שמורת טבע · ים המלח
שמורת טבע עינות צוקים
כאן, למרגלות המצוק, נובעים מעיינות מליחים וזורמים לבריכות שמותר להיכנס אליהן, ורשות הטבע והגנים ממקמת את נקודת הנביעה 390 מטר מתחת לפני הים.
DinaKuzia / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
נקודת הנביעה
390 מטר מתחת לפני הים
הנתון של רשות הטבע והגנים עצמה; לפיה הים שלידם נמצא כ-430 מטר מתחת לפני הים
ספיקת המעיינות
עד 70 מיליון מ"ק בשנה
שחוברת השמורה מכנה את מקור המים הטבעי הגדול בישראל שאינו מנוצל בידי האדם
אורך השמורה
6.5 ק"מ
לאורך מרגלות המצוק, לפי החוברת של רשות הטבע והגנים מ-2025
כניסת מבוגר
₪40
טבלת המחירים של רשות הטבע והגנים, לפי קריאה ב-2026
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כשעתיים: חצי שעה עד שעה וחצי במסלול המסומן, ועוד כחצי שעה במרכז המבקרים, ויותר אם הבריכה העמוקה פתוחה או אם אתם מצטרפים לסיור בשמורה הנסתרת
- קיץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 17:00
- מבוגר
- ₪40
عين فشخة
עינות צוקים, שברוב המפות ובערבית נקראת עין פשחה, היא שמורת טבע בחוף הצפון-מערבי של ים המלח, שבה מעיינות נובעים למרגלות המצוק ונאספים בבריכות שמותר למבקרים להיכנס אליהן. רשות הטבע והגנים מפעילה אותה, מתארת אותה כשמורת הטבע הנמוכה בעולם ומציינת שאורכה לאורך החוף 6.5 קילומטרים. השילוט אליה הוא מכביש 90, שלושה קילומטרים דרומית לצומת קליה ובאותו מרחק דרומית לקומראן.
המים הם העיקר. הגשם שיורד על הרי יהודה מחלחל לאקוויפר של גיר ודולומיט, חוצה את מערכת השברים בשולי הבקע ויוצא משכבות החצץ שממלאות את קרקעית העמק. רשות הטבע והגנים ממקמת את הנביעה 390 מטר מתחת לפני הים ואת הספיקה בעד 70 מיליון מטר מעוקב בשנה, ומכנה אותה מקור המים הטבעי הגדול בישראל שאנשים לא מנצלים. המים לא מתוקים: המעיינות מליחים, ובטיימס אוף ישראל דווח שהבריכות נשארות יציבות ב-24 מעלות צלזיוס כל השנה.
דבר אחד השמורה לא מציעה: את ים המלח. קו החוף נסוג יותר מקילומטר, הקרקע שהוא השאיר אחריו לא יציבה, והכלל הראשון בחוברת של רשות הטבע והגנים הוא שהגישה לים אסורה. במקום זה יש כאן בריכות, מסלול מעגלי דרך ארבע רצועות של צמחייה עמידה למלח, חווה מהתקופה הרומית שלא שוחזרה ושהחוקרים לא מסכימים לגביה, חלק דרומי סגור שמבקרים בו רק עם מדריך, ומרכז מבקרים שנפתח ב-2024.
התמצאות
שלוש שמורות באחת, ורק האמצעית פתוחה
מה שהכרטיס קונה הוא החלק המרכזי למבקרים: חניון, מרכז שירות, מרכז המבקרים, פינות פיקניק בצל דקלי תמר ואשלים, כמה בריכות שכשוך מלאות כל השנה ובריכה אחת עמוקה יותר. מסלול מסומן מחבר את הבריכות ואת האתר הארכיאולוגי, עם שלטי הסבר לאורך הדרך. לפי החוברת בעברית של רשות הטבע והגנים הוא נמשך חצי שעה עד שעה וחצי, ואפשר לשלב בו טבילה.
מצפון לו נמצאת השמורה הסגורה, שהציבור לא רואה לעולם. עמוד ישן יותר של רשות הטבע והגנים, שוויקיפדיה מצטטת, העריך את שטחה בכ-2,700 דונם לעומת 500 דונם בחלק המבקרים, עם כניסה בהזמנה מיוחדת למדענים. החלק בנווה שיש לו הכי הרבה מה להפסיד הוא החלק שאין בו איש.
מדרום נמצאת השמורה הנסתרת, והיא הסיבה לבוא בשישי או בשבת. רשות הטבע והגנים מתארת מסלול הליכה בין בריכות צלולות לצמחייה סבוכה, והחוברת שלה מ-2025 מציינת סיורים מודרכים ב-10:00 וב-14:00 בימי שישי, ב-10:00, 12:00 ו-14:00 בשבתות, ובכל שעה בחגים מ-10:00 עד 15:00, עם סיורים בערבית בימי שישי ב-11:00. הסיורים בסופי השבוע ניתנים בחינם ומיועדים למבקרים יחידים. קבוצות, ויחידים שרוצים את השמורה הנסתרת באמצע השבוע, צריכים להביא מדריך מהרשימה המאושרת של השמורה.
החלק הרביעי של השמורה הוא נוף ולא מקום. תצפית פונה אל החוף הנסוג, ורשות הטבע והגנים אומרת בגלוי למה זו רק תצפית: החוף נסוג יותר מקילומטר, והקרקעית החשופה לא יציבה ונוטה לבולענים.
