות אותה שנה ושבה כל הכנסותיה הן הכנסות לפי סעיף 2(4) לפקודה וריווח הון ממכירת ניירות ערך;

(4)חברה שביום הקובע היתה חברה ציבורית להשקעות כמשמעותה בצו מס הכנסה (דיבידנד מהכנסה מועדפת), התשכ״ד–1963, וחבר־בני־אדם אינו שולט בה, מרבית נכסיה הם ניירות ערך והיא אינה תובעת הוצאות ריבית, אם הודיעה על כך בכתב לפקיד השומה תוך 60 ימים מיום פרסום חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (תיקון), התשמ״ג–1983, לגבי כל שנת מס שבה נתקיימו כל התנאים האמורים בכל ימות אותה שנה;

לענין זה –

”שליטה“ – החזקה, במישרין או בעקיפין, ב־10% לפחות מאחת מהזכויות בחברה כאמור בהגדרת שליטה שבסעיף 25 לפקודה;

”חבר־בני־אדם“ – למעט חברה ציבורית להשקעות כאמור שמרבית נכסיה הם ניירות ערך ואינה תובעת הוצאות ריבית;

(5)חברה תושבת חוץ, למעט חברה תושבת האזור, שאין לה הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה או שאינה חייבת בהגשת דו״ח על פי סעיף 131 לפקודה;

(ב)יחיד שיש לו הכנסה מעסק;

(10)”עסק“ – לרבות משלח יד;

(11)”נישום זכאי“ – נישום לענין חוק זה, המנהל את פנקסיו בשיטה הכפולה החייב להגיש דו״ח על פי סעיף 131 לפקודה והדו״ח שלו מבוסס עליהם, למעט –

(1)יחיד או שותפות של יחידים הרשאים לנהל פנקסיהם בשיטה חד־צדדית והם מנהלים אותם בשיטה הכפולה שביקשו מפקיד השומה לפני תום 60 ימים מיום פרסום חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (תיקון מס׳ 3), התשמ״ד–1984 או מיום שהחלו לנהל את פנקסיהם כאמור, לפי המאוחר, שלא להיחשב נישום זכאי; ביקשו כאמור, יחולו הוראות אלה:

(א)הם ייחשבו לענין חוק זה כמי שמנהלים פנקסיהם בשיטה חד־צדדית;

(ב)הם לא יוכלו לחזור בהם בתקופת תחולתו של חוק זה, כל עוד הם רשאים לנהל את פנקסיהם בשיטה חד־צדדית;

(2)חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה, שפעילותה היא החזקת מקרקעין וכל רכושה הוא מקרקעין, מזומנים ופקדונות במוסד כספי;

(12)”ריבית“ – לרבות הפרשי הצמדה;

(13)”הון עצמי“ – הפריטים הכלולים בתוספת הראשונה על סייגיה, בתוספת כל סכום שנקבע לגביו בחוק זה שיש להוסיפו להון העצמי ובהפחתת כל סכום שנקבע לגביו בחוק זה שיש להפחיתו ממנו, והכל לפי הרשום בפנקסי העסק זולת אם נקבע במפורש אחרת;

(14)”נכסים מוגנים“ – הפריטים הכלולים בתוספת השניה, וכל נכס שנקבע לגביו בחוק זה שיראוהו כנכס מוגן (גם הוא להלן בפסקה זו – פריט), והכל לפי הרשום בפנקסי העסק זולת אם נקבע במפורש אחרת, למעט כל פריט כאמור שנרכש ונמכר באותה שנת מס ושאיננו השקעה בהון שותפות, פקדון במטבע חוץ, פקדון בקופת גמל, פקדון על פי תכנית חסכון שהיא מילווה מועדף או ניירות ערך כאמור בסעיף 20(ה);

(15)”נכסים בלתי מוגנים“ – נכסים שאינם נכסים מוגנים;

(15א)”מקרקעין“ – זכות בעלות במקרקעין או זכות חכירה במקרקעין לתקופה העולה על 10 שנים וכן זכות לקבל זכויות כאמור, והכל בין כשהמקרקעין בארץ ובין כשהם בחוץ לארץ; ולענין זה יראו כתקופת החכירה את התקופה המרבית שאליה יכולה החכירה להגיע לפי כל זכות שיש לחוכר או לקרובו מכוח הסכם או מכוח זכות ברירה הנתונה לחוכר או לקרובו בהסכם;

