אתר דתי · ים המלח
אתר הטבילה קאסר אל יהוד
האתר המסורתי של טבילת ישו נמצא בתוך שטח צבאי סגור: בין 2018 ל-2020 פונו יותר מ-6,500 מוקשים מהמנזרים שסביבו, וגדת הנהר עצמה נפתחה מחדש בפברואר 2026 אחרי עבודות בנייה בהיקף של 25 מיליון ש"ח.
שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
כניסה
ללא תשלום
בעמוד של המפעיל אין לאתר מחיר, והוא לא מופיע בטבלת דמי הכניסה שלו ל-2025
מוקשים שפונו
יותר מ-6,500
הונחו מסוף שנות ה-60, פונו בין 2018 לאפריל 2020
נבנה מחדש
25 מיליון ש"ח
העבודות הסתיימו לקראת הפתיחה המחודשת ב-10 בפברואר 2026
שנת השיא
קרוב למיליון מבקרים
2019, לפי נתון רשות הטבע והגנים שדווח ב-Israel Travel News
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כ-60 עד 90 דקות למבט על הנהר והמרפסת, וקרוב לשעתיים עם טבילה, החלפת בגדים ומקלחת
- קיץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 17:00
- כניסה לאתר
- ללא תשלום. המפעיל לא מפרסם מחיר בעמוד של האתר עצמו, והאתר לא מופיע בפרק יהודה ושומרון בטבלת דמי הכניסה שלו ל-2025, שמונה את קומראן, עינות צוקים, עין פרת, הרודיון, הר גריזים ומנזרי אותימיוס ומרטיריוס
קאסר אל יהוד היא הגדה המערבית של נהר הירדן בנקודה שבה המסורת הנוצרית ממקמת את טבילת ישו בידי יוחנן. רשות הטבע והגנים מפעילה אותה כאתר חינמי, ומגיעים אליה דרך שער בגדר צבאית. הנהר כאן הוא כמה מטרים של מים חומים ואיטיים, והגדה שממול היא ירדן, שם פועל אתר טבילה מקביל בשם אל-מע'טס. משטח עץ רחב ומדרגות מורידים את המבקרים אל המים. רשות הטבע והגנים מכנה את המקום האתר השלישי בקדושתו בעולם הנוצרי; טיימס אוף ישראל מנסח זאת בצמצום רב יותר, כאתר הנוצרי השלישי בחשיבותו באזור שכולל את ישראל והגדה המערבית, אחרי כנסיית הקבר וכנסיית המולד.
הביקור מרגיש מנוהל כי כמעט שום דבר ממנו לא היה נגיש במשך שני דורות. אחרי 1967 הירדן הפך לקו החזית, האזור הוכרז כשטח צבאי סגור, ומתחמי הכנסיות שנבנו כאן במאה העשרים גודרו, מוקשו וננטשו כפי שהם. המנהל האזרחי התחיל לאשר ביקורים אחרי הסכם השלום עם ירדן ב-1994, מבנים זמניים הוקמו ב-2009, ורשות הטבע והגנים מתארכת את הפתיחה לאורך כל השנה עם שעות קבועות ל-2011. פינוי השטח סביב הכנסיות נמשך ממרץ 2018 עד אפריל 2020.
האתר נפתח שוב ב-10 בפברואר 2026, אחרי עבודות של 25 מיליון ש"ח של החברה הממשלתית לתיירות: פרגולת תפילה, מבנה ממוזג עם מקלחות חמות ותאי החלפה, ומשטח העץ עצמו. מה שלא השתנה הוא ההיקף. המנזרים שכמה מאות מטרים משם עדיין סגורים למבקרים עצמאיים, הגדרות סביבם הן גדרות של שדות מוקשים, ורשות הטבע והגנים מזהירה ששעות הפתיחה והגישה כפופות להנחיות הצבא.
התמצאות
דרך הגדר, במורד המדרגות, אל הירדן
הגישה קצרה וברורה. מכביש 90, עוקף יריחו, פנייה מסומנת מובילה מזרחה כ-1.5 קילומטרים עד שער בגדר הגבול הצבאית, והדרך ממשיכה מזרחה עד האתר. המפעיל ממקם את הפנייה בשתי דרכים: כ-5 קילומטרים צפונית לצומת עם כביש 1 בעמוד האנגלי שלו, וכ-2.5 קילומטרים צפונית לכניסה למנזר דיר חג'לה בחוברת שלו. חפשו את השלט; בשער יש שומרים.
בפנים, המתחם קומפקטי: חניון, מרכז שירות למבקרים, שירותים וחדרי הלבשה, רחבת התכנסות מוצלת, פרגולה לתפילה ומרפסת מעל הנהר והגדה המזרחית. מהמרפסת יורדים מדרגות ומשטח העץ שהותקן ב-2026 עד המים. הטבילה מותרת רק בקטע הזה. אסור לחצות את הנהר, המים לא ראויים לשתייה, ואסור להכניס אוכל לאזור הטבילה.
כלל הלבוש מפתיע אנשים יותר מכל דבר אחר. רשות הטבע והגנים מתירה כניסה למים בבגדים שמכסים את הכתפיים והברכיים, ולא בבגד ים; מרכז השירות מוכר מגבות וגלימות טבילה לבנות, וגם שתייה, חטיפים, מזכרות, ספרים, כובעים וקרם הגנה. מה שהרשות לא תעשה הוא לספק כומר: היא אומרת במפורש שאינה יכולה לארגן אנשי דת או טקס טבילה, וקבוצות צריכות להביא אותם בעצמן.
שני מועדים ממלאים את האתר: חג הפסחא, באפריל, וחג ההתגלות בינואר, שהעמוד העברי של רשות הטבע והגנים מציין ב-18 וב-19 בינואר, והחוברת באנגלית ממקמת בכל מקום בין 12 ל-24 בינואר, לפי הזרם. בימים האלה המרפסת הופכת ליציע צפייה בטבילות המוניות של כמה כנסיות בבת אחת, משתי הגדות.