- השמורה הסגורה, בצפון: כ-2,700 דונם, למדענים בהזמנה בלבד
- שמורת המבקרים, במרכז: כ-500 דונם, בריכות, מסלול, אתר ארכיאולוגי, מרכז מבקרים
- השמורה הנסתרת, בדרום: בהדרכה בלבד; סיורים בחינם בסופי שבוע ובחגים, מדריך מאושר באמצע השבוע
- ים המלח עצמו: אסור, וכללי השמורה אומרים זאת כבר בשורה הראשונה
Biegel / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
מים
מאיפה המים מגיעים, ולמה הם ממשיכים לנוע דרומה
רשות הטבע והגנים מסבירה את השם מהנוף: עין פשחה, לדבריה, פירושו מפוצל או בקוע, על שם השבר שבו יושב הנווה והמעיינות שפורצים ממנו. רשימות השמות של הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund), שערך אדוארד הנרי פאלמר ב-1881, מתעדות לעומת זאת את פשחה כשם פרטי או כמילה בלי שום משמעות.
למה המים מלוחים יש שני הסברים אפשריים, ורשות הטבע והגנים מדפיסה את שניהם: מים מתוקים שמתערבבים עם תמלחות קדומות שכלואות בסלע העמוק, ומים מתוקים שמתערבבים עם מי ים המלח שנשארו כלואים בסחף כשהים נסוג. מידת הערבוב משתנה ממעיין למעיין, ולכן המליחות כאן נעה על פני טווח רחב ולא עומדת על ערך אחד. ויליאם לינץ' רשם ב-1847 טמפרטורה של 84 מעלות פרנהייט וריח חזק של גופרית.
המעיינות גם זזים. בורג, יחיאלי וגלילי פרסמו ב-2016 ב-Journal of Hydrology מחקר על המכלול הזה, שמתאר איך המעיינות זזים מעט מזרחה ככל שהחוף נסוג, וכל המערכת מתפשטת דרומה בלי שינוי גדול בספיקה הכוללת, כשהנביעות החדשות שונות מאוד זו מזו במליחות. רשות הטבע והגנים אומרת אותו דבר במילים פשוטות יותר: המעיינות הצפוניים מתייבשים וחדשים פורצים בדרום, על קרקע שהים פינה, כך שהאיזון נראה שמור, אבל בפועל בית הגידול מוחלף.
ההחלפה הזו היא הבעיה. כשהים יורד הוא חושף חרסית רכה שהצטברה על קרקעיתו, והמעיינות חותרים לתוכה ויוצרים את מה שהשמורה מכנה מיקרו-קניונים: ערוצים צרים שבהם צמחים גדלים רק לצד המים הזורמים, כי הבוץ המלוח שמעליהם לא מחזיק אותם. הבריכות העומדות נעלמות, והדגים שתלויים בהן נעלמים איתן. רשות הטבע והגנים הגיבה בהעמקת בריכות ישנות ובחפירת חדשות במקומות שבהם המים נובעים באופן טבעי, ובטיימס אוף ישראל דווח שהצוות מעביר דגים למעיינות חדשים שמתגלים.
Mboesch / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
החי והצומח
ארבע רצועות צמחייה, ונמלה בקצה תחום התפוצה שלה
הצמחייה מסתדרת בארבע רצועות שמקבילות לחוף, לפי כמות המים בקרקע ומידת המליחות שלהם. רשות הטבע והגנים מונה אותן ממערב למזרח: מלוח ואוכם שניזונים רק מנגר מהמצוק; אשל קרוב יותר למעיינות; קנה מצוי וסוכר מצרי גבוה שעומדים במים הזורמים; וסמר ופרקרק ברצועה המלוחה בקצה המזרחי. האשלים מסבירים בעצמם את שליטתם: הם מפרישים מלח דרך העלים, טל הלילה שוטף אותו למטה, והקרקע שמתחתם נעשית מלוחה מדי למתחרים.
הדגים הם הסיבה שחלקים מהשמורה סגורים. אמנונים ונאונים הגיעו לעין פשחה דרך הירדן ויובליו והתפצלו מקרוביהם במעלה הזרם; הנאון מהמין dispar, באורך ארבעה עד שישה סנטימטרים, חי במעיינות המלוחים הזורמים וקיים רק סביב ים המלח. לפי ויקיפדיה, ביצות המלח האלה הן המקום היחיד הידוע שבו נאון כחול ונאון ים המלח חיים זה לצד זה, ותוכנית חפירת הבריכות נועדה לשמור על קיומם.
החרקים מוזרים יותר מהדגים. החוברת של השמורה עצמה מציינת שעינות צוקים היא המקום הצפוני ביותר בעולם שבו מופיעה נמלת האורג Polyrhachis simplex. בחורף הפועלות מטפסות על האשלים ואורגות מחסות לציקדות ולכנימות שמטל הדבש שלהן הן ניזונות, ומשתמשות בזחלים שלהן ככלי עבודה: פועלת נושאת זחל ולוחצת עליו עד שיוצא משי מהשפה העליונה שלו.
בעלי חיים גדולים יותר הם עניין של מזל. השמורה נמצאת על נתיב הנדידה בין אירופה לאפריקה, ו-BirdLife International הכירה בה כאתר חשוב לציפורים בזכות הנשרים, דרורי ים המלח והגבתונים האפורים. הסרטים במרכז המבקרים מראים את מה שהמצלמות קולטות והמבקרים בדרך כלל לא: זאבים, צבועים מפוספסים, עטלפים, ינשופים, נחשים וחתול הביצות הנדיר. החמורים אינם פראיים; רשות הטבע והגנים הביאה אותם כדי שירעו את הקנים ויצמצמו אותם.
MathKnight and Zachi Evenor / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
ארכיאולוגיה
חווה מהתקופה הרומית, וויכוח ארוך על מה שייצרה
על השטח המישורי בתוך חלק המבקרים יש חפירה, שנחפרה פעמיים. רולאן דה וו מהאקול ביבליק, שחפר את קומראן שלושה קילומטרים צפונה, חפר כאן ב-1956 וב-1958; החוברת של רשות הטבע והגנים מזכירה רק את 1958. יזהר הירשפלד חפר שוב ב-2001 מטעם האוניברסיטה העברית. מה שהם חשפו הוא חווה: מבנה ראשי של כ-24 על 18 מטרים סביב חצר מרכזית, גרם מדרגות שמעיד על קומה עליונה, חצר מגודרת שמפורשת כאורווה, ומתקן תעשייתי עם שתי בריכות מטויחות.