(15ב)”ניירות ערך“ – תעודות המונפקות על ידי חברה או אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או זכות השתתפות בהם או תביעה כספית מהם, ולרבות תעודת השתתפות של קרן להשקעות משותפות בנאמנות ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך וכן תעודות המונפקות על ידי המדינה או מדינת חוץ או על פי חוק והמקנות זכות לתביעה כספית מהן, והכל בין שהן מונפקות בסדרות ובין שלא בסדרות;

(16)”ניירות ערך נסחרים בלתי מוגנים“ – ניירות ערך הנסחרים בבורסה – לרבות נייר ערך חוץ מוכר כמשמעותו בפסקאות (2) ו־(3) להגדרת ”נייר ערך חוץ מוכר“ שבסעיף 5(ב) להיתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978 – ותעודות השתתפות כמשמעותן בחוק השקעות משותפות, למעט איגרות חוב בידי מוסדות כספיים אשר ההשקעה בהן ניתנת להפחתה מחובת הנזילות על תכניות חסכון, על פי הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), התשל״א–1971, ובלבד שלא נקבע לגביהם בחוק זה שייחשבו כנכס מוגן;

(17)”בורסה“ – בורסה לניירות ערך שאושרה לענין חוק השקעות משותפות וכן בורסה לניירות ערך במדינת חוץ שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(18)”מניות“ – לרבות פרמיות על מניות;

(18א)”זכות לניירות ערך נסחרים“ – זכות שמעניקה חברה, לבעלי ניירות ערך נסחרים, לרכישת ניירות ערך נסחרים אחרים;

(18ב)”אופציה“ – נייר ערך שהנפיקה חברה, המעניק זכות לרכישת ניירות ערך בתקופה ובתנאים שקבעה החברה בעת הנפקתו, למעט נייר ערך הניתן להמרה;

(19)”תוספת להון העצמי“ –

(א)סכומים שנתקבלו במהלך שנת המס ממימושם באותה שנת מס של נכסים מוגנים המפורטים להלן, שנרכשו לפני תחילת שנת המס, לאחר הפחתת ההוצאות שהוצאו בקשר למימושם במהלך שנת המס:

(1)ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה לרבות מילוות חובה ומניות כאמור בסעיף 20(ג)(2);

(2)מקרקעין שהריווח ממכירתם בידי הנישום אינו חייב במס לפי סעיף 2(1) לפקודה;

(3)כלי רכב, כלי שיט וכלי טיס, וכן נכסים המשמשים להשכרה שחל לגביהם סעיף 13(2);

(4)מוניטין, דמי מפתח ודמי פינוי;

(5)סכום מס יתר שהוחזר לנישום שהוא חבר־בני־אדם שאינו חייב במס לפי סעיף 2(1) לפקודה בשל ריבית, בתוספת סכום הריבית שנתקבלה בשלו ואשר הצטברה מתחילת שנת המס 1983;

(א1)סכומים שנתקבלו במהלך שנת המס ממימושם, באותה שנת מס, של נכסים מוגנים כמפורט בסעיף קטן (א) שלא נרשמו בספרי העסק או שלא נרשמו כפריט שהוא נכס מוגן אך הובאו בחשבון לענין הגריעה מההון העצמי;

(ב)סכומים שנתקבלו במהלך שנת המס ממימושם באותה שנת מס של נכסים מוגנים המפורטים להלן:

(1)השקעה בהון השותפות;

(2)פקדונות במטבע חוץ, פקדונות בקופות גמל ופקדונות על פי תכניות חסכון שהם מילוות מועדפים;

(ג)הגדלת הון:

(1)בחברה – כל תמורה שקיבלה בעד אופציות, איגרות חוב או שטרי הון שהנפיקה ושהם בגדר הון עצמי, וכל תמורה שקיבלה בעד מניות שהוקצו עד המועד החוקי להגשת הדו״ח או עד מועד מאוחר יותר שהתיר הנציב לחברה, אם הוכח להנחת דעתו שיש לכך סיבה מוצדקת, וכן בעד איגרות חוב או שטרי הון הניתנים להמרה במניות שאינם בגדר הון עצמי, והומרו במניות, לפי מחיר העלות בתוספת הריבית שנצברה עליהם עד תום שנת המס הקודמת ולא שולמה, ובלבד שנרשמה כהוצאה בספרי החברה, ובחברה שהיא אגודה שיתופית – גם תמורה שקיבלה כהשתתפות החברים בהון האגודה; היתה התמורה שקיבלה החברה נכס הון שהוא נכס בלתי מוגן, כאשר על מכירתו לחברה חלות הוראות סעיף 95 לפקודה, יראו כתמורה לענין פרט זה סכום השווה ליתרת המחיר המקורי של הנכס כפי שנקבעה לענין הסעיף האמור;

