חוף · ים המלח
חוף קליה
החוף המוסדר הצפוני ביותר בים המלח, שמפעיל קיבוץ קליה במקום שבו עמד מפעל האשלג שהלגיון הערבי הרס במאי 1948, עם שער בתשלום ושני כרטיסים שונים מאוד.
Bahnfrend / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
כניסת מבוגר
₪45
הכרטיס הכולל, שמכסה חניה, כיסא, שמשייה והסעות ללא הגבלה, לפי מה שהמפעיל מפרסם
שעות פתיחה
08:00 עד 18:00
בקיץ, שבעה ימים בשבוע; 08:00 עד 17:00 בחורף, כולל סופי שבוע וחגים
כרטיס כניסה בלבד
₪20
מעל גיל 13, נמכר בשער; חניה, כיסא, שמשייה והסעה בתשלום נפרד
אמני רחוב על ההריסות
36
שגויסו לגלריה מינוס 430, שהקיבוץ השיק במרץ 2018
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כשעתיים, או חצי יום עם ארוחת צהריים והגלריה
- קיץ, כל יום
- 08:00 עד 18:00, כולל סופי שבוע וחגים
- מבוגר, כרטיס כולל (מגיל 13)
- ₪45, כולל חניה, כיסאות, שמשייה והסעות ללא הגבלה
חוף קליה הוא חוף רחצה פרטי ומגודר בקצה הצפוני של ים המלח, שמפעיל קיבוץ קליה, כ-25 דקות מירושלים לפי החישוב של המפעיל עצמו. זה החוף הראשון שנהג פוגש כשהוא יורד בכביש 90 מצפון, והקיבוץ מתאר אותו כחוף הצפוני ביותר בים. הכניסה בתשלום, הבוץ השחור לא, והסעה פועלת בין מרפסת הכניסה במפלס העליון לרצועת החול ליד המים.
השער חשוב כאן יותר מאשר דרומה, שם החופים של המועצה בעין בוקק ובחמי זוהר חינמיים. בחוף הזה נשאר מעט מאוד לבחור ממנו: חוף מינרל והחוף הציבורי בעין גדי נסגרו, והגישה לרחצה בעינות צוקים נעלמה ב-2000, הכול בגלל הבולענים שנפתחים ככל שהים נסוג. קליה היא אחד המקומות הבודדים באגן הצפוני שבהם יש מציל בתפקיד והקרקע מתחת לחניון נבדקה.
השם ותיק יותר מהחוף. קליה הייתה שכונת הפועלים של המפעל הצפוני של חברת האשלג הארץ-ישראלית, שנבנה החל מ-1934 בהנהגת מהנדס המכרות הסיבירי משה נובומייסקי, פונה בסירות במאי 1948 ונהרס בידי הלגיון הערבי ימים ספורים אחר כך. שום דבר מהמפעל הזה לא עומד כאן היום. כל מה שהמבקרים רואים הוא עבודת הקיבוץ שהוקם מחדש אחרי 1967, כולל המבנים הנטושים על החוף ש-36 אמני רחוב צבעו מאז.
השער
שני כרטיסים, שני מפלסים ופעמון להסעה
האתר בנוי בשני מפלסים. השער, החניון, החנויות ומסעדת המרפסת נמצאים במפלס העליון; רצועת הרחצה, הבר התחתון ובקתת המציל למטה, ומיניבוס נוסע בין תחנה ליד הכניסה לתחנה ליד הבקתה. אין לוח זמנים. ההוראה של המפעיל היא ללחוץ על הפעמון בתחנה ולחכות.
הקיבוץ מוכר שני כרטיסים שונים מאוד, וקל לפספס את ההבדל. הכרטיס הכולל עולה ₪45 לכל מי שבן 13 ומעלה ו-₪35 לילד בגילאי 3 עד 12, אזרח ותיק, סטודנט, מבקר עם מוגבלות או חייל בשירות סדיר, והוא כולל חניה, כיסאות חוף, שמשייה והסעות ללא הגבלה. האפשרות השנייה היא כניסה בלבד, ב-₪20 לכל מי שמעל גיל 13, והיא קונה את השירותים והמקלחות ותו לא.
כשמסתכלים עליו לבד, ₪20 נראה כמו האפשרות הזולה. הוא לא, למי שמגיע ברכב. החניה בתשלום נפרד: ₪0.70 לדקה ב-30 הדקות הראשונות ו-₪0.50 לדקה אחר כך, עד מקסימום של ₪90 ליום, ולפי העמוד באנגלית רבע השעה הראשונה בחינם. כיסא נוח עולה ₪8, שמשייה ₪8 וההסעה ₪10 לאדם לכל כיוון. נהג שרוצה כיסא והסעה למים עובר את ה-₪45 מהר.
