אתר ארכיאולוגי · הגליל
גן לאומי בית שערים
כשלושים מערות קבורה חצובות בגיר הרך של גבעת שייח' אבריק, ובהן יותר משלוש מאות כתובות קבורה ביוונית, בעברית, בארמית ובתדמורית, סביב הקבר שמיוחס לרבי יהודה הנשיא.
שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
כניסת מבוגר
₪24
המחיר שמפרסמת רשות הטבע והגנים; ילדים ₪10, וחיילים בשירות חובה חינם
מערות קבורה חצובות בגבעה
כ-30
לפי ספירת רשות הטבע והגנים; אונסק"ו הכריז על המקום כאתר מורשת עולמית ביולי 2015
כתובות קבורה שתועדו
יותר מ-300
רובן ביוונית, והשאר בעברית, בארמית ובתדמורית
מקומות קבורה במערה הגדולה ביותר
כ-380
מערת הפרש, ב-16 חדרים שמתפצלים ממסדרון ארוך אחד בכמה מפלסים
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כ-90 דקות לשביל העליון, לשביל התחתון ולמערות העיקריות, או קרוב לשלוש שעות אם מוסיפים את הסיור במערות המנורות ואת מיצג המנורות
- קיץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00–17:00
- מבוגר
- ₪24
הגן הלאומי בית שערים הוא מדרון של מערות קבורה יהודיות חצובות בסלע בעמק יזרעאל המערבי, כעשר דקות ממרכז קריית טבעון, יחד עם העיר החפורה שעמדה מעליהן. רשות הטבע והגנים מפעילה אותו. כשלושים מערות קבורה נחצבו בגיר הרך של גבעת שייח' אבריק, הקטנות שבהן מכילות עשרות קברים והגדולה קרוב לארבע מאות, ותועדו בהן יותר משלוש מאות כתובות קבורה, רובן ביוונית והשאר בעברית, בארמית ובתדמורית.
בית הקברות הגיע לגודל הזה בזכות אדם אחד. רבי יהודה הנשיא, ראש הסנהדרין, העביר לכאן משפרעם את בית המדרש שלו ואת הסנהדרין, ונקבר כאן ב-220 לספירה, אף שאת שבע עשרה שנותיו האחרונות העביר בציפורי, בעריכת המשנה. אחר כך, כשהשלטון הרומי אסר על קבורת יהודים בירושלים, הביאו לגבעה הזאת נפטרים מצור ומאנטיוכיה, מתדמור שבסוריה ומחמיר שבתימן.
הביקור הוא רצף של חצרות שחצובות במדרון, לכל אחת חזית שמושאלת מהאדריכלות הקלאסית ודלת אבן שתלויה על ציר סלע. הכניסה למבוגר ₪24, הכניסה האחרונה שעה שלמה לפני סגירת השער, ואת מערות המנורות שבמדרון המערבי אפשר לראות רק עם מדריך של רשות הטבע והגנים, בתיאום מראש.
היישוב
בסרה, עיר של מאה דונם מעל הקברים
השם העברי פירושו בית של שערים, ורשות הטבע והגנים מציעה לו שני הסברים בלי להכריע ביניהם: השערים שבחומת העיר, או "שעורה", על שם השדות שסביבה. בארמית המקום נקרא בית שריי, וביוונית בסרה, וכתובות ביוונית שנושאות את השם הזה אישרו את הזיהוי. יוסף בן מתתיהו הוא הכותב הראשון שמזכיר אותו, כמרכז של אחוזה שהייתה שייכת לברניקי, בתו של אגריפס הראשון. שרידי הבנייה הקדומים ביותר על הגבעה הם מהמאה השנייה לפני הספירה.
החשיבות שלו היא מהמאות השנייה והשלישית. יהודה הנשיא, שבמקורות נקרא פשוט "רבי", העביר את בית המדרש שלו ואת הסנהדרין משפרעם לבית שערים; השלטון הרומי נתן לו מעמד של חוכר בכמה אחוזות, אחת מהן כאן, ולפי רשות הטבע והגנים זו הסיבה שבחר במקום לקבורתו. העיר החפורה משתרעת על כ-100 דונם, ונמצאו בה בית כנסת, בזיליקה, בית מדרש, בתי מגורים, חומה, שער ובית בד.
בית הכנסת הוא אולם מאבני גזית גדולות, 35 על 15 מטרים, שהחזית שלו פונה לירושלים; באחת משתי הכתובות היווניות שבו כתוב "יעקב מקיסריה, ראש בית הכנסת של פמפיליה. שלום", והמילה "שלום" היא היחידה בה שכתובה בעברית. השקיעה הייתה מהירה. אחרי שהסנהדרין עברה לציפורי, הבנייה נעשתה גסה יותר, אבל הקבורה נמשכה בצורות פשוטות יותר, והעיר נהרסה ונשרפה במאה הרביעית לספירה. בריטניקה מתארכת את חורבן בית הכנסת במדויק, ל-352; רשות הטבע והגנים נותנת רק את המאה.
Davidbena / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
המתים
נקברו ליד רבי, והובאו עד מתימן
יהודה הנשיא מת בציפורי ונקבר כאן ב-220 לספירה, בקבר שהוכן לו עוד בחייו. התלמוד מתעד את ההסדר בפשטות: "רבי בציפורי הוה שכיב, ומקום מוכן לו בבית שערים" (כתובות קג, ע"ב). מאז קנה בית הקברות קדושה משלו, ושני דברים פעלו יחד: הקרבה לרבי, והאיסור הרומי על קבורת יהודים בירושלים.
