אתר ארכיאולוגי · מצדה
בית המרחץ הגדול
רצפת החדר החם עדיין עומדת על כ-200 עמודונים קטנים, רובם מלבנים, ופתח ההסקה של התנור, ארובות החום בקירות ובריכת המים הקרים המדורגת כולם במקומם סביבה.
Carole Raddato from FRANKFURT, Germany / CC BY-SA 2.0 · Wikimedia Commons
עמודונים מתחת לחדר החם
כ-200
רובם מלבנים, ונושאים את רצפת הקלדריום, לפי הספירה של גיא שטיבל ב-Encyclopaedia Judaica
נבנה
אמצע שנות ה-20 לפנה"ס
שלב הבנייה העיקרי של הורדוס, יחד עם הארמון הצפוני והמחסנים, לפי ההערכה של איקומוס
חדרים
4 וחצר
חדר הלבשה, בריכה קרה מדורגת, חדר פושר וחדר חם, ליד חצר אימונים מוקפת עמודים
נבנה מחדש
אנסטילוזיס בלבד
רמת ההתערבות שאיקומוס תיעד בכל הפסגה ב-2001
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כ-25 דקות לבית המרחץ ולחצר שלו, בתוך השעתיים-שלוש שרוב המבקרים מקדישים לרמה
- בית המרחץ עצמו
- אין שעות או שער נפרדים: הוא פתוח בכל זמן שהרמה פתוחה, ואין כרטיס בכניסה
- מבוגר, כניסה לגן, לא כולל רכבל
- ₪37
בית המרחץ הגדול של הורדוס הוא מערכת מרחץ רומית שלמה, שעומדת על גבעה נמוכה בקצה הצפוני של פסגת מצדה, כמה צעדים דרומית לארמון הצפוני וליד המחסנים הארוכים. זה הבניין שרוב המבקרים נכנסים אליו ראשון אחרי הרכבל, וזה המקום שבו הכי קל להבין איך פעל מרחץ רומי: חצר מוקפת עמודים לאימונים, חדר הלבשה עם רצפה מעוטרת, בריכה מדורגת של מים קרים, חדר פושר, וחדר חם שהרצפה שלו עדיין מוחזקת מעל התנור בשורות של עמודונים נמוכים.
רשות הטבע והגנים, שמפעילה את האתר, מתארת את בית המרחץ כבנוי בסגנון רומי, עם כל החדרים שלו שמורים היטב. זו לשון לא רגילה למפעיל ביחס לבניין מהמאה ה-1, והיא בערך מה שהתיעוד תומך בו. בדוח הגוף המייעץ שאיקומוס הכין לקראת ההכרזה על מצדה כאתר מורשת עולמית ב-2001 צוינו חצר הפלסטרה, חדר ההלבשה, הבריכה המדורגת וחדר חם גדול שפעם נשא קמרון חבית, יחד עם שרידי תנורי ההסקה ומתקני המים.
מה שהופך את הבניין לשווה יותר ממבט חטוף הוא השכבה שמעל הורדוס. המורדים שהחזיקו במצדה מ-66 לספירה גרו בבית מרחץ רומי ושינו אותו לצורכיהם: חצבו בריכת טבילה ברצפת חדר ההלבשה ובנו ספסל מתופי עמודים מפורקים. כשהרומאים כבשו את הסלע, מישהו מהלגיון העשירי פרטנסיס כתב על קיר בפחם, ועשרים ושניים חרסים עם שמות של לגיונרים בלטינית נמצאו באדמה בסביבה. שלוש תקופות שימוש, בבניין קטן אחד, לפי הסדר שבו הן קרו.
המקום
מרחץ על האקרופוליס, בין הארמון לאסם
בית המרחץ יושב על גבעה קטנה ממש דרומית לארמון הצפוני, על הקרקע הגבוהה שבקצה הצפוני של הרמה. איקומוס מתאר את המכלול הזה, הארמון, בית המרחץ ומחסן של שמונה-עשר חדרים ארוכים, שלושה-עשר מהם באורך 26 מטר, כאקרופוליס בר-הגנה בנקודה הגבוהה ביותר של ראש ההר. Encyclopaedia Judaica ממקמת את המחסנים הציבוריים ממזרח ומדרום לבית המרחץ, כך שהבניין שמבקר עובר בו היום סגור משני צדדים במה שהיה פעם מאגר המזון של ההר.