הכרטיסים נמכרים בשער ובשום מקום אחר. הקיבוץ אומר במפורש שאין דרך להזמין ביקור יומי מראש וגם אין צורך, כי החוף רחב. שעות הפתיחה זהות בכל ימות השבוע, כולל שבתות וחגים: 08:00 עד 18:00 בקיץ ו-08:00 עד 17:00 בחורף.
- כולל הכול: ₪45 למבוגר, ₪35 לילד בגילאי 3 עד 12, אזרח ותיק, סטודנט, מבקר עם מוגבלות או חייל בשירות
- כניסה בלבד: ₪20 מעל גיל 13, כולל שירותים ומקלחות
- חניה: ₪0.70 לדקה ל-30 דקות, ₪0.50 לדקה אחר כך, מקסימום ₪90 ליום
- הסעה ₪10 לכיוון, כיסא נוח ₪8, שמשייה ₪8
- השכרת מגבת ₪16, או ₪31 לקנייה
Bahnfrend / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
היסטוריה
מפעל האשלג שנתן לחוף את שמו
משה נובומייסקי, שנולד ב-1873 בברגוזין שבסיביר, ראה את ים המלח לראשונה ב-1911 והקדיש את שש-עשרה השנים הבאות למאמץ לקבל את הזכות להפיק ממנו. הנציב העליון הרברט פלומר קיבל את בקשתו ב-1927, ובאוגוסט 1929 ניתן זיכיון לשבעים וחמש שנים. חברת האשלג הארץ-ישראלית (Palestine Potash Limited) התאגדה באנגליה באותה שנה, נרשמה כחברה זרה בארץ ישראל המנדטורית ב-1930, וב-1 בינואר 1930 קיבלה רשמית את הזיכיון להפקת מלחים ומינרלים מים המלח.
החברה פעלה משני אתרים: המפעל הצפוני כאן, ומפעל שני בסדום שבקצה הדרומי. האשלג הופק באידוי של התמלחת בשמש, כוח העבודה היה ערבי ויהודי, ומ-1934 צמחה ליד המפעל שכונת פועלים בשם קליה. מ-1936 העסק היה רווחי, וזה הצליח לו למרות קרטל אשלג גרמני שמכר מתחת לעלות כדי לשבור אותו.
הכול נגמר בתוך שבועיים. נובומייסקי ניהל משא ומתן על הסכם אזור נייטרלי עם עבר הירדן ב-13 במאי 1948, ואז נפצע בתאונה שמנעה ממנו להמשיך לטפל בו. ב-19 וב-20 במאי, בהוראת בן-גוריון, עזבו מאות פועלים, חברי קיבוץ ויחידת הפלמ"ח, בסירות. הלגיון הערבי נכנס ב-22 במאי והרס את מתקני האשלג ואת שני הקיבוצים. החוף הצפוני נשאר ריק, חוץ ממחנה של הצבא הירדני.
החברה עצמה שרדה את אובדן החצי הצפוני שלה: ממשלת ישראל הלאימה אותה ב-1951, וב-1953 שמה שונה למפעלי ים המלח. התעשייה לא חזרה לקצה הזה של הים. מה שחזר הייתה החקלאות, ואחר כך חוף.
בשטח
שום דבר מקורי לא עומד, וההריסות צבועות
אין כאן ארכיאולוגיה לראות. כל מה שמבקר עובר לידו נבנה אחרי 1967, ורובו הרבה יותר חדש. קליה הוקמה מחדש כהיאחזות נח"ל ב-1968, הראשונה באזור; אזרחים עברו למחנה הירדני לשעבר ב-1972, והבתים הגמורים אוכלסו ב-1974. הקיבוץ מתארך את ייסודו שלו ל-1974 ולגרעין נח"ל, כך שהגרסה שלו והגרסה האנציקלופדית נבדלות בשש שנים, תלוי אם רואים בהיאחזות או בבתים את ההתחלה.
לפי הקיבוץ יש בו כ-450 חברים, הוא מגדל כמה ממטעי התמרים הגדולים בארץ, מפעיל רפת ולול ומייצר חשמל משלו מהשמש. לצד החוף הוא מפעיל כפר נופש של כ-64 חדרים, את מתחם הגלמפינג מינוס 420 ואת אתר קומראן שבהמשך הדרך. נתוני האוכלוסייה המפורסמים שונים ממספר החברים שהקיבוץ נותן: 585 תושבים ב-2024, לפי הספירה האנציקלופדית.