הכתובות נקראות אז כמו רשימת מטען של העולם הרומי המזרחי, ומתעדות מוצא, מקצועות וקשרי משפחה. במערת היהודים הסורים, טקסט ביוונית מסמן את קברו של "אדסיוס, ראש מועצת הזקנים של אנטיוכיה". במערת שרה יש על משקוף בזלת את הכתובת "מקום קבורתה של תאודוסיה המכונה שרה, מצור", ולוח שיש של "קליופה הזקנה, שהיא גם בת החורין של פרוקופיוס", שרשות הטבע והגנים קוראת כעדות גם לעבדות בקרב יהודים וגם לשחרור ממנה.
במערת סוחרי הבדים יש שש כתובות, ובהן "סבירוס בן סבינוס, ראש צובעי הבדים", ולוח שיש שכתוב עליו ביוונית "דניאל בן עדה מצור", ומתחתיו המילה העברית היחידה "שלום". שוד קברים הוא כאן נושא מרכזי ולא הערת שוליים: מערת הפרצה נקראת על שם החור שמעל הדלת שלה, שם השודדים ויתרו על לוח האבן ועברו דרך הנקודה החלשה שלידו, ובמערת הקללות הסמוכה יש שתים עשרה כתובות, ובהן אחת שמבטיחה סוף רע לכל מי שיפתח את הקברים.
המערות
דלתות אבן על צירי סלע, ו-135 ארונות קבורה במערה אחת
הדפוס חוזר לאורך המדרון. מדרגות יורדות לחצר פתוחה; חזית המערה שמאחוריה מעוצבת כאדריכלות קלאסית; ובאמצע דלת חצובה מלוח אבן אחד, שסובבת על ציר סלע ומגולפת בפסים ובמסמרים, חיקוי של חיזוקי המתכת בדלתות עץ. בכמה מהן נשארה הטבעת שמשכו בה כדי לפתוח. מאחורי הדלתות הקבורה היא בארבע צורות: מקמרים (ארקוסוליה), כלומר ספסלים תחת תקרה מקושתת, הסוג הנפוץ ביותר כאן; כוכים שנחצבו לתוך הקיר; קברים שנחפרו ברצפה; וארונות אבן עומדים.
מערת הארונות היא המערכת הגדולה ביותר שנמצאה, 75 על 75 מטרים מאחורי חזית של שלוש קשתות. היו בה 135 ארונות קבורה, עשרים מהם מגולפים היטב, רובם בשוורים, נשרים, אריות, ציפורים ודגים. על הקיר שלה מנורה בתבליט בגובה 1.9 מטרים וברוחב 1.25 מטרים, שבולטת מהסלע עד 36 ס"מ, ורשות הטבע והגנים קוראת לה "אם כל המנורות". מערת הפרש היא הגדולה ביותר בקיבולת: כ-380 מקומות קבורה בשישה עשר חדרים שיוצאים ממסדרון אחד, עם כתובות בתדמורית בארבעה מהאולמות.
למערה שמיוחסת ליהודה הנשיא שלושה פתחים מתחת לקשת משולשת בגובה שמונה מטרים, וכתובות צבועות שמזכירות את רבי שמעון, את ענינא הקטן ואת רבי גמליאל. בחדר האחורי שני קברים מלבניים שחצובים זה לצד זה ברצפה, דבר לא שגרתי כאן, שהיו מכוסים בלוחות כבדים ואין עליהם שום כתובת. הזיהוי נשען על הצירוף: אלה היו שמות שני בניו ושם רב שמינה לראש הסנהדרין, מבנה ספסלים לכינוסי זיכרון נמצא ממש מעל, והוא ביקש להיקבר באדמה ולא בארון. רשות הטבע והגנים מגדירה את זה כראיה סבירה ולא כהוכחה.
- מערת הארונות (20): 75 על 75 מטרים, 135 ארונות קבורה, תבליט המנורה בגובה 1.9 מטרים
- מערת הפרש (1): כ-380 מקומות קבורה, כתובות בתדמורית בארבעה אולמות
- מערת רבי יהודה הנשיא (14): קשת משולשת בגובה 8 מטרים ושני קברי רצפה בלי כתובת
- מערת המדרגות (13): שנים עשר חדרים בשני מפלסים, 26 כתובות ביוונית ובעברית
- מערת הקללות (12): שתים עשרה כתובות ביוונית ובארמית, כמה מהן איומים
- מערת המוזיאון (28): בור מים שהפך לבית מלאכה לזכוכית, והיום חדר ההסברה של האתר
Davidbena / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
מה שרד
סלע מקורי, תבליט משוחזר ורצפת בטון משנות ה-40
כמעט כל מה שמתחת לאדמה הוא חציבה מקורית. אלה לא מבנים משוחזרים אלא חללים שנחצבו בגיר, ומה שנוסף הוא תאורה, שבילים ועבודות בטיחות. ההתערבויות הן במשטחים המעוטרים: התבליט של לוחם ומעל ראשו מנורה נפגע קשות בידי ונדלים ושוחזר, והמנורה הגדולה במערת הארונות יוצבה בידי רשות הטבע והגנים יחד עם רשות העתיקות, כדי לעצור את ההתדרדרות שלה.