התיארוך השתנה. דה וו הציב את השרידים בין 100 ל-31 לפני הספירה וראה בחווה חלק מאותה קהילה שישבה בקומראן. גם ג'ודי מגנס וגם הירשפלד הגיעו למסקנה שהמכלול הרודיאני, כלומר מאחרי 37 לפני הספירה. הסוף ודאי יותר: לפי רשות הטבע והגנים האתר נחרב במרד ברומאים בשנים 66 עד 70 לספירה, יושב מחדש, ואז ננטש סופית במרד בר כוכבא בשנים 132 עד 135 לספירה. הירשפלד מצא גם, על המצוק כ-50 מטר מעל המעיין, מגדל שמירה מרובע מאבן גיר עם שברי חרס מהמאות השביעית והשישית לפני הספירה.
איש לא מסכים למה שימש המתקן. דה וו הציע בורסקי או גידול דגים; פרשנויות מאוחרות יותר הציעו ייצור אינדיגו, יין תמרים ודבש תמרים. התשובה של הירשפלד, זו שהחוברת של רשות הטבע והגנים פותחת בה, היא בושם האפרסמון: האבנים העגולות הגדולות ריסקו את הענפים, הבריכה הפתוחה מיצתה את התמצית, תא בנוי שימש לאחסון, הפועלים טבלו במקווה לפני תחילת העבודה, והתוצרת יצאה דרך נמל עזה. מכיוון ששלב הבישול האחרון דורש תנורים ואין כאן כאלה, הירשפלד שייך את השלב הזה לקומראן, שם נמצאו תנורים.
הטיעון הנגדי מודפס באותו עמוד בחוברת: חוקרים אחרים רואים באבני הריסוק ובבריכות ההשריה ציוד ליין תמרים או לדבש תמרים, מכיוון שתמרים גודלו כאן והיו מזון בסיסי. אהוד נצר הלך רחוק יותר ופרסם ב-2005 ב-Israel Exploration Journal מאמר בשם "Did Any Perfume Industry Exist at 'Ein Fashkhah?". עמדה כאן חווה ועיבדה משהו בכמויות; מה היא עיבדה, לא הוכרע.
אתר נוסף נמצא בשמורה, מחוץ למסלול המבקרים. ח'רבת מזין, בעברית מצד קדרון, עומדת בקצה הדרומי על קו החוף הקדום: מגדל מבצר בשילוב מבדוק יבש ומעגן לסירות. בסקר מ-2001 נמצא בסמוך מטמון של מטבעות ברונזה של אלכסנדר ינאי, והירשפלד פירש את המקום כמעגן מלכותי על אגם שהיה אז נתיב פעיל בין יהודה למואב.
Mboesch / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
המבנה
מה כאן עתיק, מה נחפר בעשור האחרון ומה נפתח ב-2024
הארכיאולוגיה לא הוקמה מחדש. מה שיש על הקרקע הוא תוכנית קומה באבן נמוכה: קירות הווילה, החצר המגודרת, שתי תעלות המים, המאגר, הבריכות המטויחות ואבני הריסוק העגולות. האתר נמצא על השביל הנגיש, ולכן הוא אחד האתרים מהתקופה הרומית שהכי קל להגיע אליהם בארץ, ואחד הפחות מיופייפים.
הבריכות הן מקרה אחר, וכדאי לדעת את זה לפני שמגיעים. בכמה מהן יש מים כל השנה, אבל זה לא פשוט אוסף מעיינות עם גדר מסביב. רשות הטבע והגנים אומרת במפורש שבעשור האחרון היא מעמיקה בריכות קיימות וחופרת חדשות במקומות שבהם המים נובעים באופן טבעי, כדי לשמור על הדגים יחד בזמן שהמעיינות נודדים דרומה. הבריכה העמוקה, בריכת תמר, בעומק 1.5 מטרים, ונפתחת רק כשיש מציל. מה שמבקר שוחה בו הוא בית גידול מנוהל, שנבנה מחדש בערך באותו קצב שבו הים לוקח אותו.
הדבר החדש ביותר כאן הוא מרכז המבקרים. לפי טיימס אוף ישראל, הוא נפתח באופן לא רשמי בפסח, באפריל 2024, ורשמית ב-21 במאי 2024, עם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בגזירת הסרט, בעלות של כ-35 מיליון שקלים. הוא נבנה כך שייטמע במצוקים שמאחוריו, והביקור בו עובר מאולם של דגמים מוגדלים של הצמחים ובעלי החיים בשמורה, דרך אולם שבו גיאולוג, מיקרוביולוג ואקולוג מציגים את העבר, ההווה והעתיד של הים, ועד חדר שעוסק בשמורה אחרי החשכה. לפי העיתון, מספר המבקרים לפני המלחמה עמד על כ-170,000 בשנה.
שתי עובדות מנהליות שכדאי לזכור. עינות צוקים נמצאת בגדה המערבית, ורשות הטבע והגנים משייכת אותה למחוז יהודה ושומרון שלה; מעמדו של השטח הזה שנוי במחלוקת, וישראל ורוב המדינות האחרות מחזיקות בעמדות הפוכות. ומאז 1 בינואר 2026 המפעיל מציין בעמודים בעברית ובאנגלית שהכניסה רק בהרשמה מראש, דרך האתר שלו.