הדבר היחיד בחוף שהוא באמת ותיק הוא מבנים נטושים. המבנים שנותרו מאחור כשהמים נסוגו נושאים היום את גלריה מינוס 430, פרויקט אמנות רחוב שהקיבוץ השיק במרץ 2018 ומאז מילא בעבודות של 36 אמנים, בשלושה נושאים קבועים: ייבוש הים, הגיאוגרפיה וחיות הבר של האגן, והיחסים בין האנשים שחיים סביבו, ביריחו וביישובי ים המלח. לפי הקיבוץ, הפרויקט ממומן מתרומות, לא מקבל כסף ממשלתי ופתוח לציבור מסביב לשעון.
סידורי האוכל הם החלק שמפתיע אנשים. מסעדת המרפסת היא מתחם אירועים לעד 150 איש ולא פתוחה ברציפות; הפופ-אפ Salty בכניסה פתוח בסופי שבוע; הבר התחתון, שהקיבוץ ומקורות עיון כאחד מכנים הבר הנמוך בעולם, 417 מטר מתחת לפני הים, פתוח מחמישי עד שבת ובחגים וסגור מראשון עד רביעי. ביום שני, בר המיצים הוא כל התפריט.
המים
למה ההסעה קיימת, והחופים השכנים לא
פני ים המלח הם פני השטח הטבעיים הנמוכים ביותר על פני כדור הארץ, יבשה או מים, והם עדיין יורדים. מבקר המדינה דיווח ב-2025 שהאגן הצפוני, זה שהחוף הזה עומד עליו, צפוי להמשיך לרדת בכ-115 סנטימטרים בשנה. המצר שחיבר אותו פעם לאגן הדרומי יבש. חוף על החוף הזה הוא לכן מטרה נעה, וההליכה מהמרפסת למים ארוכה יותר ממה שהתוכניות של כל עשור הניחו, ובשביל זה יש הסעה.
הנסיגה גם משאירה מאחור מלח קבור, מי תהום מתוקים ממיסים אותו, והקרקע קורסת בלי אזהרה. המכון הגיאולוגי לישראל ספר קצת יותר ממאה בולענים ב-1990; עד שטיימס אוף ישראל דיווח עליהם היו יותר מ-6,000, וחדשים מופיעים כל יום. הנפגעים בחוף הזה מתועדים: חוף מינרל והחוף הציבורי בעין גדי נעלמו, יחד עם מקומות העבודה שהיו בהם, ועינות צוקים סגרה את הגישה לרחצה ב-2000.
זו הסיבה הכנה שקליה עמוסה. לא שהחוף הצפוני השתפר, אלא שכמעט כל השאר בו נסגר, וחוף עם מציל וחניון שנבדק הוא היום מצרך נדיר כאן. אותו דוח של המבקר מ-2025 מצא ש-11 מתוך 12 פרויקטים שנועדו לחזק את האגן הצפוני לא הושלמו, ומנה את המועצה האזורית מגילות ים המלח בין הגופים שפיתוח התיירות שלהם לא בוצע.
למבקר, המשמעות המעשית קצרה ולא גמישה: התרחצו איפה שיש מציל, השתמשו בשבילים ובחניה המסומנים, ואל תסתובבו לאורך החוף כדי למצוא פינה שקטה יותר. הקרקע הלא מגודרת מחוץ לרצועה המנוהלת היא בדיוק הקרקע שקורסת.
יעלכרמי / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
מיקום
ליד כביש 90, ובאיזה צד של הקו
הפנייה נמצאת בכביש 90, קצת דרומית לצומת לידו. מצפון, הקיבוץ מנחה לפנות שמאלה מיד אחרי הצומת ושוב שמאלה בפנייה הראשונה; מדרום, לעבור את קיבוץ קליה, לפנות בפנייה הממשית הראשונה ימינה ואז בפנייה הבאה שמאלה. המפעיל מפרסם 25 דקות נסיעה מירושלים, וזה נתון למזג אוויר נוח, על כביש שיורד בדרך כקילומטר בגובה.
בלי רכב זה קשה יותר ממה שהמרחק מרמז. לפי הקיבוץ, אוטובוסים של אגד משרתים את המקום, אבל הם עוצרים בכביש 90 עצמו, ומשאירים הליכה של כ-1.5 קילומטרים, עשר עד חמש-עשרה דקות, מהתחנה לשער החוף. אין צל בקטע הזה, וזה חוף מדברי: שיא החום הארצי ב-17 ביולי 2019, 49.9 מעלות, נמדד בקצה הדרומי של אותו ים.