שני חללים לא היו מעולם קברים בצורתם הנוכחית. מערת המוזיאון התחילה כבור מים, הפכה לבית מלאכה לזכוכית, והיום היא חדר ההסברה של הגן; באמצע מונח לוח זכוכית במשקל 8.8 טונות, שנוצר במאה התשיעית לספירה וכנראה ננטש בגלל פגם. התיאורים שונים בפרטים: הערך בוויקיפדיה מספר שדחפור חשף אותו ב-1956, ומעריך את משקלו בכתשעה טונות. החלל השני הוא מערת הסליק, מאגר מים רומי באורך 26 מטרים שמכיל יותר מ-1,300 מ"ק, שאנשי ההגנה יצקו בו רצפת בטון בתחילת שנות ה-40 והשתמשו בו כמטווח וכסליק נשק, ושנחפר במלואו ב-2014.
הדבר המשמעותי ביותר מעל פני הקרקע הוא הצמחייה. את הגן תכנן בשנות ה-50 אדריכל הנוף ליפא יהלום, שזכה על העבודה בפרס ישראל, והעצים האלה גדלו ועכשיו שולחים שורשים לתוך הגיר, ופותחים ומרחיבים סדקים מעל חדרי הקבורה. במאי 2026 הודיעה רשות הטבע והגנים שכמאה עצים, רובם ברושים, ייכרתו במשך כשלושה ימים כדי להציל את מערות 25, 26 ו-27, שלדבריה כבר סגורות למבקרים מטעמי בטיחות. לפי הרשות, הסיכון שבאי-עשייה כולל קריסה והעברה לרשימת אתרי המורשת העולמית שבסכנה.
שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
הגילוי מחדש
שומר שזחל דרך חור בקיר ב-1936
הגבעה נסקרה במאה ה-19, אבל לא הבינו אותה. רשות הטבע והגנים מייחסת לקלוד קונדר את המחקר הראשון של המערות ב-1871, ואומרת שהוא גילה מעט מאוד; הערך בוויקיפדיה מתארך את הביקור שלו ל-1872, ולפי בריטניקה האתר נשאר עלום עד שהתגלה מחדש ב-1875. כל המקורות מסכימים שלא יצא מזה הרבה.
התגלית החשובה הייתה מקרית. אלכסנדר זייד התיישב על גבעת שייח' אבריק ב-1926 כשומר על אדמות קרן קיימת לישראל. ב-1936 הוא נתקל בפתח, נכנס למה שנקרא היום מערת הגיהינום, עבר דרך חור בקיר שלה למערת הפרש הסמוכה ומצא ממצאים יהודיים עתיקים. הוא הזעיק את בנימין מזר ואת יצחק בן-צבי, לימים הנשיא השני של ישראל; מזר הציע שהגבעה היא בית שערים העתיקה, והחפירות התחילו זמן קצר אחר כך.
מזר חפר מ-1936 עד 1940 מטעם החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ונחמן אביגד חידש את העבודה מ-1953 עד 1958 מטעם החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה והאוניברסיטה העברית; שני המבצעים האלה חשפו את העיר וכשלושים מערות קבורה. העבודה התחדשה בעשור האחרון: במאגר המים ב-2014, ובעיר ב-2014 וב-2015 בידי עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה. זייד לא זכה לראות את הסוף: הוא נרצח במארב ב-1938, ופסל ברונזה שלו רכוב על סוס עומד היום בראש הגבעה, ליד קבר שייח' אבריק בעל שתי הכיפות.
מערות המנורות
שש מערות שהכנסת מימנה את פתיחתן, ומדריך שחייבים להזמין
מתחם שני נפתח למבקרים ב-2009: שש מערות קבורה למרגלות המדרון המערבי, עשירות במיוחד בגילופים, עם עשרות תבליטים של מנורת שבעת הקנים על הקירות. מכיוון שהמנורה הזאת הפכה לסמל המדינה, הכנסת השקיעה כסף בשימור שלהן, וזה מה שאפשר לפתוח חלק מהן לציבור.
הן לא חלק מהמסלול החופשי. רשות הטבע והגנים מכניסה מבקרים רק עם מדריך שלה ודורשת תיאום מראש, בגלל ערך הגילופים וגם בגלל בטיחות המבקרים. העמוד שלה באנגלית מציין יציאות בימי שישי ושבת ב-10:30 וב-11:00; העמוד שלה בעברית מפנה את ההזמנות למערכת ההזמנות באינטרנט ומזהיר ששעת הכניסה למיצג המנורות מדויקת, ולכן כדאי להגיע לפחות רבע שעה מוקדם.
מה שבפנים הוא הסיבה לטרוח. במערת ארון הקודש ארבעה חדרים וכמאה מקומות קבורה, עם ארון קודש חרות, אריות, מזבח ומנורה, דמות של גלדיאטור יהודי לצד המילים ביוונית "גרמנוס בן יצחק התדמורי", ואיש שמתואר כשהוא צולל, שלפי רשות הטבע והגנים אולי מסמל את המעבר לעולם המתים. במערת הגיהינום חרותות על הקירות שתי ספינות סוחר, שנקראות כעדות לספנות יהודית. הסיור מסתיים במאגר המים, במיצג אור-קולי שעוקב אחר המנורה מחורבן בית המקדש ועד סמל המדינה.
שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
למה לשים לב
מה לא לפספס בגן לאומי בית שערים
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
הקבר הכפול במערה 14
שני קברים מלבניים שחצובים זה לצד זה ברצפת החדר האחורי, שהיו מכוסים פעם בלוחות כבדים ואין עליהם כתובת. הם מתאימים להוראה של יהודה הנשיא להיקבר באדמה ולא בארון, וזו אחת הסיבות שהמערה מיוחסת לו.
אם כל המנורות
מנורת שבעה קנים מגולפת בתבליט על קיר מערת הארונות, בגובה 1.9 מטרים, ברוחב 1.25 מטרים, ובולטת מהסלע עד 36 ס"מ. רשות הטבע והגנים שימרה אותה יחד עם רשות העתיקות.
דלת אבן שעדיין על הציר שלה
במערה של יצחק זעירא בן שמעון נשמרה טבעת המתכת המקורית ששימשה לפתיחת הדלת, והפסים והמסמרים שגולפו על הלוח מחקים את חיזוקי המתכת של דלת עץ. עוד כמה דלתות ברחבי האתר עדיין תלויות במקום שבו הותקנו.
לוח הזכוכית במשקל 8.8 טונות
גוש זכוכית אחד שנוצר במאה התשיעית לספירה ונשאר במה שהיה פעם בור מים ואחר כך בית מלאכה לזכוכית, היום מערת המוזיאון. גושים כאלה נשברו ונשלחו לבתי מלאכה אחרים; את הגוש הזה כנראה נטשו בגלל פגם.
מערת הסליק
מאגר מים רומי באורך 26 מטרים, שאנשי ההגנה התקינו בו רצפת בטון ודלת בתחילת שנות ה-40 והשתמשו בו כמטווח וכסליק נשק. הוא נחפר במלואו ב-2014, ועכשיו מוצג בו מיצג המנורות.
מערת הקללות
ארבעה חדרים עם שתים עשרה כתובות ביוונית ובארמית, כמה מהן אזהרות למי שחושב לפתוח את הקברים, ובהן אחת שמבטיחה סוף רע. פרצה של שודדים בקיר מראה שאיש לא שעה לאזהרה.
לאורך השנים
גן לאומי בית שערים: ציר הזמן
המאה ה-2 לפני הספירה
שרידי הבנייה הקדומים ביותר על הגבעה, בעיר שנקראה מאוחר יותר ביוונית בסרה.
המאה ה-1 לספירה
יוסף בן מתתיהו הוא הכותב הראשון שמזכיר את המקום, כמרכז של אחוזה שהייתה שייכת לברניקי, בתו של אגריפס הראשון.
סוף המאה ה-2 לספירה
רבי יהודה הנשיא מעביר לכאן משפרעם את בית המדרש שלו ואת הסנהדרין.
220 לספירה
יהודה הנשיא, שהעביר את שבע עשרה שנותיו האחרונות בציפורי, נקבר בבית שערים בקבר שהוכן לו בחייו.
המאה ה-3 לספירה
בית הקברות הופך ליעד, כשקבורת יהודים בירושלים אסורה; נפטרים מובאים מתדמור, מאנטיוכיה, מצור ומחמיר.
סוף המאה ה-3 לספירה
אחרי שהסנהדרין עוברת לציפורי, איכות הבנייה יורדת, אבל הקבורה נמשכת בצורות פשוטות יותר.
352 לספירה
בריטניקה מתארכת לשנה הזאת את חורבן בית הכנסת של העיר.
המאה ה-4 לספירה
בית שערים נהרסת ונשרפת. המערות מתכסות בהדרגה באדמה ובצמחייה.
המאה ה-9 לספירה
בית מלאכה לזכוכית פועל בבור מים לשעבר באתר, ומשאיר אחריו את הלוח במשקל 8.8 טונות שמוצג היום במערת המוזיאון.
בערך 900 לספירה
שיר קבורה בערבית, באורך אחת עשרה שורות, נצבע במערת הגיהינום. הוא תועד בחפירה ומאז נעלם.
1871
קלוד קונדר עורך את המחקר הראשון של המערות, לפי התיארוך של רשות הטבע והגנים, ומוצא מעט מאוד. מקורות אחרים נותנים את 1872 או 1875.
1926
אלכסנדר זייד מתיישב על גבעת שייח' אבריק כשומר על אדמות קרן קיימת לישראל.
1936
זייד מוצא פתח של מערה ועובר דרך קיר למערת הפרש. בנימין מזר ויצחק בן-צבי מוזעקים, ומזר מזהה את האתר.
1936–1940
מזר חופר מטעם החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.
1938
זייד נרצח במארב. פסל ברונזה שלו רכוב על סוס עומד היום בראש הגבעה.
תחילת שנות ה-40
אנשי ההגנה יוצקים רצפת בטון במאגר המים הרומי ומשתמשים בו כמטווח וכסליק נשק נסתר.
שנות ה-50
אדריכל הנוף ליפא יהלום מתכנן את הגן הלאומי, ועל העבודה הוא זוכה בפרס ישראל.
1953–1958
נחמן אביגד מחדש את החפירות מטעם החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה והאוניברסיטה העברית, וחושף את העיר וכשלושים מערות קבורה.