למה כאן
ארבעה סיפורים מקראיים על קטע גדה אחד, וויכוח על איזה צד
באתר נקשרות כמה מסורות, ולכן הוא קדוש ליהודים ולנוצרים מסיבות שונות. החומרים של רשות הטבע והגנים מונים ארבע. כאן ממקם ספר יהושע (פרק 3) את מעבר בני ישראל אל הארץ, כשהכוהנים עומדים באפיק הנהר עם הארון והמים נערמים ליד העיר אדם. כאן ממקם ספר מלכים ב' (פרק 2) את עליית אליהו ברכב אש, אחרי שהעביר את כוחותיו לאלישע. כאן טבל נעמן, שר הצבא הארמי, שבע פעמים לפי הוראת אלישע ונרפא מצרעתו, במלכים ב' (פרק 5). וכאן ממקמות הבשורות את יוחנן מטביל, ואת טבילת ישו.
השם הערבי משמר את הראשונה מהן. קאסר אל יהוד פירושו ארמון היהודים, והשם נקשר למנזר היווני-אורתודוקסי דמוי המבצר שמעל הגדה ולא למים. אל-מע'טס, השם הערבי האחר שבשימוש, פירושו פשוט מקום הטבילה, ומשתמשים בו בשני צידי הנהר.
איזו גדה היא הגדה, זו שאלה שבאמת לא הוכרעה. מפת מידבא מהמאה השישית מסמנת את בית עברה, בית המעבר, בצד המערבי. אבל השרידים הביזנטיים שנחפרו נמצאים בצד המזרחי: כנסיות, בריכות טבילה, תאי נזירים ומערות לאורך ואדי אל-ח'ראר, שנחפרו בין 1996 ל-2002, ואת המכלול המזרחי הזה הכריזה אונסק"ו ב-2015 כאתר הטבילה "בית עניא שמעבר לירדן", בירדן. האזהרה של ג'ודי מגנס, שמצוטטת ב-Biblical Archaeology Society, תקפה לשתי הגדות: לאף אתר כאן אין שרידים ארכיאולוגיים שמראים פולחן רציף מהמאה הראשונה ואילך.
התיאור הכן של הגדה המערבית, אם כן, הוא מקום של עלייה לרגל ארוכה ומתועדת, ולא מקום שיש מתחתיו שכבה מהמאה הראשונה. צליינים ביזנטים הגיעו בהמוניהם מהמאה הרביעית עד השביעית, התנועה דעכה תחת השלטון המוסלמי המוקדם והתחדשה בימי הצלבנים, ונוסעים מהתקופה העות'מאנית הגיעו שוב במאה התשע-עשרה. האפיפיור יוחנן פאולוס השני התפלל כאן ב-2000.
שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
המתחמים
שמונה מנזרים לאורך 1.5 קילומטרים, ואף אחד מהם לא פתוח
המבנים שהופכים את הנוף הזה למוזר פרושים לאורך כביש סלול שעובר כ-1.5 קילומטרים מאחורי הנהר. הקרוב ביותר לצומת, כ-350 מטר מהמים, הוא המנזר היווני-אורתודוקסי של יוחנן המטביל, הגדול שבהם והמבנה שנתן לאתר את שמו הערבי. הוא עומד על יסודות המנזר הביזנטי המוקדם ביותר כאן. לפי רשות הטבע והגנים, עדויות מהמאה השישית מלמדות שנבנה בימי הקיסר אנסטסיוס הראשון, ששלט בין 491 ל-518; רעידת אדמה הרסה אותו ב-1024; מנואל קומננוס בנה אותו מחדש במאה השתים-עשרה, והאבירים הטמפלרים נתנו לו את הצורה המבוצרת שיש לו עד היום. פרוקופיוס מתעד בור מים שנבנה באתר עבור יוסטיניאנוס בסביבות 560, ומבקר ב-1883 מצא אותו עדיין עומד במצב כמעט מושלם.
כל השאר לאורך הכביש מודרני, ורובו נבנה בין מלחמות העולם לשנות ה-50. רשימת רשות הטבע והגנים, מצפון לדרום: הקפלה הפרנציסקנית המתומנת, שהיא מתארכת ל-1956; המנזר הסורי-אורתודוקסי של יוחנן המטביל, שנהרס חלקית ברעידת אדמה באותה שנה; המנזר הקופטי של יוחנן המטביל, שנבנה בשנות ה-40, וקברי צליינים קופטים לידו; הקפלה הרוסית המשושה וקפלת הפעמון הקטנה שלידה; המנזר האתיופי של השילוש הקדוש, עם כנסייה וחדרי אירוח; והמנזר הרומני, שאת כנסייתו עם הכיפות הירוקות הרשות מתארכת ל-1934. לפי הפרנציסקנים עצמם, משמורת ארץ הקודש מחזיקה כאן כ-135 אקר מאז 1632.
לאף אחד מהם אי אפשר להיכנס בביקור רגיל. בעמוד העברי של רשות הטבע והגנים יש אזהרה קבועה שהמנזרים והכביש שהיא מכנה ציר המנזרים אסורים בכניסה בגלל סכנת מוקשים, והחוברת באנגלית אומרת שהשרידים אסורים בכניסה מאותה סיבה. מסתכלים על המתחמים מהכביש, ומצלמים מרחוק.
הדרך הלגיטימית היחידה להיכנס היא סיור מודרך שרשות הטבע והגנים מוכרת בעצמה, כשעתיים, ₪55 לאדם, ביציאה ממרכז השירות. הוא יוצא בתאריכים שפורסמו ולא לפי דרישה, בכפוף למזג האוויר ולהנחיות פיקוד העורף, והוא מתמלא. מי שרוצה לראות את ציורי הקיר כדאי שיזמין אותו ולא יגיע בתקווה.