הוא הוקם בשלב הבנייה העיקרי של הורדוס, שאיקומוס מתארך לאמצע שנות ה-20 לפנה"ס, יחד עם הארמון הצפוני, המחסנים ובורות המים הגדולים. לפי אותה קריאה, זה השלב שבו האדריכלות במצדה מפסיקה להיות מפוזרת והופכת רומית בסגנונה ובמסורתה, מתוכננת לפי תוכנית בשני מכלולים, אחד סביב כל ארמון.
בשביל מי הוא נבנה, זה לא סגור. איקומוס קורא לו בית המרחץ הגדול "לשימוש המלך, משפחתו ואורחיו". התיאור של משרד החוץ הישראלי, שפורסם מחדש ב-Jewish Virtual Library, אומר שהוא "שירת כנראה את האורחים ואת בכירי מצדה", ומציין שלהורדוס כבר היה בית מרחץ פרטי משלו במדרגה התחתונה של הארמון הצפוני, כמה דקות הליכה במורד. שני הדברים יכולים להיות נכונים לגבי בניין ששימש לאורך ארבעים שנה, ואף אחד מהם לא מעוגן בכתובת.
- על גבעה נמוכה ממש דרומית לארמון הצפוני, בקצה הצפוני של הפסגה
- המחסנים ממזרח ומדרום לו: 18 חדרים ארוכים, 13 מהם באורך 26 מטר
- נבנה בשלב ההרודיאני העיקרי, אמצע שנות ה-20 לפנה"ס
- בית מרחץ שני, קטן יותר, שייך למגורים הפרטיים של הורדוס במדרגה התחתונה
Carole Raddato from FRANKFURT, Germany / CC BY-SA 2.0 · Wikimedia Commons
הרצף
חצר, חדר הלבשה, טבילה קרה, חדר פושר, חדר חם
מרחץ רומי הוא מסלול ולא חדר, וזה עדיין נקרא כמסלול. התיאור של רשות הטבע והגנים מתחיל בחצר הכניסה המוקפת עמודים, ששימשה לאימונים, הפלסטרה של מרחץ רומי. משם נכנס הרוחץ לחדר ההלבשה, האפודיטריום, שהרשות מתארת כמעוטר בציורי קיר ובאריחי רצפה מיוחדים. פתח בקיר שלו מוביל לבריכה המדורגת של החדר הקר, הפריגידריום. מהחדר הפושר, הטפידריום, פתח בצד המזרחי מוביל לחדר החם, הקלדריום.
הגימורים השתנו במהלך חיי הבניין. לפי איקומוס, כל המכלול רוצף במקור בפסיפסים ועוטר בציורי קיר, ובהמשך הוחלפו פסיפסי הרצפה בלוחות אבן צבעוניים, אופוס סקטילה. Encyclopaedia Judaica מפרטת יותר: פסיפס בכל חדר חוץ מהחדר הקר, שהוחלף באריחים משולשים ורודים ושחורים, עם ציורי קיר בכל המבנה. היא מציינת גם כתובת ביוונית שמהללת את הטיכה, שנמצאה על קיר חדר ההלבשה, מהסוג של דברים ששורדים בבית מרחץ ובשום מקום אחר.
הערת זהירות אחת לגבי שמות. רשות הטבע והגנים ו-Encyclopaedia Judaica מזהות שתיהן את הבריכה המדורגת כפריגידריום, החדר הקר. בהערכה של איקומוס אותה בריכה מדורגת נקראת טפידריום. בשטח זה לא משנה דבר, אבל שמות החדרים על שלט ושמות החדרים בדוח לא תמיד מסכימים, וזה אחד המקומות שבהם הם לא.
- פלסטרה: חצר מוקפת עמודים, ששימשה לאימונים
- אפודיטריום: חדר ההלבשה, עם ציורי קיר ורצפה מעוטרת
- פריגידריום: בריכה מדורגת שנכנסים אליה דרך פתח בקיר
- טפידריום: החדר הפושר, שנפתח מזרחה לחדר החם
- קלדריום: החדר החם, הגדול ביותר, שפעם היה מקורה בקמרון חבית
Jan Helebrant / CC0 · Wikimedia Commons
החדר החם
רצפה על מאתיים עמודונים קטנים
הקלדריום הוא הסיבה להאט. הרצפה שלו מעולם לא הונחה על הקרקע: היא הייתה תלויה, והיא עדיין תלויה. Encyclopaedia Judaica מעריכה את המספר בכ-200 עמודונים זעירים, רובם מלבנים, שעומדים בשורות בחלל שמתחת. החלל הזה הוא ההיפוקאוסט. תנור בחוץ דחף לתוכו אוויר חם, והאוויר עבר מתחת לרצפה ואז עלה במעלה הקירות בצינורות חרס שהוטמנו בתוך דופן כפולה, כך שכל מעטפת החדר הקרינה חום, ולא רק אח אחד.