1997
רשות הטבע והגנים והמועצה המקומית קריית טבעון מתחילות פרויקט קהילתי שמכשיר תושבים כמדריכים מתנדבים בגן.
2009
מערות המנורות, שש מערות קבורה במדרון המערבי ששומרו במימון הכנסת, נפתחות לביקורים מודרכים.
2014
מאגר המים של מערת הסליק נחפר בידי צביקה צוק ויוסי בורדוביץ, בחסות רשות העתיקות.
2014–2015
עדי ארליך מחדשת את החפירות בעיר עצמה, מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה.
יולי 2015
אונסק"ו מכריז על בית הקברות כאתר מורשת עולמית, בשם "נקרופוליס בית שערים: ציון דרך להתחדשות היהודית".
מאי 2026
רשות הטבע והגנים מודיעה על כריתת כמאה עצים, רובם ברושים, כדי שהשורשים יפסיקו לבקע את הסלע מעל מערות 25, 26 ו-27.
מידע מעשי
ביקור בגן לאומי בית שערים
איפה
גן לאומי בית שערים, ליד קריית טבעון, בעמק יזרעאל המערבי. מתל אביב רשות הטבע והגנים מכוונת את הנהגים בכביש 4 עד צומת פוריידיס, מזרחה בכביש 70 עד צומת יקנעם, ואחר כך בכביש 722 עד צומת השומרים, ושם הפנייה הראשונה שמאלה. בעמוד העברי שלה הקואורדינטות ל-Waze הן 32.7027036, 35.1275862. טלפון 04-9831643.
איזה כרטיס צריך
בית שערים הוא גן לאומי בפני עצמו, עם שער אחד וכרטיס אחד, ושום דבר כאן לא נמצא בתוך אתר גדול יותר בתשלום. מתחם מערות המנורות נמצא באותו גן ונכלל באותו כרטיס, אבל מגיעים אליו בנפרד ורק עם מדריך. כרטיסי Israel Pass של רשות הטבע והגנים תקפים בעד 70 גנים לאומיים ושמורות טבע, למשך שבועיים מהכניסה הראשונה, ומנוי מטמון השנתי תקף לשנה מיום הרכישה.
שעות פתיחה
- קיץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00–17:00מקור
- קיץ, שישי וערבי חג
- 08:00–16:00מקור
- חורף, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00–16:00מקור
- חורף, שישי וערבי חג
- 08:00–15:00מקור
- ערב ראש השנה, ערב פסח וערב יום כיפור
- 08:00–13:00מקור
- כניסה אחרונה
- שעה לפני שעת הסגירה הרשומה, כלומר 15:00 ביום חול בחורףמקור
- מערות המנורות, יציאות מודרכות
- בימי שישי ושבת ב-10:30 וב-11:00, בתיאום מראש ועם מדריך של האתרמקור
דמי כניסה
- מבוגר
- ₪24מקור
- ילד
- ₪10מקור
- סטודנט
- ₪20מקור
- אזרח ותיק ישראלי
- ₪12מקור
- מבוגר בקבוצה
- ₪20, לקבוצות של יותר מ-30, לפי המחירון בעבריתמקור
- ילד בקבוצה
- ₪9מקור
- חייל בשירות חובה, בשירות לאומי או בשירות אזרחי, לפי המחירון בעברית
- חינם בהצגת תעודה בתוקף; משרתי מילואים ₪18, ותלמידי בית ספר ₪8מקור
- ילדים עד גיל חמש
- פטורים מדמי כניסה לגנים לאומיים ולשמורות טבעמקור
נגישות
חלקית, ורשות הטבע והגנים מפרטת בדיוק אילו חלקים. נכנסים לגן הלאומי ברכב, ויש חניה ליד מרכז שירותי המבקרים, ובתיאום מראש גם ליד מערות המנורות. בלב הגן, המפעיל מונה כנגישים את החניה, שבילי הבטון והשבילים המרוצפים, מרכז השירותים, השירותים, המעקים במדרגות הבנויות, פינות הפיקניק המוצלות, ברזיות ושילוט הכוונה. ליד מרכז השירותים יש דגמים ושלטי הסבר, שהרשות מציגה כחלופה לכניסה למערות. במערות הקבורה עצמן היא מונה שלוש התאמות בלבד: למערת רבי יהודה הנשיא אפשר להגיע ולהסתכל עליה מחוץ לפתח, במערת הארונות יש סף מוגבה מעט בדלת אבל הפנים נגיש, ולובי הכניסה של מתחם מערות המנורות נגיש, והמיצג האור-קולי מותאם לאנשים עם לקות שמיעה. שום דבר אחר מתחת לאדמה לא מופיע ברשימה. תקנון הגן מזהיר מפני בורות פתוחים ומפני סכנת החלקה בסתיו, בחורף ובאביב, ויש טופס נפרד לתיאום ביקור נגיש לאנשים עם מוגבלות.