- עתיק ובמקומו: קירות הווילה, החצר המגודרת, תעלות המים, המאגר, הבריכות המטויחות ואבני הריסוק
- לא שוחזר: שום דבר מהחווה לא נבנה מחדש מעל היסודות
- נחפר בידי רשות הטבע והגנים בעשור האחרון: בריכות שהועמקו ובריכות חדשות שנחפרו במקומות שבהם המעיינות נובעים, כדי לשמור על הדגים
- נבנה ב-2024: מרכז המבקרים, בעלות של כ-35 מיליון שקלים, נחנך רשמית ב-21 במאי
- לא נגיש בכלל: קו החוף של ים המלח, יותר מקילומטר משם, מעבר לקרקע לא יציבה
למה לשים לב
מה לא לפספס בשמורת טבע עינות צוקים
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
בריכת תמר
הבריכה העמוקה היחידה, 1.5 מטרים, עם מעלון למבקרים עם מוגבלות בניידות, ופתוחה רק כשיש מציל. היא פועלת בעונת הרחצה, ובכל יום ביולי ובאוגוסט חוץ מימי רביעי, אז בדקו לפני שאתם נוסעים בשבילה.
הסיור בשמורה הנסתרת
החלק הדרומי הסגור, בהליכה עם מדריך של השמורה, לאורך פלגים זורמים, בריכות טבעיות, מיקרו-קניונים שחצובים בחרסית ורצועת הצמחייה בשפת המים. סיורים בחינם יוצאים בסופי שבוע ובחגים; כניסה באמצע השבוע מחייבת מדריך מהרשימה המאושרת.
חוות האפרסמון
וילה ומכלול תעשייתי מהתקופה הרומית שלא שוחזרו, עם שתי בריכות מטויחות, מאגר והאבנים העגולות שריסקו משהו יקר ערך. אם המשהו הזה היה אפרסמון, תמרים או אינדיגו, מתווכחים מאז שדה וו חפר כאן.
המיקרו-קניונים
במקומות שבהם המעיינות חותרים לתוך החרסית הרכה שהים השאיר אחריו, צמחים שורדים רק בתוך הערוץ ליד המים הזורמים, כי הבוץ המלוח שמעל לא מחזיק אותם. זה הדבר הברור ביותר להסתכל עליו אם רוצים לראות את נסיגת הים בפעולה.
הסרטים במרכז המבקרים
שני סרטים: באחד גיאולוג, מיקרוביולוג ואקולוג מתארים מה חי בתוך הים ומתחתיו, והשני מציג צילומי מצלמות שטח של זאבים, צבועים, עטלפים, ינשופים וחתול ביצות. רשות הטבע והגנים מקצה כחצי שעה לכל הסבב.
תצפית החוף הנסוג
נקודת תצפית על קרקע שים המלח נטש, ובשמורה הזו מדובר ביותר מקילומטר. זו תצפית ולא שביל, כי הקרקעית החשופה לא יציבה ומלאה בבולענים.
לאורך השנים
שמורת טבע עינות צוקים: ציר הזמן
לפני כ-5 מיליון שנה
בקע ים המלח מתחיל להיפתח. נחלים שזרמו מערבה לים התיכון מתחילים להתנקז אליו במקום, וממלאים אותו בסחף.
המאות ה-7 וה-6 לפני הספירה
על המצוק, כ-50 מטר מעל המעיין, עומד מגדל שמירה מרובע מאבן גיר, עם תצפית גם על עין פשחה וגם על קומראן. הירשפלד מצא אותו ותיארך אותו לפי שברי חרס ב-2001.
המאה ה-1 לפני הספירה עד המאה ה-1 לספירה
על הטרסה פועלת חווה: וילה סביב חצר מרכזית, חצר מגודרת לבעלי חיים ומכלול תעשייתי שמוזן בתעלה ממעיין שכבר לא קיים בנקודה הזו.
66-70 לספירה
החווה נחרבת במרד היהודי ברומאים, ואחר כך מיושבת מחדש.
132-135 לספירה
האתר ננטש בפעם האחרונה במרד בר כוכבא.
1838
אדוארד רובינסון רושם שהמעיין בטמפרטורה של 80 מעלות פרנהייט, ומציין לידו יסודות של מגדל מרובע קטן.
1847
ויליאם לינץ' מתאר פלג רדוד וצלול ב-84 מעלות, רך אך מליח, עם ריח חזק של גופרית, ומפריך בעצמו את הטענה ששום דבר לא חי בחופים האלה.
1883
סקר ארץ ישראל המערבית של הקרן לחקר ארץ ישראל רושם את עין פשחה ואת עין א-תנור הקטן יותר כשני המעיינות החשובים באזור ים המלח.
אוקטובר 1900
ר"א סטיוארט מקאליסטר מבקש מסתת מיריחו לחצוב קו ייחוס ואת האותיות PEF בסלע ליד הקנים, 14 רגל מעל המים, כדי למדוד לפיו את הים. הסימון שימש עד 1913 והתגלה מחדש אחרי 1967.
1956 ו-1958
רולאן דה וו מהאקול ביבליק חופר את החווה. החוברת של רשות הטבע והגנים מתעדת רק את עונת 1958.
1969
שמורת הטבע מוקמת. המכון למחקר יישומי בירושלים (ARIJ) מתעד 97 דונם שנלקחו לטובתה מאדמות הכפר הפלסטיני אל-עובידיה.
2001
יזהר הירשפלד חופר מטעם האוניברסיטה העברית, מתארך את המכלול לתקופה ההרודיאנית וטוען שיוצר בו בושם אפרסמון. בסקר בחוף ליד ח'רבת מזין נמצא מטמון גדול של מטבעות אלכסנדר ינאי.
2005
אהוד נצר מפרסם ב-Israel Exploration Journal מאמר ששואל אם התקיימה בעין פשחה תעשיית בושם בכלל.
2016
בורג, יחיאלי וגלילי מפרסמים ב-Journal of Hydrology מחקר על מכלול המעיינות, שמתאר איך המעיינות נודדים דרומה ומזרחה ככל שהים יורד, בזמן שהספיקה הכוללת נשמרת.
אפריל ומאי 2024
מתחם המבקרים החדש נפתח לציבור בפסח ונחנך רשמית ב-21 במאי, בעלות מדווחת של כ-35 מיליון שקלים.