התיאור של משרד החוץ הישראלי לאותו חדר נכתב מנקודת המבט של המהנדס, והוא תואם: רצפה תלויה שנתמכת בשורות של עמודים נמוכים, שאפשרה להזרים אוויר חם מהתנור שבחוץ, מתחת לרצפה ודרך צינורות חרס לאורך הקירות, כדי לחמם את החדר לטמפרטורה הרצויה. איקומוס מוסיף שלקלדריום היה גג של קמרון חבית, ושרידי תנורי ההסקה ומתקני המים עדיין נמצאים באתר.
המים הגיעו חמים בקצה הרחוק. לפי Encyclopaedia Judaica, מים חמים זרמו לאמבט ולמזרקת קוורץ שהוצבה בגומחות החדר. מה שמבקר רואה היום הוא הצד התחתון של המערכת ולא פני השטח שלה: העמודונים חשופים, קטע של לוחות הרצפה המוגבהת עדיין מגשר ביניהם בצד אחד, ותעלות הארובה פתוחות בקיר. רשות הטבע והגנים מוסיפה שמגג בית המרחץ נשקף נוף לכל הרמה, בלי לומר איך עולים לגג.
לוגיסטיקה
להפעיל חדר אדים במקום שבו לא יורד גשם
בית מרחץ במדבר יהודה הוא טיעון על מים, והתשובה נמצאת במדרון שמתחת. איקומוס מתעד שתי שורות של בורות מים חצובים בסלע שנחפרו בשלב העיקרי: שורה תחתונה של ארבעה, 130 מטר מתחת לפסגה, שכל אחד מהם מכיל 4,000 מ"ק, ושורה עליונה של שמונה, 50 מטר גבוה יותר, שכל אחד מהם יכול לקלוט 3,000 מ"ק. Encyclopaedia Judaica מונה תריסר בורות שמחזיקים יחד כ-40,000 מ"ק, וזו אותה מערכת שנספרה באותה דרך. סכרים ותעלות מטויחות בוואדיות שממערב להר הטו לתוכם את מי השיטפונות של החורף.
להביא אותם משם למרחץ זו הייתה סחיבה. Encyclopaedia Judaica מזהה את השער הצפוני בחומת הסוגרים, שער המים, כשער שעומד ליד בית המרחץ ושימש בעיקר להעלאת מים מהשורה העליונה של הבורות. לא במקרה השער ובית המרחץ שכנים: כל אמבט שמולא כאן נסחב דרך הפתח הזה ביד או על גבי בהמה, מבור שהתמלא בשיטפון בזק שאולי לא יבוא.
יוספוס, שמעולם לא ראה את המקום, שמע עליו מספיק כדי לדייק בקווים כלליים. כשהוא כותב על המבנים של הורדוס על הסלע, הוא אומר שריהוט הבניינים, האכסדראות והמרחצאות היה מגוון מאוד ויקר מאוד, ושהקירות והרצפות רוצפו באבנים בכמה צבעים. האופוס סקטילה שעל רצפת חדר ההלבשה הוא המשפט הזה, אחרי בדיקה.
אחרי הורדוס
בריכת טבילה בחדר ההלבשה, ושמות לטיניים באדמה
המורדים תפסו את מצדה ב-66 לספירה ונשארו עד 73 או 74 לספירה, והם לא השאירו את בית המרחץ כמו שהוא. לפי רשות הטבע והגנים, בזמן המרד נבנה בחדר ההלבשה מתקן לטבילה טקסית. Encyclopaedia Judaica מתארת את אותו שינוי בפירוט רב יותר: בריכת טבילה, וספסל מתופי עמודים מפורקים, שהוכנסו לחדר שהיה חדר ההלבשה של הורדוס. שני מקורות, מפעיל אחד וספר עיון אחד, שמתארים את אותה התערבות באופן עצמאי.