במקום
- מרכז שירותי מבקרים עם שתייה חמה וקרה, גלידה, מזון מהיר, חטיפים ומזכרות
- ספרים, קרם הגנה וכובעים למכירה
- פינות פיקניק מוצלות ושולחנות פיקניק סביב החניון
- שירותים
- ברזיות
- מרכז מידע ודגם של האתר בתחילת שביל המבקרים
- חדר ההסברה במערת המוזיאון
- חניון, עם גישה ברכב לתוך הגן
- מותר להפעיל מנגלים, אסור להדליק מדורות
- חוברת פעילות "ריינג'ר צעיר" לילדים
הזמנה מראש
אי אפשר לבקר במערות המנורות לבד. רשות הטבע והגנים מכניסה מבקרים רק עם מדריך שלה, בתיאום מראש, והעמוד שלה בעברית מפנה את זה למערכת ההזמנות באינטרנט; שעת הכניסה למיצג המנורות שבתוך מאגר המים מדויקת, ולכן היא מבקשת להגיע לפחות רבע שעה מוקדם. בדרך כלל אין חובה להזמין ביקור בגן, אבל מי שנרשם ומגיע כשהאתר מלא עשוי להתבקש להציג בשער את אישור תיאום הביקור. קבוצות מאורגנות שרוצות מדריך פונות למרכז ההדרכה כרמל ולא לשער.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-en.parks.org.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- הזמינו את מערות המנורות לפני הנסיעה, לא בשער. יש בהן הגילופים העשירים ביותר באתר, ורשות הטבע והגנים לא מכניסה אף אחד בלי מדריך שלה. העמוד שלה באנגלית מציין יציאות רק בימי שישי ושבת ב-10:30 וב-11:00, כך שביקור ביום שלישי שלא תואם מראש לא יכלול אותן.
- בדקו בבוקר הביקור אילו מערות סגורות. נכון לאוגוסט 2026, מערות 25, 26 ו-27, שלוש הראשונות במסלול שרשות הטבע והגנים עצמה מציעה מרחבת המידע, סגורות מטעמי בטיחות בזמן שמפנים את השורשים שמעליהן, וגם מערת חצאי העמודים מופיעה כסגורה לציבור.
- תחשבו אחורה משעת הסגירה. הכניסה נסגרת שעה שלמה לפני השער, ובחורף השער נסגר ב-16:00, כך שמי שמגיע ב-15:15 בינואר יוחזר על עקבותיו בלי שקנה כרטיס.
- אל תכניסו נרות למערות. תקנון הגן אוסר עליהם לגמרי, וגם על הכנסת בעלי חיים מתחת לאדמה, ומזהיר מפני בורות פתוחים ומפני החלקה על הסלע בסתיו, בחורף ובאביב. נעליים שטוחות עם אחיזה טובה חשובות כאן יותר מברוב האתרים החפורים.
- הכלל לגבי כלבים מתפרסם בשתי גרסאות, והמערות הן הקבוע. העמוד באנגלית קובע שהכניסה לכלבים אסורה; העמוד בעברית אומר שכלבים מותרים ברצועה ועם זמם, אבל לא בתוך מערות הקבורה. כך או כך, כלב לא יכול להגיע למקום שבו הביקור באמת קורה, ולכן הקריאה הבטוחה היא להשאיר אותו בבית.
- העיר היא הליכה נפרדת מבית הקברות. בית הכנסת, הבזיליקה, הפסל של זייד וקבר השייח' נמצאים על השביל העליון בראש הגבעה, ומבקרים שמבלים את כל הזמן במערות למטה מפספסים בדרך כלל לגמרי את התצפית על עמק יזרעאל.
המספרים
גן לאומי בית שערים במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| כניסת מבוגר | ₪24 | 2026 | en.parks.org.il |
| כניסה לילד | ₪10 | 2026 | en.parks.org.il |
| מערות קבורה שהתגלו בגבעה | כ-30 | 2025 | static-en.parks.org.il |
| כתובות קבורה שתועדו | יותר מ-300, ביוונית, בעברית, בארמית ובתדמורית | 2025 | static-en.parks.org.il |
| מקומות קבורה במערת הפרש | כ-380, ב-16 חדרים | 2025 | static-en.parks.org.il |
| ארונות קבורה שנמצאו במערת הארונות | 135, עשרים מהם מגולפים היטב | 2025 | static-en.parks.org.il |
| שטח העיר העתיקה החפורה | כ-100 דונם, 10 הקטאר | 2025 | static-en.parks.org.il |
| הנפח של מאגר המים הרומי שנקרא מערת הסליק | יותר מ-1,300 מ"ק, בחלל באורך 26 מטרים ובעומק 6 מטרים | 2025 | static-en.parks.org.il |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בגליל
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
Yair Haklai / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
גן לאומי ציפורי
בירת הגליל הרומית, שבה רצפת חדר האוכל של אחוזה מהמאה השלישית נושאת את הפנים שנודעו כ"המונה ליזה של הגליל", ומאגר מים חצוב בסלע באורך 260 מטרים עובר מתחת לגבעה ממזרח.
כובש המלפפונים / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
אתר דתי
כנסיית הבשורה
משמורת ארץ הקודש ויתרה על התכנון של אנטוניו ברלוצי לכנסייה הזאת ובנתה במקומו את זה של ג'ובאני מוציו: שתי כנסיות זו מעל זו, מעל מערה אחת חצובה בסלע, והכפר החפור של נצרת נשאר חשוף ברצפה ביניהן.