1 בינואר 2026
לפי רשות הטבע והגנים, הכניסה לשמורה בהרשמה מראש בלבד.
מידע מעשי
ביקור בשמורת טבע עינות צוקים
איפה
שמורת טבע עינות צוקים (עין פשחה), כביש 90, 3 ק"מ דרומית לצומת קליה, צפון ים המלח
איזה כרטיס צריך
עינות צוקים היא שמורה עצמאית עם שער וכרטיס משלה. שום כניסה לחוף, למלון או לספא בים המלח לא כוללת אותה, והיא לא חלק מפארק גדול יותר. מנוי של רשות הטבע והגנים או Israel Pass כן כוללים אותה. ושוב, כי זו ההנחה השגויה הנפוצה ביותר לגבי המקום: אין שום דרך לרדת מתוך השמורה לים המלח, ורחצה כאן פירושה בריכות המעיינות, לא הים.
שעות פתיחה
- קיץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 17:00מקור
- חורף, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 16:00מקור
- שישי וערבי חג
- באתר מופיעות אותן שעות כמו בשאר השבוע, 08:00 עד 17:00 בקיץ ו-08:00 עד 16:00 בחורף; לפי החוברת המודפסת השמורה נסגרת שעה מוקדם יותר בשישי ובערבי חג. תכננו לפי השעה המוקדמת.מקור
- ערב ראש השנה, ערב פסח וערב יום כיפור
- 08:00 עד 13:00מקור
- כניסה אחרונה
- שעה לפני שעת הסגירה הרשומהמקור
- בריכת תמר, הבריכה העמוקה
- עונת הרחצה מהיום הראשון של פסח ועד סוף אוקטובר, פתוחה בסופי שבוע, בחגים ובחול המועד מ-10:00 ועד שעה לפני הסגירה; ביולי ובאוגוסט פתוחה גם בימי חול, סגורה בימי רביעי. רק כשיש מציל.מקור
- בריכת תמר, לפי העמוד באנגלית
- מרץ עד נובמבר, שישי 10:00 עד 15:00 ושבת 10:00 עד 16:00 בשעון קיץ, שישי 10:00 עד 14:00 ושבת 10:00 עד 15:00 בשעון חורף, ובחודשי הקיץ כל השבוע חוץ מרביעי. העמודים באנגלית ובעברית לא תואמים.מקור
- הקרנות במרכז המבקרים
- ראשון עד חמישי ב-10:30, 12:30 ו-14:30; שישי, שבת וחגים בכל שעה עגולה מ-09:00 עד 15:00מקור
- סיורים מודרכים בשמורה הנסתרת
- שישי ב-10:00 וב-14:00; שבת ב-10:00, 12:00 ו-14:00; חגים בכל שעה עגולה מ-10:00 עד 15:00; בערבית בשישי ב-11:00מקור
דמי כניסה
- מבוגר
- ₪40מקור
- ילד
- ₪25מקור
- סטודנט
- ₪34מקור
- מבוגר בקבוצה של יותר מ-30 איש
- ₪34מקור
- ילד בקבוצה של יותר מ-30 איש
- ₪21מקור
- אזרח ותיק ישראלי
- ₪23 בטבלת המחירים באנגלית, ₪20 בטבלה בעבריתמקור
- חייל מילואים
- ₪30, מופיע רק בטבלת המחירים בעבריתמקור
- תלמיד
- ₪10, מופיע רק בטבלת המחירים בעבריתמקור
- סיור בשמורה הנסתרת
- ללא תוספת על דמי הכניסה בסופי שבוע ובחגים, למבקרים יחידיםמקור
נגישות
טובה באופן יוצא דופן, ואין טיפוס בשום מקום בחלק הפתוח. רשות הטבע והגנים מתארת שביל נגיש לכיסאות גלגלים שעובר מחניון הנכים המערבי לאתר הארכיאולוגי, לבריכת תמר ולבריכת השכשוך "קנה", עם פינות פיקניק נגישות ומוצלות ושירותים נגישים; בבריכת תמר יש מעלון למים, אבל הוא פועל רק בעונת הרחצה, ולכן התקשרו לפני שאתם נוסעים בשבילו. שני מקומות חניה לנכים נמצאים ליד בריכת המעיין, עם שירותים ומקלחות נגישים שמגיעים אליהם על קרקע כבושה. שאר השבילים, כולל אלה שבשמורה הנסתרת, עשויים אדמה מקומית כבושה ורובם מישוריים. בעמוד האנגלי של המפעיל כתוב שהשמורה הנסתרת לא נגישה במלואה, אבל אנשים עם מוגבלות משמעותית בניידות יכולים לבקר בה עם מלווה, בתיאום מראש בטלפון 02-994-2355.
במקום
- חניון, עם מקומות חניה לנכים
- שירותים ומקלחות נגישים
- מרכז מבקרים עם שני סרטים
- בריכות שכשוך, פתוחות כל השנה
- בריכת תמר העמוקה, עם מציל, בעונה בלבד
- פינות פיקניק מוצלות
- ברזייה
- מרכז שירות: גלידה, שתייה קרה וחמה, חטיפים, מזכרות, ספרים, קרם הגנה, כובעים, ציוד קמפינג, קרח, ציוד למים
- מותר לעשות מנגל באזור הציבורי, על גריל מתאים, בלי מדורות
- סיורים מודרכים בשמורה הנסתרת
- אסור להכניס כלבים או חיות מחמד אחרות
- אין גישה לים המלח
הזמנה מראש
רשות הטבע והגנים מציינת בעמודים בעברית ובאנגלית שמ-1 בינואר 2026 הכניסה בהרשמה מראש בלבד, דרך האתר שלה. קבוצות מאורגנות מזמינות בנפרד, וגם קבוצות וגם מבקרים יחידים באמצע השבוע שרוצים את השמורה הנסתרת צריכים לבוא עם מדריך מהרשימה המאושרת של השמורה; העמוד העברי מפנה את ההזמנות למרכז ההדרכה של הרשות במחוז יהודה בטלפון 02-6541255. הטלפון של השמורה עצמה 02-9942355, ומוקד המידע הארצי *3639.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-en.parks.org.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- אל תבואו לכאן כדי לצוף. אי אפשר להגיע לים המלח מתוך השמורה: החוף נסוג יותר מקילומטר והקרקע בדרך לא יציבה. המקום הקרוב ביותר להיכנס לים הוא חוף קליה, כמה דקות צפונה בכביש 90.