החוף נמצא בתחום המועצה האזורית מגילות, שהוקמה ב-1981, היא המועצה האזורית הקטנה בישראל, ושמה ניתן על שם המגילות שנמצאו בקומראן שבתחומה. ששת היישובים שלה הם יישובים ישראליים באזור יהודה ושומרון, כלומר בגדה המערבית ולא בתוך הקו הירוק. ישראל ורוב המדינות האחרות מחזיקות בעמדות הפוכות לגבי חוקיות ההתיישבות האזרחית שם, והעמוד הזה לא מתיימר להכריע. בפועל, הנסיעה היא בכביש שישראל מפעילה אל שער שישראל מפעילה, ומבקרים כדאי שיבדקו מה ביטוח הנסיעות שלהם אומר על השטח לפני שהם סומכים עליו.
Darko Tepert Donatus / CC BY-SA 2.5 · Wikimedia Commons
למה לשים לב
מה לא לפספס בחוף קליה
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
הבוץ השחור, בלי תשלום
הבוץ נחפר מהחוף, והקיבוץ לא גובה עליו כסף, בניגוד למוצר הארוז בחנות הקוסמטיקה למעלה. מורחים, מחכים שיתייבש ויתקשה, ואז שוטפים במקלחות החמות.
הבר התחתון
צריף עץ קרוב לקו המים, שהקיבוץ וספרי עיון כאחד מכנים הבר הנמוך בעולם, 417 מטר מתחת לפני הים. הוא פתוח רק מחמישי עד שבת ובחגים, מ-10:00, וסגור מראשון עד רביעי.
גלריה מינוס 430
מאז מרץ 2018 צבעו שלושים ושישה אמני רחוב את המבנים הנטושים על החוף, בנושאים של הים המתייבש והאנשים שחיים סביבו. לפי הקיבוץ, הגלריה ממומנת מתרומות, לא מקבלת כסף מהמדינה ופתוחה מסביב לשעון.
המרפסת מעל החוף
מהמפלס העליון רואים ישר מעבר לאגן הצפוני אל הרי מואב שבירדן. משם גם יוצאת ההסעה, כך שזה החלק היחיד באתר שכולם עוברים בו פעמיים.
מתחמי המנגל
שני אזורי גריל קבועים עם צל ומים, בשימוש חופשי עם כרטיס. פחמים ורשתות צלייה לא מסופקים ואפשר לקנות אותם בחנות; אסור להכניס מנגלים מהבית.
לאורך השנים
חוף קליה: ציר הזמן
1911
הביקור הראשון של נובומייסקי. משה נובומייסקי, מהנדס מכרות מברגוזין שבסיביר, רואה את ים המלח ומתחיל לפעול להשגת הזכות להפיק ממנו מינרלים.
1927
הבקשה מתקבלת. הנציב העליון הרברט פלומר מקבל את בקשתו של נובומייסקי לזיכיון בים המלח.
1929
זיכיון לשבעים וחמש שנים. הזיכיון ניתן באוגוסט; חברת האשלג הארץ-ישראלית מתאגדת באנגליה באותה שנה.
1930
הזיכיון ממוסד. החברה נרשמת בארץ ישראל, וב-1 בינואר ניתן לחברת האשלג הארץ-ישראלית הזיכיון להפקת מלחים ומינרלים מים המלח.
1934
קליה נבנית. ליד מפעל האשלג הצפוני מוקמת שכונת פועלים בשם קליה.
1936
המפעל מרוויח. החברה רווחית מהשנה הזו, למרות קרטל האשלג הגרמני שמוכר מתחת לעלות נגדה.
1948
פינוי והרס. ב-13 במאי מתנהל משא ומתן על הסכם אזור נייטרלי עם עבר הירדן; הפועלים, חברי הקיבוץ ויחידת הפלמ"ח עוזבים בסירות ב-19 וב-20 במאי; הלגיון הערבי נכנס ב-22 במאי והורס את המפעל ואת שני הקיבוצים.
1951
הלאמה. ממשלת ישראל מלאימה את חברת האשלג הארץ-ישראלית; ב-1953 שמה משתנה למפעלי ים המלח, והיא לא חוזרת לחוף הצפוני.
1968
קליה מוקמת מחדש. מוקמת היאחזות נח"ל, הראשונה באזור, על קרקע שבה עמד מחנה של הצבא הירדני.
1974
הבתים מאוכלסים. אזרחים עברו למחנה הירדני לשעבר ב-1972; הבתים הגמורים מאוכלסים ב-1974, השנה שהקיבוץ מציין כשנת ייסודו.
1981
המועצה האזורית מגילות. מוקמת המועצה שמנהלת את קליה וחמישה יישובים נוספים בחוף הזה.