זה מתאים לתמונה הרחבה בפסגה. איקומוס מתעד שבעה או שמונה מקוואות שזוהו במצדה, כולל בריכת טבילה מדורגת גדולה מדרום לארמון המערבי. בריטניקה הולכת רחוק יותר ואומרת שבית הכנסת והמקווה שנמצאו במצדה הם המוקדמים ביותר שנמצאו עד היום בארץ. מה שלא יהיו האנשים שעל הסלע, הם בנו מקוואות בתוך מבנה פנאי רומי, והשתמשו בעמודים שלו עצמו כחומר גלם.
השכבה האחרונה היא שוב רומית. Encyclopaedia Judaica מדווחת על כתובת פחם של הלגיון העשירי פרטנסיס בבית המרחץ, שהשאירו החיילים שכבשו את המקום. ג'ודי מגנס, שחפרה במצדה, מתעדת עשרים ושניים אוסטרקונים עם שמות של חיילים רומאים בלטינית שנמצאו בסביבת בית המרחץ הגדול, ביניהם אמיליוס, פביוס וטרנטיוס, ומציינת שהם חריגים בכך שנכתבו בצד הפנימי של החרס ולא בחיצוני. חיל מצב נשאר במצדה עד תחילת המאה ה-2, וזה אחד הבניינים הבודדים בהר שבהם כתב היד שלו שרד.
- בריכת טבילה שנחצבה בחדר ההלבשה ההרודיאני בזמן המרד
- הספסל שלה, שנבנה מתופי עמודים מפורקים
- כתובת פחם של הלגיון העשירי פרטנסיס על קיר בית המרחץ
- 22 אוסטרקונים בלטינית עם שמות לגיונרים שנמצאו בסביבה
Carole Raddato from FRANKFURT, Germany / CC BY-SA 2.0 · Wikimedia Commons
מבט כן
מה של הורדוס, ומה הוקם מחדש בשנות ה-60
המשלחת של האוניברסיטה העברית בראשות יגאל ידין חפרה במצדה מ-1963 עד 1965 וחשפה את רוב המבנים שעל הפסגה. החוברת של רשות הטבע והגנים עצמה אומרת בפשטות שבמהלך החפירות שומרו ושוחזרו מבנים רבים, ושהגן הלאומי נפתח ב-1966 אחרי שהאתר הוכן למבקרים. השימור והשחזור הם התפקיד של רשות הטבע והגנים מאז.
כמה מזה נחשב לבנייה מחדש, זו השאלה שמבקר באמת רוצה תשובה עליה, והתשובה המלאה ביותר שפורסמה נמצאת בהערכה של איקומוס שנכתבה לקראת ההכרזה על אתר מורשת עולמית. היא מצאה שהמבנים קרסו בהדרגה ונשארו מכוסים עד שנות ה-60, ושאין "תוספות או שחזור (מעבר לרמה מקובלת של אנסטילוזיס)". אנסטילוזיס פירושו הקמה מחדש של החלקים המקוריים שנפלו במקומם המקורי, וזו פעולה שונה מבניית העתק, גם אם מרחוק התוצאה נראית דומה.
אותו דוח בוטה לגבי סבב העבודה הראשון. השימור התחיל ברגע שהחופרים יצאו, לפי תוכנית שהכינה ועדת מומחים לפי הסטנדרטים המקובלים באותם ימים, שכללו מלט פורטלנד, ואיקומוס ציין ב-2001 שהמלט הוחלף עד אז כמעט כולו. כך שהתיאור הכן של הקלדריום הוא שהעמודונים, צינורות הארובה והמבנה עתיקים, שאלמנטים שנפלו הוקמו מחדש, ושחלק מהמלט שמחזיק את כל זה יחד מודרני וכבר הוחלף פעם אחת.
תוכנית הניהול של מצדה פוסלת חפירות מחקר נוספות בפסגה "בדור הנוכחי", ומתירה חפירה מוגבלת רק במקומות שבהם השימור מחייב אותה.
Fallaner / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
למה לשים לב
מה לא לפספס בבית המרחץ הגדול
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
ההיפוקאוסט שמתחת לקלדריום
שורות של עמודוני לבנים נמוכים, כ-200 מהם, שעומדים בחלל שבעבר הוביל אוויר חם מתחת לרצפה תלויה. קטע של לוחות הרצפה עדיין מגשר ביניהם בצד אחד, וזה מה שהופך את הסידור למובן ולא למופשט.
צינורות הארובה מחרס בקיר
החדר החם חומם דרך הקירות שלו ולא רק דרך הרצפה, באוויר שנמשך למעלה בצינורות שהוטמנו בתוך דופן כפולה. הפתחים נראים במקומות שבהם הטיח נשר.