מוזיאון
כפר נצרת
במדרון הזה חצבו אבן ועיבדו אדמה בתקופה ההלניסטית המאוחרת ובתקופה הרומית הקדומה, והגת שחצובה בסלע שלו נמצאת כ-500 מטרים ממרכז הכפר שממנו צמחה נצרת.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilגן לאומי בית שערים
שעות הפתיחה בקיץ ובחורף, כלל הכניסה האחרונה שעה לפני הסגירה, דמי הכניסה: ₪24 למבוגר, ₪10 לילד, ₪20 לסטודנט ולמבוגר בקבוצה, ₪9 לילד בקבוצה ו-₪12 לאזרח ותיק ישראלי, היציאות למערות המנורות בימי שישי ושבת ב-10:30 וב-11:00, מה שנמכר במרכז המבקרים, ההודעה על כלבים, מספר הטלפון ומסלול הנסיעה מתל אביב
- רשמירשות הטבע והגניםparks.org.ilגן לאומי בית שערים
המחירון המלא בעברית, עם ₪18 למשרתי מילואים, ₪8 לתלמידים וכניסה חינם לחיילים בשירות חובה; רשימת הנגישות מערה אחר מערה; הכלל שמתיר כלבים ברצועה אבל לא במערות הקבורה; בית הכנסת במידות 35 על 15 מטרים והכתובת של פמפיליה; הקואורדינטות ל-Waze; כלל רבע השעה למיצג המנורות; וההודעה שביתן הכניסה בשיפוץ
- רשמירשות הטבע והגניםstatic-en.parks.org.ilגן לאומי בית שערים, עלון למבקר
תולדות המחקר, מקונדר ב-1871 דרך מזר, אביגד, צוק וארליך; העיר בשטח של כ-100 דונם; כשלושים מערות הקבורה ויותר מ-300 הכתובות; התיאורים מערה אחר מערה והכתובות המצוטטות; מערת הארונות, 75 על 75 מטרים, עם 135 ארונות הקבורה והמנורה בגובה 1.9 מטרים; מערת הפרש עם כ-380 מקומות קבורה; המידות של מערת הסליק והשימוש של ההגנה בה; לוח הזכוכית במשקל 8.8 טונות; התכנון של ליפא יהלום בשנות ה-50; וכללי ההתנהגות למבקרים
- רשמירשות הטבע והגניםstatic.parks.org.ilדפדפת גן הלאומי בית שערים
המהדורה העברית של אותו עלון, ששימשה לבדיקת תיאורי המערות, המספור והכתובות המצוטטות מול התרגום לאנגלית
- רשמירשות הטבע והגניםparks.org.ilטיפול בנזקי שורשי עצים להצלת מערות הקבורה העתיקות בגן לאומי בית שערים
ההודעה מ-6 במאי 2026, שמפרטת את נזקי השורשים במערות 25, 26 ו-27, כריתת כמאה עצים במשך כשלושה ימים, הגיבוי של רשות העתיקות, סגירת המערות האלה מטעמי בטיחות, והסיכון המוצהר של העברה לרשימת אתרי המורשת העולמית שבסכנה
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilאתרי מורשת עולמית
נקרופוליס בית שערים ברשימת אתרי המורשת העולמית של ישראל, עם השנה 2015
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilIsrael Pass
הכרטיסים לכמה אתרים, שתקפים בעד 70 גנים לאומיים ושמורות טבע, למשך שבועיים מהכניסה הראשונה, מנוי מטמון שתקף לשנה מיום הרכישה, והפטור לילדים עד גיל חמש
- רקעאנציקלופדיה בריטניקהbritannica.comBet She'arim
השנים של יהודה הנשיא, בערך 135 עד 220 לספירה, הפיכת העיר לבית הקברות המרכזי של העם היהודי, תחילת החפירות ב-1936, חורבן בית הכנסת ב-352, חורבן האתר במאה הרביעית, וגילויו מחדש ב-1875
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgBeit She'arim necropolis
ההכרזה של אונסק"ו ב-2015, במושב ה-39, לפי קריטריונים ii ו-iii ובשם הרשמי "נקרופוליס בית שערים: ציון דרך להתחדשות היהודית"; הספירה של קרוב ל-300 כתובות קבורה; הביקור של קונדר שמתוארך ל-1872; ולוח הזכוכית שלפי הדיווח נחשף בידי דחפור ב-1956, במשקל של כתשעה טונות
גן לאומי בית שערים: שאלות נפוצות
מה זה בית שערים?+
זה גן לאומי בעמק יזרעאל המערבי, שבנוי סביב בית קברות יהודי של כשלושים מערות קבורה חצובות בסלע, יחד עם השרידים החפורים של העיר העתיקה בסרה, על הגבעה שמעליהן. רשות הטבע והגנים מפעילה אותו. אונסק"ו הכריז על בית הקברות כאתר מורשת עולמית ביולי 2015, בשם "נקרופוליס בית שערים: ציון דרך להתחדשות היהודית".
האם רבי יהודה הנשיא באמת קבור כאן?+
רשות הטבע והגנים מציגה את זה כמסקנה חזקה ולא כעובדה מוכחת, ומגדירה את הראיות כסבירות ולא כחד-משמעיות. במערה 14 יש שני קברים בלי כתובת, שחצובים זה לצד זה ברצפה, וזה מתאים להוראה שלו להיקבר באדמה ולא בארון, וכתובות באותה מערה מזכירות את רבי שמעון, רבי גמליאל וענינא, שני בניו ורב שמינה לראש הסנהדרין. מבנה ספסלים לכינוסי זיכרון נמצא ממש מעליה. התלמוד מתעד, באופן עצמאי, שהוכן לו כאן מקום קבורה בזמן ששכב חולה בציפורי.