- עתיק ובמקומו: המנזר היווני-אורתודוקסי המבוצר של יוחנן המטביל, על יסודות ביזנטיים, עם בנייה מחדש מהמאה ה-12 וביצורים טמפלריים
- מתועד אבל לא על מסלול המבקרים: בור המים שפרוקופיוס מייחס ליוסטיניאנוס, בסביבות 560
- מהמאה העשרים, ננטשו ב-1967: המתחמים הפרנציסקני, הסורי-אורתודוקסי, הקופטי, הרוסי, האתיופי והרומני לאורך כביש המנזרים
- פונו ממוקשים אבל עדיין סגורים למבקרים עצמאיים: כל שבעת מתחמי המנזרים, מגודרים מאז שנות ה-60
- נבנו מחדש למבקרים ב-2026: משטח העץ, פרגולת התפילה, מבנה המקלחות וההלבשה, הכבישים והחניונים
פינוי מוקשים
ששת אלפים וחמש מאות מוקשים, שבעה מנזרים, שנתיים
המוקשים הונחו אחרי מלחמת ששת הימים, כשהירדן הפך לגבול והסתננויות דרכו היו קבועות. כוחות ישראליים זרעו את השטח ביותר מ-6,500 מוקשים מסוף שנות ה-60 ועד שנות ה-70, ומילכדו את מבני הכנסיות. סקר לפני הפינוי העריך את העומס בכ-2,600 מוקשי נ"ט ו-1,200 מוקשים נגד אדם, ועוד מטענים מאולתרים, על פני כקילומטר רבוע.
הפינוי התחיל בשבוע של 20 במרץ 2018, בהובלת הרשות הלאומית לפינוי מוקשים, צה"ל, ארגון פינוי המוקשים הבריטי HALO Trust וקבלן הפיקוח הישראלי 4CI. המימון התחלק: כ-10 מיליון ש"ח מ-HALO Trust, שגויסו בעיקר מתרומות, וכ-7.5 מיליון ש"ח מממשלת ישראל, אחרי שהפרויקט חיכה שנתיים למימון. המנזר הרומני, השביעי והאחרון, הוכרז נקי ביוני 2019. כ-500 מוקשים שנותרו הושמדו בפיצוץ מבוקר אחד ב-9 באפריל 2020, והחבלנים האחרונים יצאו באותו יום, 53 שנים אחרי שהאזור נסגר.
מה שהצוותים מצאו בפנים היה סגור מאז ינואר 1967. ג'יימס קואן, מנכ"ל HALO Trust, תיאר זאת ככניסה לקפסולת זמן, עם בירה שעוד עומדת על המדף ושולחנות שעוד ערוכים לארוחת ערב. הפרנציסקנים קיבלו את המפתחות שלהם בחזרה באוקטובר 2020, וב-10 בינואר 2021 ערך פרנצ'סקו פטון, הקוסטוס של ארץ הקודש, את המיסה הראשונה בכנסייה שלהם מזה 54 שנים; הקודמת נערכה ב-7 בינואר 1967.
הפינוי לא הפך את האזור לשטח פתוח. בעמק הרחב יותר נשארו שדות מוקשים מגודרים, החוברת חד-משמעית לגבי אי-חציית גדר, וההנחיה להישאר על הכבישים הרשמיים חלה גם על השוליים ולא רק על האספלט. מגרשי הכנסיות מוחזרים לזרמים שלהם אחד אחד, כפי שהשיקום מאפשר, ולכן כביש המנזרים נשאר סגור בזמן שמבנים בודדים חוזרים לשימוש.
deror_avi / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
הנהר
מה יש באמת במים שאתם עומדים בהם
הירדן בנקודה הזו הוא שבריר מהנהר שהסיפורים המקראיים מתארים, ואת זה אפשר למדוד. EcoPeace המזרח התיכון, הארגון הסביבתי חוצה הגבולות שפועל למען הנהר, מעריך שהזרימה השנתית ירדה מיותר מ-1.3 מיליארד מטר מעוקב לפחות מ-30 מיליון, כשכ-96% מהמים המתוקים מוטים במעלה הזרם בידי ישראל, ירדן וסוריה לשתייה ולהשקיה. מה שמשאיר את האפיק התחתון רטוב בחלק מהמקומות הוא מים מלוחים וביוב מטופל ולא מטופל.
איכות המים באתר נבדקה, והתוצאות לא היו יציבות. דיגום של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, רשות הטבע והגנים ורשות המים מצא בנובמבר 2013 ספירה של 2,300 חיידקי קוליפורם צואתי ל-100 מיליליטר, לעומת תקן רחצה של 400; חצי שנה קודם לכן אותה מדידה הייתה 190. המנהל הישראלי של EcoPeace, גדעון ברומברג, תיאר את המים מדרום לאלומות כתערובת של ביוב לא מטופל ומטופל חלקית, נגר חקלאי, פסולת בריכות דגים ומים מלוחים. משרד הבריאות, דרך דוברתו עינב שמרון, השיב שאין ביוב גולמי בקאסר אל יהוד ושהנחלים שמזינים את הירדן השתפרו מאוד.
פעילים ופקידים חלוקים אפוא בשאלה כמה בטוחה הטבילה, ובשער לא מתפרסמת קריאה יומית. הכללים שרשות הטבע והגנים כן מפרסמת שווים מעקב בפני עצמם: היכנסו רק בקטע המיועד, אל תבלעו את המים, אל תשתו אותם, והתקלחו והחליפו בגדים אחר כך במבנה שנבנה לשם כך. הגדה היא בוץ ולא חול, הזרם אמיתי, והרשות אומרת במפורש שבגלל צורת הגדה, הזרם והבוץ, אי אפשר להנגיש את הטבילה בנהר למשתמשי כיסאות גלגלים.