2000
עינות צוקים מאבדת את החוף שלה. הגישה לרחצה בנווה נסגרת בגלל בולענים ומישורי בוץ, כחלק מגל סגירות שלוקח גם את חוף מינרל ואת החוף הציבורי בעין גדי.
2018
גלריה מינוס 430 נפתחת. במרץ הקיבוץ משיק פרויקט אמנות רחוב על המבנים הנטושים בחוף, ובסופו של דבר משתתפים בו 36 אמנים.
2025
דוח המבקר. מבקר המדינה מוצא שהאגן הצפוני ממשיך לרדת בכ-1.15 מטר בשנה, וש-11 מתוך 12 פרויקטי השיקום לא הושלמו.
מידע מעשי
ביקור בחוף קליה
איפה
חוף קליה, ליד כביש 90 דרומית לצומת לידו, צפון ים המלח
איזה כרטיס צריך
החוף הוא חלק אחד ממערך התיירות של הקיבוץ, שמפעיל גם את כפר הנופש קליה עם כ-64 חדרים, את מתחם הגלמפינג מינוס 420 ואת אתר קומראן שבהמשך הדרך. כרטיס לחוף לא כולל אף אחד מהם, ואין קמפינג בחוף עצמו.
שעות פתיחה
דמי כניסה
- מבוגר, כרטיס כולל (מגיל 13)
- ₪45, כולל חניה, כיסאות, שמשייה והסעות ללא הגבלהמקור
- ילד 3 עד 12, אזרח ותיק, סטודנט, מבקר עם מוגבלות, חייל בשירות
- ₪35, כרטיס כוללמקור
- כניסה בלבד (מעל גיל 13)
- ₪20, כולל שירותים ומקלחות, נמכר בקופה בלבדמקור
- חניה, אם אין לכם כרטיס כולל
- ₪0.70 לדקה ב-30 הדקות הראשונות, ₪0.50 לדקה אחר כך, ₪90 ליוםמקור
- תוספות
- הסעה ₪10 לכיוון, כיסא נוח ₪8, שמשייה ₪8, השכרת מגבת ₪16 או ₪31 לקנייהמקור
נגישות
המפעיל מפרסם הצהרת נגישות לאתר האינטרנט שלו, שעודכנה לאחרונה ב-7 במאי 2025, אבל שום דבר על נגישות פיזית לחוף. האתר בנוי בשני מפלסים, וההסעה בין הכניסה לקו המים היא התחבורה היחידה ביניהם: היא כלולה בכרטיס הכולל ועולה ₪10 לכיוון בכל מקרה אחר, ומזמינים אותה בלחיצה על פעמון בכל אחת מהתחנות. הקטע האחרון עד המים הוא חוף לא סלול. מי שצריך ודאות לגבי נגישות לכיסא גלגלים כדאי שיתקשר לחוף בטלפון 076-5752116 לפני היציאה.
במקום
- מצילים
- בוץ שחור בחינם
- מקלחות חמות
- תאי הלבשה
- שירותים
- לוקרים בתשלום
- השכרת מגבות
- הסעה לקו המים
- כיסאות נוח ושמשיות
- הבר התחתון ובר מיצים
- חנות קוסמטיקה של ים המלח
- חדרי טיפולים, בהזמנה מראש
- שני מתחמי מנגל
- שקעי חשמל
- Wi-Fi בבר
- רכיבה על גמלים
- מותר להביא כלבים ברצועה
הזמנה מראש
אי אפשר לקנות כרטיסים יומיים מראש, והם נמכרים בשער בלבד; לפי הקיבוץ אין צורך להזמין. טיפולים בהזמנה טלפונית מראש ובכפוף לזמינות, ואירועים מתואמים במייל עם משרד החוף.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-kaliadeadsea.com →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- תעשו את החשבון לפני שאתם נעמדים בתור. כרטיס הכניסה בלבד ב-₪20 נראה זול יותר עד שמוסיפים לו חניה, כיסא, שמשייה ושתי נסיעות בהסעה, ואז רוב הנהגים כבר שילמו יותר מה-₪45 של הכרטיס הכולל.
- אל תתכננו את היום סביב הבר. הוא פתוח רק מחמישי עד שבת ובחגים, כך שביקור מראשון עד רביעי פירושו בר המיצים, ומסעדת המרפסת היא מתחם אירועים שלא פתוח ברציפות.
- הביאו פחמים ורשת צלייה אם מתחם המנגל הוא עיקר הטיול. הגרילים קבועים וחופשיים לשימוש, אסור להכניס מנגלים מהבית, והחנות מוכרת את השאר במחירי חנות.
- קחו את ההסעה במקום ללכת למטה ולאורך החוף. היא כלולה בכרטיס הכולל, מזמינים אותה בלחיצה על פעמון בכל אחת מהתחנות, והקרקע משני צידי הרצועה המנוהלת היא הקרקע שקורסת.