(2)ביחיד ובשותפות – הגדלת הון עצמי בכל דרך שהיא, למעט דרך שיערוך נכסים ולמעט מתוך רווחים שנצברו במשך השנה;

(ד)מענק בשל נכס מוגן, שהוצאות לרכישתו הובאו בחשבון לענין הגריעה מההון העצמי באותה שנת מס, שהעניקו, במישרין או בעקיפין, המדינה או המוסדות הלאומיים, ו־25% מסכום המענק בשל מבנה תעשיה שהוצאות הבניה שבו לא נגרעו מההון באותה שנה על פי פסקה (20)(א)(2);

(ה)לענין חישוב התוספת להון העצמי, יצורפו הסכומים שבפסקאות משנה (א) עד (ד) וכן סכומים שרואים אותם כתוספת להון העצמי מכוח הוראות אחרות בחוק זה שנתקבלו בכל אחד מחדשי שנת המס כשהם מוכפלים כך:

(1)בשנת המס 1982 – במספר החדשים שמתום החודש שבו נתקבלו ועד תום שנת המס ומחולקים במספר החדשים שבתקופת הדו״ח לאותה שנה;

(2)החל בשנת המס 1983 – בשיעור עליית המדד מתום החודש שבו נתקבלו ועד תום שנת המס ומחולקים בשיעור עליית המדד שבתקופת הדו״ח;

(ו)לענין הגדרה זו, ”סכום שנתקבל“ – חלק התמורה שנתקבל בפועל וכן חלק התמורה שלא נתקבל בפועל אך הוצמד במלואו למדד או לשער החליפין או שהוא נושא ריבית בשיעור שאינו נמוך משיעור הריבית שנקבע לענין סעיף 19;

(20)”גריעה מההון העצמי“ –

(א)סכומים שהוצאו במהלך שנת המס להשקעה בנכסים מוגנים המפורטים להלן שלא נמכרו במהלך שנת המס, ובנכס שטרם החל לשמש בייצור הכנסה או בקרקע שטרם החלו לבנות עליה, שהריווח ממכירתה אינו הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה בידי הרוכש – לגבי התקופה שקדמה לקבלת החזקה בקרקע – סכומים שהוצאו או שולמו, כפי שעולה מפנקסי העסק:

(1)ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה, לרבות מילוות חובה; לענין חישוב הגריעה על פי פסקת משנה (ז), לגבי מניות שאינן נסחרות בבורסה, יראו את הסכום שהוצא לרכישתן כאילו הוצא בתחילת החודש שלאחר רכישתן;

(2)מקרקעין, כולל מקרקעין שהריווח ממכירתם, בידי הנישום, חייב במס לפי סעיף 2(1) לפקודה, למעט:

(א)הוצאות לבניית בנין להשכרה לתעשיה – בהתאם לתכנית שאושרה על פי חוק לעידוד השקעות, באזור פיתוח א׳ כמשמעותו לענין החוק האמור, שהוציאה חברה שעיסוקה העיקרי הוא בניית בניני תעשיה להשכרה באזור כאמור; ההוצאות לבניית בניינים כאמור ייראו, לענין חישוב ריווח ההון והשבח, כאילו נגרעו בתחילת שנת המס שלאחר השנה שבה הוצאו ואת יום הגריעה יראו כיום הרכישה;

(ב)הוצאות לבניית בנין להשכרה שחל לגביו חוק לעידוד השכרת דירות, שהוצאו במשך שתי שנות המס החל בשנה שבה הוצאו לראשונה הוצאות הבנייה; ואולם אם הנכס הושכר במהלך שנת המס, ההוצאות שהוצאו באותה שנה עד יום ההשכרה ייגרעו במועד ההשכרה; ההוצאות לבניית בנין כאמור ייראו, לענין הוראות סעיף 4 ולענין חישוב ריווח ההון והשבח, כאילו נגרעו בתחילת שנת המס שלאחר השנה שבה הוצאו או ביום ההשכרה, לפי הענין, ואת יום הגריעה יראו כיום הרכישה;

(3)כלי רכב, כלי שיט וכלי טיס;

(4)מוניטין, דמי מפתח ודמי פינוי;