הנוף שווה דקה אחרי שהטקסים נגמרים. הנהר חוצה סלע לבן ורך שמתפורר במגע, וסבך העצים והקנים לאורכו הוא הקו הירוק היחיד בערבות יריחו, מחסה לציפורים ולבעלי חיים שאין להם לאן ללכת. בגלל זה הוצע האזור כשמורת טבע עוד בתקופת המנדט הבריטי.
למה לשים לב
מה לא לפספס באתר הטבילה קאסר אל יהוד
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
משטח העץ והמדרגות אל הנהר
משטח העץ, שהונח במסגרת העבודות שהסתיימו בפברואר 2026, הוא המקום היחיד שבו מותר לטבול והמשטח היציב היחיד על גדה של בוץ. גלימות ומגבות נמכרות במרכז השירות למי שלא הביא.
המנזר היווני-אורתודוקסי של יוחנן המטביל
המבנה דמוי המבצר, כ-350 מטר מהמים, הוא המבנה שהשם הערבי קאסר אל יהוד, ארמון היהודים, מתייחס אליו בפועל. הוא יושב על יסודות ביזנטיים שרשות הטבע והגנים מתארכת לימי אנסטסיוס הראשון, ואת הצורה ההגנתית שלו נתנו לו האבירים הטמפלרים.
הנוף אל ירדן
הגדה המזרחית, כמה מטרים משם, היא אל-מע'טס, שאונסק"ו הכריזה ב-2015 כאתר הטבילה "בית עניא שמעבר לירדן". טקסים נערכים בשני הצדדים, לא פעם באותה שעה, וכל צד הוא הנוף של השני.
הכיפה הירוקה של הכנסייה הרומנית
הכנסייה, שנראית מכביש המנזרים ושרשות הטבע והגנים מתארכת ל-1934, הייתה המתחם השביעי והאחרון שפונה ממוקשים, ביוני 2019. ציורי הקיר שלה שרדו עשרות שנים של נטישה כמעט בשלמותם.
גדרות שדות המוקשים
השטח המגודר משני צידי הכביש אינו קישוט. יותר מ-6,500 מוקשים פונו כאן בין 2018 ל-2020, ובעמק הרחב יותר נשארו שדות מוקשים מסומנים.
חג ההתגלות על הגדה
בינואר, בתאריכים שרשות הטבע והגנים מציינת בעברית כ-18 ו-19 בינואר ובחוברת באנגלית כחלון בין 12 ל-24 בינואר, כמה זרמים עורכים טבילות המוניות בנהר בבת אחת. הפסחא באפריל הוא השיא השני.
לאורך השנים
אתר הטבילה קאסר אל יהוד: ציר הזמן
491-518 לספירה
לפי רשות הטבע והגנים, עדויות מהמאה השישית מציבות את בניית המנזר בגדה הזו בימי הקיסר אנסטסיוס הראשון.
בסביבות 560 לספירה
פרוקופיוס מתעד בור מים שנבנה כאן עבור יוסטיניאנוס. מבקר ב-1883 מצא אותו עדיין עומד במצב כמעט מושלם.
המאה ה-6
מפת מידבא מסמנת את בית עברה, בית המעבר, בגדה המערבית של הירדן.
1024
רעידת אדמה הורסת את המנזר.
המאה ה-12
הקיסר הביזנטי מנואל קומננוס בונה אותו מחדש, והאבירים הטמפלרים נותנים לו את צורתו המבוצרת.
1632
לפי הפרנציסקנים עצמם, משמורת ארץ הקודש רוכשת כ-135 אקר באתר.
1934
הכנסייה עם הכיפה הירוקה של המנזר הרומני נבנית. לפי טיימס אוף ישראל, נזירים רומנים ייסדו כאן את הקהילה בשנות ה-20.
שנות ה-40
המנזר הקופטי של יוחנן המטביל נבנה, וקברי צליינים קופטים לצידו.
1956
הקפלה הפרנציסקנית המתומנת נבנית. רעידת אדמה באותה שנה הורסת חלקית את המנזר הסורי-אורתודוקסי.
7 בינואר 1967
המיסה האחרונה לפני המלחמה נערכת בכנסייה הפרנציסקנית, בידי רוברט קרסון וסילאו אומה.
1967-1968
אחרי מלחמת ששת הימים הירדן הופך לגבול. האזור מוכרז כשטח צבאי סגור, המנזרים ננטשים, והשטח סביבם מגודר וממוקש.
שנות ה-80
הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית פונה למנהל האזרחי ומחדשת את הטקסים באתר. זרמים אחרים הולכים בעקבותיה.
1994
אחרי הסכם השלום עם ירדן, המנהל האזרחי ביהודה ושומרון מתחיל לאשר ביקורים, והאתר מפותח לקליטת מספרים גדולים.
2000
האפיפיור יוחנן פאולוס השני מתפלל באתר.
2009
האתר נפתח למבקרים עם מבנים זמניים, לפי רשות הטבע והגנים, כפי שדווח ב-Israel Travel News.
2011
החוברת של רשות הטבע והגנים מתארכת לשנה הזו את הפתיחה לאורך כל השנה עם שעות קבועות.
מרץ 2018
הפינוי מתחיל, בהובלת הרשות הלאומית לפינוי מוקשים, צה"ל, HALO Trust והקבלן 4CI, בשטח שיש בו כ-2,600 מוקשי נ"ט ו-1,200 מוקשים נגד אדם על פני כקילומטר רבוע.
יוני 2019
המנזר הרומני, השביעי והאחרון, מוכרז נקי.
9 באפריל 2020
כ-500 מוקשים שנותרו מושמדים בפיצוץ מבוקר אחד, והחבלנים האחרונים יוצאים, 53 שנים אחרי שהאזור נסגר.
אוקטובר 2020
המפתחות של הכנסייה הפרנציסקנית מוחזרים למשמורת ארץ הקודש.
10 בינואר 2021
פרנצ'סקו פטון, הקוסטוס של ארץ הקודש, עורך את המיסה הראשונה בכנסייה הפרנציסקנית מזה 54 שנים.