- בדקו אם הבריכה העמוקה פועלת לפני שאתם נוסעים בשבילה. בריכת תמר פתוחה רק בעונת הרחצה, רק כשיש מציל ולא בימי רביעי, והעמודים באנגלית ובעברית נותנים לה עונות שונות. בריכות השכשוך הרדודות מלאות כל השנה.
- השמורה הנסתרת היא החלק הכי טוב, ואי אפשר פשוט להיכנס אליה. סיורים מודרכים בחינם יוצאים בסופי שבוע ובחגים בשעות קבועות; באמצע השבוע צריך מדריך מהרשימה המאושרת של השמורה, בתיאום מראש.
- הזמינו לפני הנסיעה. לפי המפעיל, מאז 1 בינואר 2026 הכניסה בהרשמה מראש בלבד, וההזמנה נעשית באתר של רשות הטבע והגנים ולא בשער.
- תזמנו את מרכז המבקרים. ההקרנות בשעות קבועות, שלוש ביום באמצע השבוע ובכל שעה בסופי שבוע, כך שמי שמסתובב קודם במסלול עלול להגיע לאולם בין הקרנות.
- הכניסה נסגרת שעה לפני שעת הסגירה המפורסמת, ולפי החוברת המודפסת השמורה נסגרת שעה מוקדם יותר בשישי ובערבי חג, אף שבאתר זה לא כתוב. התייחסו לשעה המוקדמת כשעה האמיתית.
המספרים
שמורת טבע עינות צוקים במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| כניסת מבוגר | ₪40 (ילד ₪25, סטודנט ₪34, קבוצה ₪34 למבוגר ו-₪21 לילד) | 2026 | en.parks.org.il |
| הגובה שבו נובעים המעיינות | 390 מטר מתחת לפני הים, והים שלידם כ-430 מטר מתחת לפני הים | 2025 | static.parks.org.il |
| ספיקת המעיינות | עד 70 מיליון מטר מעוקב בשנה | 2025 | static.parks.org.il |
| אורך השמורה | 6.5 קילומטרים לאורך מרגלות המצוק | 2025 | static.parks.org.il |
| טמפרטורת המים בבריכות | 24 מעלות צלזיוס קבוע, כל השנה | 2024 | timesofisrael.com |
| מבקרים בשנה לפני המלחמה בעזה | כ-170,000 | 2024 | timesofisrael.com |
| עלות מתחם המבקרים החדש | כ-35 מיליון שקלים | 2024 | timesofisrael.com |
| גודל החלק הצפוני הסגור | כ-2,700 דונם, לעומת כ-500 דונם בחלק המבקרים | 2026 | en.wikipedia.org |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בים המלח
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
MotherForker / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
גן לאומי קומראן
בין 1947 ל-1956 נמצאו באחת-עשרה מערות כאן המגילות הגנוזות, חמש מהמערות התגלו בידי בדואים ושש בידי ארכיאולוגים, ומה היה בדיוק היישוב שלידן עדיין שנוי במחלוקת.
שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
אתר דתי
אתר הטבילה קאסר אל יהוד
האתר המסורתי של טבילת ישו נמצא בתוך שטח צבאי סגור: בין 2018 ל-2020 פונו יותר מ-6,500 מוקשים מהמנזרים שסביבו, וגדת הנהר עצמה נפתחה מחדש בפברואר 2026 אחרי עבודות בנייה בהיקף של 25 מיליון ש"ח.
Bahnfrend / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
חוף
חוף קליה
החוף המוסדר הצפוני ביותר בים המלח, שמפעיל קיבוץ קליה במקום שבו עמד מפעל האשלג שהלגיון הערבי הרס במאי 1948, עם שער בתשלום ושני כרטיסים שונים מאוד.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilשמורת טבע עינות צוקים
שעות הפתיחה בקיץ ובחורף, סגירת הכניסה שעה לפני הסגירה, השעות בערבי חג, טבלת המחירים המלאה (מבוגר ₪40, ילד ₪25, סטודנט ₪34, קבוצה ₪34 ו-₪21, אזרח ותיק ישראלי ₪23), הגרסה האנגלית של לוח הזמנים של בריכת תמר, רשימת הנגישות, האיסור על כלבים, הקביעה שאין גישה לים המלח, והוראות ההגעה מכביש 90, שלושה קילומטרים דרומית לקיבוץ קליה
- רשמירשות הטבע והגנים, האתר בעבריתparks.org.ilשמורת טבע עיינות צוקים (עין פשחה)
חובת ההרשמה מראש מ-1 בינואר 2026, עונת בריכת תמר וכללי ימי החול לפי העמוד העברי, שעות ההקרנה במרכז המבקרים ושלושת האולמות שלו, התיאור של השמורה הנסתרת וחובת המדריך, תצפית החוף הנסוג והסיבה שאי אפשר להגיע לים, השביל הנגיש והמעלון בבריכה, מה נמכר במרכז השירות, ושתי שורות המחיר הנוספות לצד המחיר של ₪20 לאזרח ותיק
- רשמירשות הטבע והגניםstatic.parks.org.ilשמורת טבע עיינות צוקים, חוברת המבקר (2025)
אורך השמורה, 6.5 ק"מ, המעיינות בגובה 390 מטר מתחת לפני הים וספיקה של עד 70 מיליון מטר מעוקב בשנה, הטענה שזו שמורת הטבע הנמוכה בעולם ומקור המים הטבעי הגדול בישראל שאינו מנוצל, שני ההסברים למליחות, המיקרו-קניונים, התיאור של נדידת המעיינות ותוכנית חפירת הבריכות, ארבע רצועות הצמחייה, שעות הסיורים בשמורה הנסתרת כולל הסיור בערבית, כללי האתר, וזמני הנסיעה לקומראן, לקאסר אל יהוד ולעין גדי
- רשמירשות הטבע והגניםstatic-en.parks.org.ilשמורת טבע עינות צוקים, חוברת המבקר (באנגלית)