(5)מס ששילם ביתר, בשל שנות מס קודמות, נישום שהוא חבר־בני־אדם שאינו חייב במס לפי סעיף 2(1) לפקודה בשל ריבית, כשהיתר הוא ביחס למס המגיע על פי שומה לפי סעיף 145(א)(1) לפקודה או על פי שומה או צו שביום הגשת הדו״ח לשנת המס שבה שולם היתר לא היו ניתנים עוד להשגה או לערעור, לפי הענין;

(א1)המחיר המקורי לענין קביעת ההכנסה החייבת, של נכסים מוגנים כמפורט בפסקת משנה (א) שנרכשו בשנת המס ולא נרשמו בפנקסי העסק או שלא נרשמו כפריט שהוא נכס מוגן;

(ב)סכומים שהוצאו במהלך שנת המס להשקעה בנכסים מוגנים המפורטים להלן:

(1)השקעה בהון השותפות;

(2)פקדונות במטבע חוץ, פקדונות בקופות גמל ופקדונות על פי תכניות חסכון שהם מילוות מועדפים;

(ג)דיבידנד, לרבות דיבידנד שחולק מתוך רווחי חברה משפחתית, ולרבות רווחים שחילקה אגודה שיתופית, ובאגודה שעל פי סעיף 62 לפקודה דינה כדין שותפות – גם לרבות המס ששילמה האגודה, ששולם במהלך שנת המס למעט דיבידנד שחולק מתוך דיבידנד שנתקבל באותה שנת מס;

(ד)סכום ששולם לחבר בחבר־בני־אדם בשל חלוקת הנכסים בעקבות פירוקו;

(ה)סכום מס החל בשל מימוש נכס מוגן כשהתמורה ממכירתו מהווה תוספת להון העצמי; לענין חישוב הגריעה על פי פסקת משנה (ז) יראו את המס החל כאמור כאילו שולם בתחילת החודש שלאחר מימוש הנכס המוגן;

(ו)הקטנת הון עצמי בכל דרך שהיא;

(ז)לענין חישוב הגריעה מההון העצמי יצורפו הסכומים שבפסקאות משנה (א) עד (ו) וכן סכומים שרואים אותם כגריעה מההון העצמי מכוח הוראות אחרות בחוק זה שהוצאו או שולמו בכל אחד מחדשי שנת המס כשהם מוכפלים כך:

(1)בשנת המס 1982 – במספר החדשים שמתחילת החודש שבו הוצאו או שולמו ועד תום שנת המס ומחולקים במספר החדשים שבתקופת הדו״ח לאותה שנה;

(2)החל בשנת המס 1983 – בשיעור עליית המדד מתחילת החודש שבו הוצאו או שולמו ועד תום שנת המס ומחולקים בשיעור עליית המדד שבתקופת הדו״ח;

(ח)לענין הגדרה זו, ”סכום שהוצא“ – התמורה גם אם טרם שולמה, ואולם –

(1)במקרקעין שעיקר התמורה בשלהם ניתנה בהוצאות בניה או בשיעור מתמורת מכירת בנין שייבנה – הסכום שהוצא הוא שווי המכירה של הזכות במקרקעין לגבי המקרקעין האמורים לענין מס רכישה על פי חוק מס שבח, כשהוא מתואם, לענין חישוב הגריעה, על אף האמור בפסקת משנה (ז), לשיעור עליית המדד מיום הרכישה כפי שנקבע לענין מס רכישה ועד היום הראשון של המחצית השניה של שנת המס שלאחר שנת המס שבה הוצאו הוצאות הבנייה הראשונות על אותם מקרקעין; היום האמור ייחשב כיום הגריעה והסכום שנגרע ייראה לענין סעיף 14(א)(1) כסכום שהוצא לרכישת המגרש;

(2)בקבלת מניות כתמורה במכירת נכס הון שהוא נכס בלתי מוגן שחל עליה סעיף 95 לפקודה – הסכום שהוצא הוא יתרת המחיר המקורי של הנכס;

(3)לענין מילווה שלום הגליל – הסכום שהוצא הוא 40% מהסכום ששולם;

(21)”מרכיבים חיוביים“ – ההון העצמי, כשהוא בסכום חיובי, והתוספת להון העצמי;

(22)”מרכיבים שליליים“ – ההון העצמי, כשהוא בסכום שלילי, הנכסים המוגנים והגריעה מההון העצמי;

(23)”שחיקת הון עצמי“ – הסכום שבו עולה סך כל המרכיבים החיוביים על סך כל המרכיבים השליליים;

(24)”ניכוי לשמירת ההון“ – סכום השווה לשחיקת ההון העצמי כפול בשיעור עליית המדד בשנת המס שבה נוצרה שחיקת ההון;