- אם אתם מגיעים באוטובוס, קחו בחשבון את 1.5 הקילומטרים האחרונים ברגל מהתחנה בכביש 90, בלי צל, ובטמפרטורות צהריים שבקצה הדרומי של הים הזה הגיעו ל-49.9 מעלות ביולי 2019.
- השאירו את הרמקול בבית. הקיבוץ מנהל כאן חוף שקט ולא מתיר מוזיקה מוגברת; כלבים רצויים, אבל רק ברצועה.
המספרים
חוף קליה במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| כניסה למבוגר, כרטיס כולל | ₪45 | 2026 | kaliadeadsea.com |
| ילד, אזרח ותיק, סטודנט, מבקר עם מוגבלות או חייל בשירות | ₪35 | 2026 | kaliadeadsea.com |
| כרטיס כניסה בלבד | ₪20 | 2026 | kaliadeadsea.com |
| תקרת החניה היומית | ₪90 | 2026 | kaliadeadsea.com |
| הליכה מתחנת האוטובוס בכביש 90 | כ-1.5 ק"מ, 10 עד 15 דקות | 2026 | kaliadeadsea.com |
| אמנים בגלריה מינוס 430 | 36, מאז מרץ 2018 | 2026 | kaliadeadsea.com |
| אוכלוסיית קיבוץ קליה | 585 | 2024 | en.wikipedia.org |
| קצב הירידה של האגן הצפוני | כ-1.15 מטר בשנה | 2025 | ynetnews.com |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בים המלח
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
MotherForker / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
גן לאומי קומראן
בין 1947 ל-1956 נמצאו באחת-עשרה מערות כאן המגילות הגנוזות, חמש מהמערות התגלו בידי בדואים ושש בידי ארכיאולוגים, ומה היה בדיוק היישוב שלידן עדיין שנוי במחלוקת.
DinaKuzia / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
שמורת טבע
שמורת טבע עינות צוקים
כאן, למרגלות המצוק, נובעים מעיינות מליחים וזורמים לבריכות שמותר להיכנס אליהן, ורשות הטבע והגנים ממקמת את נקודת הנביעה 390 מטר מתחת לפני הים.
שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
אתר דתי
אתר הטבילה קאסר אל יהוד
האתר המסורתי של טבילת ישו נמצא בתוך שטח צבאי סגור: בין 2018 ל-2020 פונו יותר מ-6,500 מוקשים מהמנזרים שסביבו, וגדת הנהר עצמה נפתחה מחדש בפברואר 2026 אחרי עבודות בנייה בהיקף של 25 מיליון ש"ח.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמיקליה תיירות, קיבוץ קליהkaliadeadsea.comחוף קליה
העמוד האנגלי של המפעיל: שעות 08:00 עד 18:00 בקיץ ו-08:00 עד 17:00 בחורף, דמי כניסה של ₪45 למבוגר, ₪35 לילד ולזכאי הנחה, ₪20 לכניסה בלבד, חניה ב-₪0.70 וב-₪0.50 לדקה עד תקרה יומית של ₪90, הסעה ₪10, כיסא ושמשייה ₪8 כל אחד, רשימת המתקנים והבוץ השחור בחינם.
- רשמיקליה תיירות, קיבוץ קליהkaliadeadsea.comחוף קליה (העמוד בעברית)
העמוד העברי והשאלות שבו: שני מסלולי הכרטיסים מוצגים במפורש, שעות הבר מחמישי עד שבת, תחנת אגד בכביש 90 וההליכה של 1.5 ק"מ, ההסעה שמזמינים בפעמון, רחצה נפרדת אחרי שעות הפתיחה, האיסור על רמקולים, כלבים ברצועה, השכרת מגבת ב-₪16, ואין הזמנה מראש.
- רשמיקליה תיירות, קיבוץ קליהkaliadeadsea.comאודות
התיאור של הקיבוץ עצמו: נוסד ב-1974 בידי גרעין נח"ל, כ-450 חברים, מטעי תמרים, רפת וייצור חשמל סולארי, כפר הנופש של כ-64 חדרים, מתחם הגלמפינג מינוס 420, והפעלת אתר קומראן.
- רשמיקליה תיירות, קיבוץ קליהkaliadeadsea.comגלריה מינוס 430
הושקה במרץ 2018 עם 36 אמני רחוב מובילים, צוירה על מבנים נטושים בחופים הצפוניים, פתוחה לציבור 24/7, ממומנת מתרומות בלי תמיכה ממשלתית, בשלושה נושאים קבועים.