הנוסח האנגלי של אותה חוברת: הגיאולוגיה של הבקע ושל אגם הלשון, האקוויפר והמעיינות, האתר הארכיאולוגי כחווה מהמאה הראשונה עם מתקן אפרסמון שנחפר ב-1958 בידי דה וו וב-2001 בידי הירשפלד, פליניוס על האפרסמון, הקריאה הנגדית של יין תמרים ודבש תמרים, נמלת האורג כאוכלוסייה הצפונית ביותר בעולם, רשימות הדגים והציפורים, החמורים שהובאו למקום, והכלל שהשמורה נסגרת שעה מוקדם יותר בשישי ובערבי חג
- רשמיDead Sea Land, אתר התיירות האזוריdeadsea.co.ilשמורת טבע עינות צוקים (עין פשחה)
סיכום של מפעיל עצמאי על אותו אתר: השמורה הנסתרת בהדרכה בלבד, עם בריכות גדולות, פלגים קטנים ומגדל שמירה עתיק, עונת בריכת תמר, החווה מתקופת בית שני והבושם שלה, ומצד קדרון עם המגדל, המספנה, בורות המים והמעגן
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comDead Sea oasis's new visitor complex showcases efforts to save unique ecosystem
הפתיחה השקטה בפסח 2024 וגזירת הסרט ב-21 במאי 2024 עם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, העלות של כ-35 מיליון שקלים, מספר המבקרים לפני המלחמה, כ-170,000 בשנה, הבריכות ב-24 מעלות צלזיוס קבוע, שני הסרטים ואולם הכניסה בסגנון "עליסה בארץ הפלאות", הצוות שמעביר דגים למעיינות חדשים שמתגלים, והעצים בשמורה הנסתרת
- כתבותג'רוזלם פוסטjpost.comThe 35-minute miracle: inside Jerusalem's best-kept Dead Sea escape
ביקור ב-2026: 35 דקות נסיעה ממרכז ירושלים, מנהל השמורה אלדד חזן גנן והתיאור שלו של המקום כ"ג'ונגל של ים המלח", והשמורה הנסתרת כמקום שנכנסים אליו רק עם מדריך שמחזיק מפתח
- כתבותAll Israel Newsallisraelnews.comForgotten Dead Sea archaeological site possibly used by John the Baptist and Herod Antipas
המידות והתיאור של ח'רבת מזין, שנקראת גם מצד קדרון: מגדל של 18 על 9 מטרים עם בורות מים ומחסנים, מספנה של 30 על 11 מטרים עם כבש תחזוקה ומזח אבן של 15 מטרים, הזיהוי של פסח בר-אדון עם מדין, ומטמון מטבעות ינאי שחקר דונלד צבי אריאל
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgעין פשחה
החלוקה של השמורה לשלושה חלקים ונתוני הדונמים של החלק הסגור ושל חלק המבקרים, ההקמה ב-1969 והתיעוד של ARIJ ל-97 דונם שנלקחו מאל-עובידיה, טמפרטורות המעיין במאה ה-19 לפי רובינסון, לינץ' וטריסטרם, ההערה של פאלמר מ-1881 שפשחה עשוי להיות שם פרטי או מילה חסרת משמעות, החציבה של הקרן לחקר ארץ ישראל בסלע באוקטובר 1900, הנאונים שחיים זה לצד זה, ההכרזה של BirdLife כאתר חשוב לציפורים, העונות של דה וו ב-1956 וב-1958, המבנה הראשי של 24 על 18 מטרים, התיארוך מחדש של מגנס והירשפלד לתקופה ההרודיאנית, מגדל השמירה מתקופת הברזל, והרשימה המלאה של השימושים שהוצעו למתקן, כולל המאמר של נצר מ-2005
- רקעיזהר הירשפלד, Israel Exploration Journal 54 (2004), עמ' 37-74jstor.orgExcavations at 'Ein Feshkha, 2001: Final Report
הדוח הסופי שפורסם על חפירת 2001, שעליו נשענים התיארוך ההרודיאני, מגדל השמירה מתקופת הברזל מעל המעיין והפרשנות של האפרסמון. רשומת כתב העת פתוחה לציבור; הטקסט המלא נמצא מאחורי חומת התשלום של JSTOR
- רקעא' בורג, י' יחיאלי וא' גלילי, Journal of Hydrology 536 (2016), עמ' 222-235sciencedirect.comResponse of a coastal hydrogeological system to a rapid decline in sea level: the case of Zuqim springs
המחקר על מכלול המעיינות הזה בזמן שהים יורד: מעיינות שזזים מעט מזרחה עם החוף הנסוג, מערכת שמתפשטת דרומה בלי שינוי משמעותי בספיקה הכוללת, נביעות חדשות שמליחותן שונה מאוד, והמתקה מתמשכת ככל שתמלחות ישנות כלואות נשטפות. בעמוד של ההוצאה לאור יש תקציר; הטקסט המלא בתשלום
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgח'רבת מזין
מיקומה של ח'רבת מזין בחלק הדרומי של שמורת עין פשחה, כלי החרס שלה מתקופת הברזל מהמאות השמינית והשביעית לפני הספירה, מטבעות הברונזה של אלכסנדר ינאי מהסקר של 2001, והמבדוק היבש והמעגן
שמורת טבע עינות צוקים: שאלות נפוצות
אפשר לשחות בעינות צוקים?+
כן, בבריכות המעיינות, וזו הסיבה העיקרית שבגללה רוב האנשים באים. בכמה בריכות שכשוך רדודות יש מים כל השנה, ובריכה אחת עמוקה יותר, בריכת תמר, בעומק 1.5 מטרים, פתוחה בעונת הרחצה כשיש מציל וסגורה בימי רביעי. המים מליחים ולא מתוקים, ולפי טיימס אוף ישראל הם נשארים ב-24 מעלות צלזיוס כל השנה.