1 בינואר 2026
הכניסה לאתר אפשרית בהרשמה מראש בלבד, לפי העמוד העברי של רשות הטבע והגנים.
10 בפברואר 2026
האתר נפתח מחדש אחרי עבודות של 25 מיליון ש"ח של החברה הממשלתית לתיירות: משטח עץ עד המים, פרגולת תפילה, מבנה ממוזג עם מקלחות חמות ותאי החלפה, כבישים חדשים, חניה וגינון.
מידע מעשי
ביקור באתר הטבילה קאסר אל יהוד
איפה
אתר הטבילה קאסר אל יהוד, מזרחה מכביש 90 מצפון לים המלח, ליד יריחו
איזה כרטיס צריך
זה לא אתר בתוך פארק גדול יותר בתשלום, ושום כרטיס לחוף, לספא או לגן לאומי בים המלח לא רלוונטי לו. הכניסה חינם, כך שמנוי של רשות הטבע והגנים או Israel Pass לא קונים כאן כלום. מה שכן מגביל את הביקור הוא ההיקף: האתר נמצא בשטח C בגדה המערבית, בתוך שטח צבאי סגור, מגיעים אליו דרך שער צבאי, והמפעיל מזהיר ששעות הפתיחה והגישה כפופות להנחיות צה"ל.
שעות פתיחה
- קיץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 17:00מקור
- קיץ, שישי וערבי חג
- 08:00 עד 16:00מקור
- חורף, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 16:00מקור
- חורף, שישי וערבי חג
- 08:00 עד 15:00מקור
- ערב ראש השנה וערב פסח
- 08:00 עד 13:00מקור
- ערב יום כיפור
- 08:00 עד 13:00, והאתר סגור ביום כיפור עצמומקור
- סוכות וחול המועד
- ללא שינוי בשעות הרגילותמקור
- כניסה אחרונה
- שעה לפני שעת הסגירה הרשומהמקור
- הסתייגות קבועה
- לפי המפעיל, שעות הפתיחה והגישה כפופות להנחיות צה"ל ועשויות להשתנות לפי המצב הביטחוני, והוא ממליץ לבדוק לפני היציאהמקור
דמי כניסה
- כניסה לאתר
- ללא תשלום. המפעיל לא מפרסם מחיר בעמוד של האתר עצמו, והאתר לא מופיע בפרק יהודה ושומרון בטבלת דמי הכניסה שלו ל-2025, שמונה את קומראן, עינות צוקים, עין פרת, הרודיון, הר גריזים ומנזרי אותימיוס ומרטיריוסמקור
- סיור מודרך בכביש המנזרים
- ₪55 לאדם, כשעתיים, ביציאה ממרכז השירות בתאריכים שפורסמו בלבדמקור
- כומר או טקס
- לא זמין דרך המפעיל, שמציין שאינו יכול לארגן אנשי דת או טקסי טבילהמקור
נגישות
טובה למעלה, בלתי אפשרית למטה, והמפעיל אומר זאת בעצמו. רשות הטבע והגנים מונה את אזור הכניסה כנגיש: החניון, מרכז השירות למבקרים, השירותים וחדרי ההלבשה, רחבת ההתכנסות המוצלת, התצפית על הירדן, מעקות במדרגות ושילוט הכוונה. ואז היא אומרת במפורש שבגלל צורת גדת הנהר, הזרם והבוץ, אי אפשר להנגיש את הטבילה בנהר. כדי להגיע למים צריך לרדת במדרגות ובמשטח עץ על גדה בוצית. שביל נגיש במלואו עד המים הוכרז בפברואר 2026 כעבודה עתידית, לצד אודיטוריום ממוזג, בלי תאריך סיום שפורסם. יש טופס לתיאום ביקור נגיש, וכדאי לבקש הדרכה מותאמת לפחות 14 יום מראש.
במקום
- חניון
- מרכז שירות למבקרים
- שירותים וחדרי הלבשה
- מקלחות חמות, נוספו ב-2026
- רחבת התכנסות מוצלת
- פרגולת תפילה
- משטח עץ ומדרגות עד המים
- מרפסת שמשקיפה על הנהר ועל הגדה הירדנית
- גלימות טבילה ומגבות למכירה
- שתייה קרה וחמה, גלידה, חטיפים
- מזכרות, ספרים, כובעים וקרם הגנה
- לפי העמוד בעברית מותר להכניס כלבים, קשורים ועם זמם; בחוברת באנגלית כתוב שחיות מחמד אסורות
הזמנה מראש
רשות הטבע והגנים מציינת בעמודים בעברית ובאנגלית שמ-1 בינואר 2026 הכניסה לאתר בהרשמה מראש בלבד, ובשניהם יש מערכת הזמנה. ההרשמה חינם, והיא מה שמבטיח מקום בתאריך שבחרתם. קבוצות שרוצות טקס כלשהו צריכות להביא אנשי דת משלהן.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-en.parks.org.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- הירשמו לפני הנסיעה. לפי רשות הטבע והגנים, מאז 1 בינואר 2026 הכניסה בהרשמה מראש בלבד, וההרשמה חינם, אז אין מה לשקול: שריינו מקום והגיעו עם האישור.
- הביאו בגדים שאפשר להירטב בהם ושמכסים כתפיים וברכיים. אסור להיכנס למים בבגד ים, והחלופה היא לקנות גלימה במרכז השירות במחיר של אותו יום.
- רשות הטבע והגנים לא יכולה לספק כומר. קבוצות שרוצות טקס צריכות להביא אנשי דת משלהן; האתר מספק את המים, משטח העץ והמתקנים, ושום דבר פולחני.
- על המנזרים מסתכלים, לא נכנסים אליהם. הדרך היחידה לעלות על כביש המנזרים היא הסיור המודרך של המפעיל עצמו, שעתיים ב-₪55, שיוצא בתאריכים קבועים ונמכר עד הסוף. כל השאר מאחורי גדר נחשב לשטח ממוקש.