(24א)”יתרת ניכוי לשמירת ההון“ – ניכוי לשמירת ההון וניכוי מועבר כמשמעותו בסעיף 3(ד), שלא הותרו בניכוי עד מועד פלוני;

(25)”תיסוף הון“ – הסכום שבו עולה סך כל המרכיבים השליליים על סך כל המרכיבים החיוביים;

(26)”סכום מוסף“ – סכום השווה לתיסוף ההון כפול בשיעור עליית המדד בשנת המס שבה נוצר תיסוף ההון;

(26א)”יתרת סכום מוסף“ – סכום מוסף וסכום מוסף מועבר כמשמעותו בסעיף 5(ב), שלא קוזזו ולא הפכו להכנסה מעסק עד מועד פלוני;

(27)”מילוות חובה“ – כל עוד אינם נסחרים בבורסה, ולרבות מילווה מרצון על פי חוק מילווה מלחמה ומימון רכש, התשל״ד–1973;

(28)”הוצאות מימון“ – הוצאות הריבית המותרות בניכוי על פי כל דין, בניכוי ההכנסות מרבית החייבות במס על פי כל דין;

(29)”פחת“ – כמשמעותו בסעיף 21 לפקודה, לרבות כל סכום שהופחת מהכנסה כשהוא מחושב כשיעור מהמחיר המקורי של הנכס, ולמעט תוספת פחת, ניכוי התחלתי וניכוי נוסף על פי כל דין;

(30)”נכס הון“ – נכס שעל מכירתו חל חלק ה׳ לפקודה או חוק מס שבח;

(31)”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(32)”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש שבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – מדד יסודי) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תום התקופה, מחולק במדד היסודי;

(33)”סכום מתואם“, שלא לענין הכנסה מתואמת – סכום כלשהו בתוספת אותו סכום כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד;

(34)”שער חליפין“ – השער היציג של הדולר של ארצות־הברית של אמריקה שקבע בנק ישראל לאחרונה לפני מועד פלוני, או שער החליפין הרשמי של הדולר שחל במועד פלוני, לפי הענין;

(35)”מוסד כספי“ –

(א)כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, למעט מבטח;

(ב)מי שההכנסה מריבית בידיו היא הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה ועיקר הכנסתו היא הכנסה כאמור;

(36)”מבטח“ – כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981;

(37)”בנק למשכנתאות“ – בעל רשיון בנק למשכנתאות לפי חוק הבנקאות (רישוי), שעיקר עסקיו מתן הלוואות לרוכשי דירות או לבוני דירות;

(38)”בנק למימון השקעות“ – בעל רשיון בנק למימון השקעות לפי חוק הבנקאות (רישוי);

(38א)”חברה למימון השקעות ענפיות“ – חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, שעיקר מקורות המימון שלה הוא במישרין מתקציב המדינה ועיקר פעילותה מתן הלוואות למפעלים מאושרים על פי חוק לעידוד השקעות;

(39)”היום הקובע“ – יום תחילת שנת המס 1982;

(40)”בנין“ – בין אם הוא גמור ובין אם לאו, לרבות חלק מבנין;

(41)”המוסדות הלאומיים“ – הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;

(42)”כלי רכב“ –

(א)רכב מנועי שהוא רכב עבודה, למעט מלגזות הרמה, שאינו משמש לבעלו בהשגת הכנסה מחקלאות, ואם הוא בבעלות תאגיד קיבוצי – אינו משמש לחברי התאגיד האמור בהשגת הכנסה מחקלאות, וכן אינו משמש לבעלו בהשגת הכנסה מבניית בנינים, ממכרות או ממחצבים;

(ב)רכב ציבורי;

(ג)רכב מסחרי שלא הוגדר כרכב פרטי על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשל״ה–1975 (להלן – תקנות ניכוי הוצאות רכב), לרבות רכב פרטי המשמש ללימוד נהיגה שיראוהו לענין חוק זה כרכב מסחרי;

(ד)רכב פרטי כמשמעותו בתקנות ניכוי הוצאות רכב;

לענין הגדרה זו –

(1)פרט לסייגים האמורים בפסקאות (ג) ו־(ד) – כל סוגי כלי הרכב – כמשמעותם בפקודת התעבורה;

(2)לגבי כל סוגי כלי הרכב – לרבות הנגרר על ידי כלי הרכב;

(3)”תאגיד קיבוצי“ – כהגדרתו בתקנות מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (הון עצמי ונכסים מוגנים בקיבוץ), התשמ״ג–1983.