אפשר להיכנס לים המלח מהשמורה?+
לא. הגישה לים המלח אסורה, וזה הכלל הראשון בחוברת של רשות הטבע והגנים עצמה. קו החוף נסוג יותר מקילומטר מהמעיינות, הקרקעית החשופה לא יציבה ומלאה בבולענים, והשמורה מציעה תצפית לכיוונו ולא שביל אליו. כדי לצוף, לכו לחוף מוסדר כמו קליה, כמה דקות צפונה.
כמה עולה הכניסה לעינות צוקים?+
לפי טבלת המחירים של רשות הטבע והגנים, כניסה למבוגר ₪40 ולילד ₪25, סטודנט ₪34, ובקבוצות של יותר מ-30 איש ₪34 למבוגר ו-₪21 לילד. בטבלה בעברית יש שתי שורות שהטבלה באנגלית משמיטה, חיילי מילואים ב-₪30 ותלמידים ב-₪10, ושני העמודים לא מסכימים לגבי המחיר לאזרח ותיק ישראלי: ₪23 באנגלית לעומת ₪20 בעברית. מנוי של רשות הטבע והגנים או Israel Pass כוללים את הכניסה.
מהי השמורה הנסתרת ואיך נכנסים אליה?+
זה השליש הדרומי הסגור של השמורה, שבו המעיינות נובעים ונסלל מסלול הליכה בין בריכות צלולות לצמחייה סבוכה. הכניסה רק עם מדריך. רשות הטבע והגנים מקיימת סיורים בחינם למבקרים יחידים בסופי שבוע ובחגים, שמופיעים בחוברת שלה מ-2025: ב-10:00 וב-14:00 בשישי, ב-10:00, 12:00 ו-14:00 בשבת ובכל שעה מ-10:00 עד 15:00 בחגים, עם סיור בערבית בשישי ב-11:00. קבוצות, ויחידים באמצע השבוע, צריכים להביא מדריך מהרשימה המאושרת.
כמה זמן צריך בעינות צוקים?+
כשעתיים הן ביקור נוח. לפי רשות הטבע והגנים, המסלול העצמאי לוקח חצי שעה עד שעה וחצי ומרכז המבקרים כחצי שעה. הוסיפו שעה או יותר אם הבריכה העמוקה פתוחה ואתם מתכוונים להיכנס אליה, ועוד כשעה לסיור בשמורה הנסתרת.
שווה לבקר אם כבר ראיתם את עין גדי?+
אלה לא מקומות מאותו סוג, אז כנראה שכן, אם מים ושקט מעניינים אתכם. עין גדי היא הליכה בקניון אל מפל עם יעלים על השביל; עינות צוקים שטוחה, מוצלת ובנויה סביב הכניסה למים והתבוננות מקרוב בבית גידול לח. היא גם מאומצת הרבה פחות: שום דבר כאן לא כולל עלייה.
האם עינות צוקים נגישה לכיסאות גלגלים?+
ברובה כן, והיא מהאתרים הנגישים יותר בחוף הזה. שביל נגיש לכיסאות גלגלים עובר מחניון הנכים המערבי לאתר הארכיאולוגי, לבריכת תמר ולבריכת השכשוך "קנה", עם פינות פיקניק נגישות ומוצלות ושירותים ומקלחות נגישים, ובבריכת תמר יש מעלון למים שפועל בעונת הרחצה. שאר השבילים עשויים אדמה כבושה ורובם מישוריים. המפעיל מתאר את השמורה הנסתרת כלא נגישה במלואה, אבל אפשרית עם מלווה בתיאום מראש.
יש צל בעינות צוקים?+
יותר כמעט מכל מקום אחר בחוף ים המלח, וזה הטיעון המעשי לבוא לכאן בקיץ. פינות הפיקניק נמצאות מתחת לדקלי תמר ואשלים, ורצועות הצמחייה לאורך המים צפופות מספיק כדי ללכת בתוכן. הקטעים הפתוחים של המסלול עדיין חשופים לשמש מדברית מלאה, אז הכללים הרגילים חלים, ומרכז השירות מוכר כובעים וקרם הגנה.
אפשר לשלב את עינות צוקים עם קומראן ביום אחד?+
בקלות, ורשות הטבע והגנים מדפיסה את זמני הנסיעה בחוברת שלה: קומראן כחמש דקות משם, אתר הטבילה קאסר אל יהוד כרבע שעה, ועין גדי כעשרים וחמש דקות. סדר מקובל הוא קומראן מוקדם בבוקר, עינות צוקים באמצע היום, כשהצל והמים הכי חשובים, וחוף מוסדר אחר כך.
הבריכות טבעיות?+
חלקית. המים הם באמת מי מעיינות, אבל הבריכות עצמן מנוהלות. רשות הטבע והגנים מציינת שבעשור האחרון היא העמיקה בריכות קיימות וחפרה חדשות בכל מקום שבו המים נובעים באופן טבעי, כי המעיינות נודדים דרומה ככל שים המלח יורד, והבריכות הטבעיות שהדגים האנדמיים של השמורה תלויים בהן נעלמות לתוך ערוצים חצובים. מה שהמבקרים טובלים בו הוא בית גידול שנבנה מחדש בערך באותו קצב שבו הים מעלים אותו.