- רשמיקליה תיירות, קיבוץ קליהkaliadeadsea.comהצהרת נגישות
מתייחסת לאתר האינטרנט בלבד, ברמה AA של WCAG 2.2, ועודכנה לאחרונה ב-7 במאי 2025. המפעיל לא מפרסם הצהרה מקבילה על נגישות פיזית לחוף, ולכן העמוד הזה לא טוען שיש כזו.
- רשמיDead Sea Land (התיירות של המועצה האזורית תמר)deadsea.co.ilחופי המלונות
החופים שמנהלת המועצה בעין בוקק ובחמי זוהר, עם כיסאות, שמשיות וצל בחינם לציבור, מצילים, מקלחות, שירותים, חדרי הלבשה ונגישות לכיסאות גלגלים, ומצוטטים כאן לשם ההשוואה לשער בתשלום.
- כתבותYnetnewsynetnews.comDead Sea level keeps falling, but Israel still has no rescue plan
מבקר המדינה ב-2025: האגן הצפוני צפוי להמשיך לרדת בכ-1.15 מטר בשנה, 11 מתוך 12 פרויקטים לא הושלמו, והמועצה האזורית מגילות ים המלח בין הגופים שפיתוח התיירות שלהם באגן הצפוני לא הושלם.
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comAs the Dead Sea dries, its collapsing shores force a return to nature
יותר מ-6,000 בולענים, וחדשים מופיעים כל יום, לעומת קצת יותר מ-100 ב-1990 לפי ספירת המכון הגיאולוגי לישראל; אובדן חוף מינרל והחוף הציבורי בעין גדי, יחד עם מקומות העבודה שסיפקו; והגישה לחוף בעינות צוקים שנסגרה ב-2000.
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comIsrael bakes as temperature climbs to near-record 49.9°C
המדידה של 49.9 מעלות שנרשמה בחוף ים המלח ב-17 ביולי 2019, ומצוטטת כאן כדי להמחיש מה פירוש ההליכה מתחנת האוטובוס בכביש בקיץ.
- נתוניםהמכון הגיאולוגי של ארצות הברית (USGS, EROS)eros.usgs.govEarthshots: Dead Sea, Israel, Jordan, West Bank
פני הים כפני השטח הטבעיים הנמוכים ביותר על פני כדור הארץ, יבשה או מים, ביותר מ-400 מטר מתחת לפני הים, והמצר בין האגן הצפוני לדרומי, שיבש היום.
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgקליה
מכרז האשלג של 1929, הבריחה בסירות ב-20 במאי 1948, ההקמה מחדש כהיאחזות נח"ל ב-1968, הראשונה באזור, הבתים הגמורים שאוכלסו ב-1974, אוכלוסייה של 585 ב-2024, הקיבוץ בגובה 360 מטר מתחת לפני הים, והבר הנמוך בעולם, 417 מטר מתחת לפני הים.
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgמשה נובומייסקי
נולד ב-25 בנובמבר 1873 בברגוזין ומת ב-27 במרץ 1961; ביקור ראשון בים המלח ב-1911; הבקשה שהתקבלה בידי הנציב העליון הרברט פלומר ב-1927 וזיכיון לשבעים וחמש שנים שניתן באוגוסט 1929; שכונת הפועלים קליה מ-1934; הסכם האזור הנייטרלי מ-13 במאי 1948, הפינוי ב-19 וב-20 במאי וההרס של האתר בידי הלגיון הערבי ב-22 במאי.
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgמפעלי ים המלח (לשעבר חברת האשלג הארץ-ישראלית)
התאגדה באנגליה ב-1929 ונרשמה בארץ ישראל ב-1930; הזיכיון להפקת מלחים ומינרלים מים המלח ניתן ב-1 בינואר 1930; מפעלים בקליה בצפון ובסדום בדרום; רווחית מ-1936 למרות מחירי ההיצף של הקרטל הגרמני; החצי הצפוני נהרס ב-1948; הולאמה ב-1951 ושמה שונה למפעלי ים המלח ב-1953.
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgהמועצה האזורית מגילות
הוקמה ב-1981, המועצה האזורית הקטנה בישראל, שישה יישובים ובהם קליה, נקראת על שם המגילות שנמצאו בקומראן, ונמצאת באזור יהודה ושומרון.