- אל תתבלבלו עם ירדנית, אתר הטבילה ביציאת הירדן מהכנרת, או עם אל-מע'טס בגדה הירדנית. שלושתם משווקים כאתר הטבילה, והם שלושה מקומות שונים עם שלושה מפעילים שונים.
- התקשרו או בדקו את עמוד האתר בבוקר היציאה. הגישה כאן תלויה בהנחיות הצבא באופן שאין לו מקבילה באף אתר אחר בים המלח, והמפעיל מפרסם את ההסתייגות הזו בעצמו ולא קובר אותה.
המספרים
אתר הטבילה קאסר אל יהוד במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| דמי כניסה | לא פורסמו; האתר לא מופיע בטבלת דמי הכניסה של המפעיל ל-2025 למחוז יהודה ושומרון | 2025 | parks.org.il |
| מוקשים שנזרעו באזור מסוף שנות ה-60 | יותר מ-6,500, ועוד מלכודות נפץ בתוך מבני הכנסיות | 2019 | timesofisrael.com |
| מוקשים לפי סוג, וגודל השטח הממוקש | כ-2,600 מוקשי נ"ט ו-1,200 מוקשים נגד אדם על פני כקילומטר רבוע סביב שבע כנסיות | 2018 | timesofisrael.com |
| עלות הפינוי | כ-10 מיליון ש"ח מ-HALO Trust וכ-7.5 מיליון ש"ח מממשלת ישראל | 2020 | timesofisrael.com |
| עלות העבודות שהסתיימו לקראת הפתיחה המחודשת ב-2026 | 25 מיליון ש"ח, במימון משרד התיירות והמנהל האזרחי | 2026 | timesofisrael.com |
| מבקרים ב-2014 | 464,000 | 2014 | timesofisrael.com |
| מבקרים בשיא | יותר מ-800,000 בשנה עד 2019, ובשנת 2019 עצמה, לפי התיאור, קרוב למיליון | 2026 | itn.co.il |
| קוליפורם צואתי בנהר באתר | 2,300 ל-100 מ"ל בנובמבר 2013 לעומת תקן רחצה של 400, ו-190 חצי שנה קודם לכן | 2015 | timesofisrael.com |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בים המלח
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
MotherForker / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
גן לאומי קומראן
בין 1947 ל-1956 נמצאו באחת-עשרה מערות כאן המגילות הגנוזות, חמש מהמערות התגלו בידי בדואים ושש בידי ארכיאולוגים, ומה היה בדיוק היישוב שלידן עדיין שנוי במחלוקת.
DinaKuzia / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
שמורת טבע
שמורת טבע עינות צוקים
כאן, למרגלות המצוק, נובעים מעיינות מליחים וזורמים לבריכות שמותר להיכנס אליהן, ורשות הטבע והגנים ממקמת את נקודת הנביעה 390 מטר מתחת לפני הים.
Bahnfrend / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
חוף
חוף קליה
החוף המוסדר הצפוני ביותר בים המלח, שמפעיל קיבוץ קליה במקום שבו עמד מפעל האשלג שהלגיון הערבי הרס במאי 1948, עם שער בתשלום ושני כרטיסים שונים מאוד.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilקאסר אל יהוד, אתר הטבילה, מעברות הירדן
שעות הקיץ 08:00 עד 17:00 ושעות החורף 08:00 עד 16:00 בימים ראשון עד חמישי ובשבת, כניסה אחרונה שעה לפני הסגירה, התיאור של האתר כשלישי בקדושתו בעולם הנוצרי, הוראות הנסיעה מכביש 1 ומכביש 90, ומערכת ההזמנות. בשום מקום בעמוד לא מתפרסמים דמי כניסה.
- רשמירשות הטבע והגניםparks.org.ilקצר אל יהוד, אתר הטבילה, מעברות הירדן (העמוד בעברית)
השעות בשישי ובערבי חג, השעות בערב ראש השנה, ערב פסח וערב יום כיפור, חובת ההרשמה מראש מ-1 בינואר 2026, האזהרה שהשעות כפופות להנחיות צה"ל, האיסור להיכנס למנזרים ולכביש המנזרים בגלל מוקשים, התיאור של המנזרים מבנה אחר מבנה עם התאריכים שלהם, השלטון הירדני עד 1967 וחידוש הטקסים בשנות ה-80, כלל הלבוש לכניסה למים, הסדרי הנגישות ומגבלותיהם, מה נמכר במרכז השירות, הכלל לגבי כלבים, והקביעה שהרשות לא יכולה לארגן אנשי דת.
- רשמירשות הטבע והגניםstatic.parks.org.ilאתר הטבילה קאסר אל יהוד, חוברת המבקר
ההיסטוריה של המפעיל עצמו: ספר יהושע (פרק 3), אליהו ואלישע, נעמן, יוחנן המטביל, העלייה לרגל הביזנטית והתחדשויותיה המאוחרות, המנזר מימי אנסטסיוס הראשון, רעידת האדמה של 1024 והבנייה מחדש במאה ה-12 בימי מנואל קומננוס, הביצור הטמפלרי, הסגירה והמיקוש ב-1967, הסכם השלום של 1994 והפתיחה לאורך כל השנה ב-2011, חלון חג ההתגלות בין 12 ל-24 בינואר, כללי האתר, האזהרה מפני מוקשים, וזמני הנסיעה לקומראן, לעינות צוקים ולפונדק השומרוני הטוב.
- רשמירשות הטבע והגניםparks.org.ilמחירון 2025, דמי כניסה לשמורות טבע וגנים לאומיים
המחירון המלא של המפעיל, בתוקף מ-1 בינואר 2025. פרק יהודה ושומרון מונה את הר גריזים, מנזרי אותימיוס ומרטיריוס, מוזיאון השומרוני הטוב, עין פרת, קומראן, עינות צוקים והרודיון, ולא את אתר הטבילה, ועל כך מבוססת הקביעה שהכניסה חינם.