כמה עולה הכניסה?+
רשות הטבע והגנים מפרסמת ₪24 למבוגר ו-₪10 לילד; סטודנטים ומבוגרים בקבוצה ₪20, ילדים בקבוצה ₪9, ואזרחים ותיקים ישראלים ₪12. המחירון בעברית מוסיף ₪18 למשרתי מילואים, ₪8 לתלמידי בית ספר, וכניסה חינם לחיילים בשירות חובה, בשירות לאומי או בשירות אזרחי בהצגת תעודה בתוקף. ילדים עד גיל חמש פטורים מדמי כניסה בגנים הלאומיים באופן כללי.
מה שעות הפתיחה?+
בקיץ הגן פתוח 08:00 עד 17:00 בימים א'-ה' ובשבת, ו-08:00 עד 16:00 בימי שישי ובערבי חג. בחורף השעות הן 08:00 עד 16:00 ו-08:00 עד 15:00. בערבי ראש השנה, פסח ויום כיפור הגן נסגר ב-13:00. בכל מקרה, הכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעת הסגירה הרשומה.
כמה זמן צריך בבית שערים?+
כ-90 דקות מספיקות לשביל התחתון דרך מערות הקבורה העיקריות, למערת המוזיאון ולשביל העליון אל העיר ואל הפסל של זייד. הסיור במערות המנורות ומיצג המנורות שבתוך מאגר המים מקרבים את זה לשלוש שעות, ואת החלק הזה צריך להזמין. מי שקורא כמו שצריך את נוסחי הכתובות בשלטי ההסבר ינצל את הזמן הארוך יותר בלי שום בעיה.
אפשר להיכנס למערות הקבורה?+
כן. במערות שהוכשרו למבקרים הותקנה תאורה, ונכנסים אליהן ברגל מחצרות פתוחות, והמסלול הראשי עובר בכמה מהן, כולל מערת הארונות עם 135 ארונות הקבורה ותבליט המנורה הגדול. לא כולן פתוחות: מערת חצאי העמודים מופיעה כסגורה לציבור, מערה 2 סגורה כי הכתובות שלה דהו ונעלמו, ומערות 25, 26 ו-27 סגורות מטעמי בטיחות בזמן שמטפלים בנזקי השורשים שמעליהן.
האם בית שערים נגיש לכיסאות גלגלים?+
חלקית, והחלקים התת-קרקעיים ברובם לא. רשות הטבע והגנים מונה חניית נכים, שבילי בטון ושבילים מרוצפים, את מרכז שירותי המבקרים, שירותים, מעקים במדרגות הבנויות, פינות פיקניק מוצלות וברזיות, והיא מפנה משתמשי כיסאות גלגלים לדגמים ולשלטי ההסבר שליד מרכז השירותים, כחלופה לכניסה. במערות היא מונה שלוש התאמות בלבד: למערת רבי יהודה הנשיא אפשר להגיע ולהסתכל עליה מבחוץ, במערת הארונות יש סף מוגבה מעט אבל הפנים נגיש, ולובי הכניסה של מערות המנורות נגיש. יש טופס תיאום נפרד לאנשים עם מוגבלות.
יש צל, והאם החודש משנה?+
המערות עצמן קרירות ומוגנות מהשמש, ויש פינות פיקניק מוצלות ועצים רחבי צמרת סביב החניון, אבל השביל העליון בראש הגבעה חשוף. ביולי ובאוגוסט התוכנית הנבונה היא לצאת מוקדם, להתחיל בעיר ובתצפית ולהשאיר את המערות לאמצע היום. רשות הטבע והגנים מזהירה שהסלע חלקלק בסתיו, בחורף ובאביב, וזה המחיר של הליכה בטמפרטורות נוחות יותר.
האם שווה לבוא אם כבר הייתם בציפורי?+
שני המקומות משלימים זה את זה ולא חוזרים על עצמם, ונפוץ לעשות את שניהם ביום אחד. בציפורי העביר יהודה הנשיא את שבע עשרה שנותיו האחרונות וערך את המשנה; בבית שערים הוא נקבר, ושם ישבה הסנהדרין לפני שעברה הלאה. גם הממצאים שונים במהותם: פסיפסים ורשת רחובות רומית באחד, אדריכלות קבורה חצובה בסלע וכמה מאות כתובות קבורה בשני. המרחק ביניהם כחמישה עשר קילומטרים.
למה רשות הטבע והגנים כורתת עצים באתר מורשת עולמית?+
כי העצים הורסים את המערות. בהודעה מ-6 במאי 2026 הסבירה רשות הטבע והגנים שעצים שניטעו מעל מערות הקבורה באמצע המאה הקודמת גדלו ושולחים שורשים לתוך הגיר הרך, פותחים ומרחיבים סדקים ומאיימים בקריסה חלקית או מלאה של מערות 25, 26 ו-27. לדבריה, כמאה עצים, רובם ברושים, ייכרתו במשך כשלושה ימים, העבודה נעשית בגיבוי רשות העתיקות ובפיקוח של מהנדס ואדריכל נוף, והסיכון בחלופה כולל העברה של האתר לרשימת אתרי המורשת העולמית שבסכנה.