חוף קליה: שאלות נפוצות
כמה עולה הכניסה לחוף קליה?+
הכרטיס הכולל עולה ₪45 לכל מי שבן 13 ומעלה ו-₪35 לילד בגילאי 3 עד 12, אזרח ותיק, סטודנט, מבקר עם מוגבלות או חייל בשירות סדיר, והוא כולל חניה, כיסאות חוף, שמשייה והסעות ללא הגבלה. יש גם כרטיס כניסה בלבד ב-₪20 למי שמעל גיל 13, שכולל את השירותים והמקלחות ותו לא. במסלול השני החניה עולה ₪0.70 לדקה בחצי השעה הראשונה ו-₪0.50 לדקה אחר כך, עד תקרה של ₪90 ליום, כיסא או שמשייה ₪8 כל אחד, וההסעה ₪10 לאדם לכל כיוון. כל המספרים הם של המפעיל עצמו, מהעמוד של חוף קליה.
מה שעות הפתיחה?+
כל יום מ-08:00 עד 18:00 בקיץ ומ-08:00 עד 17:00 בחורף, ובאותן שעות בסופי שבוע ובחגים. לבר התחתון שעות משלו: הוא נפתח מחמישי עד שבת ובחגים ב-10:00 וסגור מראשון עד רביעי. בעמוד של המפעיל שעת הסגירה של הבר מופיעה כ-17:00 בתשובה אחת וכ-17:30 באחרת, כך שכדאי להתקשר אם המשקה הוא הסיבה לנסיעה.
האם חוף קליה פתוח בשבת?+
כן. הקיבוץ מפרסם שעות זהות לראשון עד חמישי ולסופי שבוע וחגים, כך ששבת היא יום פעילות רגיל. זה גם הופך אותה לאחד הימים העמוסים, כי זה אחד החופים המנוהלים הבודדים שנשארו בחוף הצפוני.
צריך להזמין מראש?+
לא, ולפי המפעיל גם אי אפשר. כרטיסים יומיים נמכרים רק בקופה שבשער, והסיבה שהקיבוץ נותן היא שהחוף גדול מספיק לקלוט את כל מי שמגיע. טיפולים במרכז היופי הם היוצא מן הכלל, וצריך להזמין אותם בטלפון מראש, בכפוף לזמינות.
הבוץ בחינם?+
כן. הבוץ השחור זמין בחוף בלי תוספת תשלום על דמי הכניסה, וזה ההבדל המעשי העיקרי לעומת קניית קופסה בחנות הקוסמטיקה בראש האתר. מורחים, נותנים לו להתייבש, ושוטפים במקלחות ולא בים.
איך מגיעים מירושלים בלי רכב?+
באוטובוס של אגד בכביש 90, אבל האוטובוסים עוצרים בכביש ולא בחוף, ומשאירים הליכה של כ-1.5 קילומטרים, עשר עד חמש-עשרה דקות, עד השער. אין צל בקטע הזה ואין בו מים, כך שביולי או באוגוסט זו תוכנית גרועה בלי הסעה מתואמת בצד השני.
יש רחצה נפרדת לגברים ולנשים?+
לא בשעות הפתיחה הרגילות, שבהן הרחצה מעורבת. לפי הקיבוץ, מתקיימות רחצות נפרדות בתאריכים מסוימים אחרי שהחוף נסגר לציבור, והוא נותן מספר טלפון של הארגון שמפעיל אותן ולא מטפל בהזמנות בעצמו.
אפשר להביא כלב, מנגל או רמקול?+
כלב אפשר, ברצועה ובהשגחה כל הזמן. מנגל מהבית אי אפשר: יש שני מתחמי גריל קבועים עם צל ומים, והמבקרים מביאים פחמים ורשתות צלייה משלהם או קונים אותם בחנות. רמקולים אסורים לגמרי, כי הקיבוץ מנהל כאן חוף שקט.
האם קליה עדיף על החופים בעין בוקק?+
אלה הצעות שונות, לא טוב ורע. עין בוקק חינמי ומנוהל בידי המועצה האזורית תמר, שמספקת כיסאות, שמשיות, צל, מצילים ונגישות לכיסאות גלגלים בלי תשלום, והוא נמצא באגן הדרומי מול רצועת המלונות; קליה גובה כסף בשער, נמצא על האגן הצפוני הפתוח, כ-25 דקות מירושלים לפי חישוב המפעיל, והוא שקט בהרבה. אם הטיול הוא יום כיף מירושלים, קליה היא הבחירה המתבקשת; אם זו חופשת ספא, כל המלונות בדרום.
כמה זמן כדאי להקדיש?+
כשעתיים מספיקות לציפה, לבוץ, למקלחת ולמשקה, וזה בערך כמה שרוב האנשים מחזיקים בחום. חצי יום סביר אם ארוחת צהריים בבר, גלריה מינוס 430 ומנגל הם חלק מהתוכנית. עשרים דקות בכל פעם במים זה די והותר, והמלח הופך שהייה ארוכה יותר ללא נעימה ולא להרפתקה.