- רשמירשות הטבע והגניםparks.org.ilקצר אל יהוד, סיור אל ארץ המנזרים המסתורית
הסיור המודרך של המפעיל עצמו אל כביש המנזרים: ₪55 לאדם, כשעתיים, ביציאה ממרכז השירות, בכפוף למזג האוויר ולהנחיות פיקוד העורף, עם ההערה שיש לבקש הדרכה מותאמת 14 יום מראש. בזמן הקריאה הוא הופיע כסיור שהסתיים או שמלא.
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comQasr al-Yahud baptismal site reopens after NIS 25 million facelift
הפתיחה המחודשת ב-10 בפברואר 2026, העלות של 25 מיליון ש"ח במימון משרד התיירות והמנהל האזרחי, העבודות של החברה הממשלתית לתיירות (פרגולת תפילה, מבנה ממוזג עם מקלחות חמות ותאי החלפה, משטח עץ, כבישים, חניה, גינון), האודיטוריום והשביל הנגיש למים שמתוכננים, והדירוג אחרי כנסיית הקבר וכנסיית המולד.
- כתבותIsrael Travel Newsitn.co.ilA Renewed Spiritual Journey: The Historic Qasr al-Yahud Baptism Site Unveils a Stunning Upgrade
אישור עצמאי לשדרוג של 25 מיליון ש"ח, מ-17 בפברואר 2026, שמונה כמממנים את משרד התיירות, רשות הטבע והגנים, המנהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה, מצטט את שר התיירות חיים כץ ואת מנכ"לית רשות הטבע והגנים ראיה שורקי, ומציין את הפתיחה עם מבנים זמניים ב-2009 ושיא של קרוב למיליון מבקרים ב-2019.
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comIsrael begins clearing thousands of landmines from Jordan River baptism site
מ-20 במרץ 2018. כ-2,600 מוקשי נ"ט, 1,200 מוקשים נגד אדם ומטענים מאולתרים על פני כקילומטר רבוע סביב שבע כנסיות, תחילת העבודה באותו שבוע, גיוס של כמעט $1 מיליון בידי HALO Trust מול עלות כוללת של קרוב ל-$4 מיליון, והצהרת משרד הביטחון שמגרשי הכנסיות יוחזרו לזרמים שלהם אחרי שהפינוי יאומת.
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comStunning Romanian church is final monastery cleared of mines at Qasr al-Yahud
מ-20 ביוני 2019. יותר מ-6,500 מוקשים שנזרעו מסוף שנות ה-60, עם מלכודות נפץ בתוך המבנים, המנזר הרומני כשביעי והאחרון שפונה, ארבעת הגופים שביצעו את העבודה (הרשות הלאומית לפינוי מוקשים, צה"ל, HALO Trust ו-4CI), ייסוד הקהילה הרומנית בשנות ה-20, חג ההתגלות ב-18 בינואר, ויותר מ-800,000 מבקרים בשנה.
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comJust in time for Easter: Jordan River baptismal site is mine-free after 53 years
מ-12 באפריל 2020. הפיצוץ המבוקר של יותר מ-500 מוקשים ב-9 באפריל 2020 ויציאת החבלנים האחרונים, המנזר האחרון שפונה ביוני 2019, מימון של כ-10 מיליון ש"ח מ-HALO Trust ו-7.5 מיליון ש"ח מממשלת ישראל, העיכוב של שנתיים במימון, והתיאור של ג'יימס קואן את הכנסיות כקפסולת זמן עם בירה שעוד עומדת על המדף.
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comBaptism by mire? In lower Jordan River, sewage mucks up Christian rite
מ-18 ביוני 2015. קריאות הקוליפורם הצואתי של 2,300 ל-100 מ"ל בנובמבר 2013 ו-190 במאי 2013 לעומת תקן רחצה של 400, המשרדים והרשויות שדגמו, ציטוטים של גדעון ברומברג ונאדר ח'טיב מ-EcoPeace ושל דוברת משרד הבריאות עינב שמרון, הטיה של 96% מזרימת הנהר, ו-464,000 מבקרים באתר ב-2014.
- כתבותCatholic News Agency, בפרסום חוזר ב-EWTN Newsewtnnews.comFranciscan friars return to site of Christ's baptism after 50 years
האחזקה של משמורת ארץ הקודש כאן, 135 אקר מאז 1632, כנסיית יוחנן המטביל שמתוארכת ל-1956, המיסה האחרונה ב-7 בינואר 1967 בידי רוברט קרסון וסילאו אומה, פינוי המוקשים ממרץ עד אוקטובר 2018, החזרת המפתחות באוקטובר 2020, והמיסה הראשונה מזה 54 שנים ב-10 בינואר 2021, שערך הקוסטוס פרנצ'סקו פטון.
- רקעEcoPeace המזרח התיכוןecopeaceme.orgנהר הירדן
התדריך של הארגון הסביבתי חוצה הגבולות עצמו על הירדן התחתון: הזרימה השנתית ירדה מיותר מ-1.3 מיליארד מטר מעוקב לפחות מ-30 מיליון, 96% מהמים המתוקים מוטים, ביוב ומים מלוחים משאירים את האפיק רטוב, ו-400 מיליון המטרים המעוקבים שלטענתו נדרשים לשיקום אקולוגי. גוף שמקדם עמדה ולא גוף ניטרלי, ומצוטט כאן בשל הנתונים שפרסם.
- רקעBiblical Archaeology Societybiblicalarchaeology.orgBaptismal Site "Bethany Beyond the Jordan" Added to UNESCO World Heritage List
ההכרזה ב-2015 על אל-מע'טס שבירדן, החפירות בשנים 1996 עד 2002 של כנסיות, בריכות, תאי נזירים ומערות ביזנטיים בתל אל-ח'ראר, המסורת המתחרה של הגדה המערבית, והאזהרה של ג'ודי מגנס שלאף אתר כאן אין שרידים ארכיאולוגיים שמראים פולחן רציף מהמאה הראשונה.
אתר הטבילה קאסר אל יהוד: שאלות נפוצות
כמה עולה ביקור בקאסר אל יהוד?+
כלום. המפעיל לא מפרסם דמי כניסה לאתר, ואתר הטבילה לא מופיע בפרק יהודה ושומרון בטבלת דמי הכניסה של רשות הטבע והגנים ל-2025, שכן מונה את קומראן, עינות צוקים, עין פרת והרודיון. הדברים היחידים בתשלום הם התוספות: הסיור המודרך בכביש המנזרים ב-₪55, ומגבות וגלימות טבילה במרכז השירות.
צריך להזמין מראש?+
כן. רשות הטבע והגנים מציינת בעמודים בעברית ובאנגלית שמ-1 בינואר 2026 הכניסה לאתר בהרשמה מראש בלבד. ההרשמה חינם ולוקחת דקה במערכת ההזמנות בעמוד של המפעיל. מי שמגיע בלעדיה מסתכן בכך שיוחזר בשער שמאויש בידי הצבא ולא בידי קופאי.
אפשר באמת להיכנס כאן לנהר הירדן?+
כן, בקטע אחד מיועד, ממשטח עץ ומדרגות שהותקנו בעבודות שהסתיימו בפברואר 2026. אסור לחצות את הנהר, אסור להכניס אוכל לאזור הטבילה, והמים לא ראויים לשתייה. הגדה היא בוץ ולא חול והזרם אמיתי, כך שמשטח העץ הוא לא עניין פורמלי.
מה צריך ללבוש כדי להיטבל בקאסר אל יהוד?+
בגדים שמכסים את הכתפיים והברכיים, ולא בגד ים. זה הכלל שרשות הטבע והגנים מפרסמת. גלימות טבילה לבנות ומגבות נמכרות במרכז השירות למי שמגיע בלי בגדים מתאימים, ויש חדרי הלבשה, ומאז 2026 גם מקלחות חמות.
המים נקיים מספיק לטבילה?+
זה באמת שנוי במחלוקת, ובשער לא מתפרסמת קריאה יומית. דיגום ממשלתי מצא באתר בנובמבר 2013 ספירה של 2,300 חיידקי קוליפורם צואתי ל-100 מיליליטר לעומת תקן רחצה של 400, אף שאותה מדידה הייתה 190 חצי שנה קודם לכן. EcoPeace המזרח התיכון מתאר את הירדן התחתון כתערובת של ביוב, נגר חקלאי ומים מלוחים; תשובת משרד הבריאות הייתה שאין ביוב גולמי בקאסר אל יהוד ושהנחלים המזינים השתפרו. אל תבלעו את המים, והתקלחו אחר כך.
המנזרים והכנסיות פתוחים למבקרים?+
לא, לא בביקור רגיל. העמוד העברי של רשות הטבע והגנים מזהיר שהכניסה למנזרים ולכביש המנזרים אסורה בגלל סכנת מוקשים, והחוברת באנגלית אומרת אותו דבר. על המתחמים מסתכלים מכביש הגישה. היוצא מן הכלל הוא הסיור המודרך של המפעיל עצמו, כשעתיים ב-₪55, שעולה על כביש המנזרים בתאריכים שפורסמו.
זה בטוח, עם כל המוקשים?+
אזור המבקרים פונה ופתוח ברציפות מאז 2011. בין מרץ 2018 לאפריל 2020 פינו הרשות הלאומית לפינוי מוקשים, צה"ל, HALO Trust והקבלן 4CI יותר מ-6,500 מוקשים משבעת מתחמי המנזרים, וסיימו בפיצוץ מבוקר של כ-500 מוקשים שנותרו ב-9 באפריל 2020. שדות מוקשים מגודרים עדיין קיימים בעמק הרחב יותר, ולכן ההנחיה הקבועה היא להישאר בכבישים הרשמיים ולעולם לא לחצות גדר, אפילו לא לשוליים.
האם קאסר אל יהוד נגיש לכיסאות גלגלים?+
אזור הכניסה כן, הנהר לא. רשות הטבע והגנים מונה חניה נגישה, מרכז שירות, שירותים וחדרי הלבשה, רחבה מוצלת, תצפית על הירדן, מעקות ושילוט, ואז אומרת שבגלל צורת הגדה, הזרם והבוץ, אי אפשר להנגיש את הטבילה בנהר. שביל נגיש עד המים הוכרז בפברואר 2026 כעבודה עתידית, בלי תאריך סיום.
כמה זמן צריך, ואפשר לשלב עם ים המלח?+
שעה עד תשעים דקות מספיקות למרפסת, לנהר ולהליכה, וקרוב לשעתיים אם נכנסים למים ומחליפים בגדים אחר כך. קל לשלב עם צפון ים המלח: לפי החוברת של המפעיל עצמו, כ-15 דקות נסיעה לקומראן, כ-20 לעינות צוקים וכ-30 לפונדק השומרוני הטוב, וחוף קליה נמצא על אותו כביש.
האם זה באמת המקום שבו ישו הוטבל?+
זה אחד משני מקומות שטוענים לכך, בגדות מנוגדות של אותו קטע נהר קצר, והעדויות לא מכריעות. מפת מידבא מהמאה השישית מסמנת את המעבר בצד המערבי, שבו נמצא קאסר אל יהוד; הכנסיות, הבריכות ותאי הנזירים הביזנטיים שנחפרו נמצאים בצד המזרחי, ואת המכלול הירדני הזה, אל-מע'טס, הכריזה אונסק"ו ב-2015. הארכיאולוגית ג'ודי מגנס ציינה שלאף אתר כאן אין שרידים שמראים פולחן רציף מהמאה הראשונה ואילך.