הבריכה הקרה המדורגת
נכנסים אליה דרך פתח בקיר חדר ההלבשה, וזה החדר היחיד שהחופרים מצאו את הרצפה שלו בלי פסיפס. זו הטבילה שבקצה הקר של הרצף הרומי.
בריכת הטבילה שהמורדים חצבו
רשות הטבע והגנים מתעדת מתקן לטבילה טקסית שנבנה בחדר ההלבשה של הורדוס בזמן המרד, עם ספסל מתופי עמודים שנלקחו מהבניין עצמו.
חצר האימונים המוקפת עמודים
חצר הכניסה, מוקפת עמודים, שרשות הטבע והגנים מזהה כמקום לאימונים ואיקומוס קורא כפלסטרה. זה החלק שרוב האנשים חוצים בלי לקלוט שהוא היה חדר.
המחסנים הסמוכים
שמונה-עשר חדרים ארוכים, שלושה-עשר מהם באורך 26 מטר, שעוטפים את בית המרחץ משני צדדים. המרחץ והאסם נבנו יחד כמכלול אחד על הקרקע הגבוהה.
לאורך השנים
בית המרחץ הגדול: ציר הזמן
כ-35 לפנה"ס
שלב הבנייה המוקדם של הורדוס על הסלע: גרעין הארמון המערבי, שלושה ארמונות קטנים, בניין מנהלה, מגורי חיילים, שלושה קולומבריה, כמה בורות מים גדולים ובריכת שחייה. עדיין אין בית מרחץ גדול.
אמצע שנות ה-20 לפנה"ס
השלב העיקרי. בית המרחץ הגדול נבנה לצד הארמון הצפוני והמחסנים, בסגנון רומי מלא ולפי תוכנית, ושתי השורות הגדולות של בורות המים נחצבות במדרון שמתחת.
כ-15 לפנה"ס
השלב ההרודיאני האחרון, שחומת הסוגרים שסביב הפסגה שולטת בו. שער המים, שעומד ליד בית המרחץ והעלה מים מהבורות העליונים, אינו משולב בה.
66 לספירה
מורדים תופסים את מצדה בתחילת המרד הגדול. בזמן שהם מחזיקים בה נבנים בחדר ההלבשה של בית המרחץ בריכת טבילה וספסל מתופי עמודים מפורקים.
73 או 74 לספירה
מצדה נופלת בידי הלגיון העשירי בפיקוד פלביוס סילבה. כתובת פחם של הלגיון העשירי פרטנסיס נשארת בבית המרחץ, ואוסטרקונים בלטינית עם שמות לגיונרים מגיעים לאדמה בסביבה.
1963 עד 1965
המשלחת של האוניברסיטה העברית בראשות יגאל ידין חופרת כמעט את כל הפסגה. מבנים משומרים ומשוחזרים תוך כדי החפירה, במלט פורטלנד לפי הסטנדרטים של התקופה.
1966
גן לאומי מצדה נפתח לקהל, אחרי שהאתר מוכן למבקרים.
2001
אונסק"ו מכריזה על מצדה כאתר מורשת עולמית. ההערכה של איקומוס מתעדת שאין תוספות או שחזור מעבר לרמה מקובלת של אנסטילוזיס, ומציינת שהמלט המוקדם הוחלף עד אז כמעט כולו.
מידע מעשי
ביקור בבית המרחץ הגדול
איפה
הקצה הצפוני של רמת מצדה, דרומית לארמון הצפוני, גן לאומי מצדה, מדבר יהודה
איזה כרטיס צריך
בית המרחץ נמצא בתוך גן לאומי מצדה, על הפסגה, קרוב לקצה הצפוני שלה. דמי הכניסה לגן מכסים אותו, ואין לו שער, כרטיס או שעות פתיחה נפרדים. מה שעולה תוספת הוא העלייה למעלה: הרכבל בתשלום נוסף על דמי הכניסה, ואילו שביל הנחש ושביל הסוללה הרומית חינמיים להליכה, אבל נסגרים לפי לוח זמנים של חום שנקבע מול התחזית של השירות המטאורולוגי.
שעות פתיחה
- בית המרחץ עצמו
- אין שעות או שער נפרדים: הוא פתוח בכל זמן שהרמה פתוחה, ואין כרטיס בכניסהמקור
- הגן, קיץ, א'-ה' ושבת
- 08:00 עד 17:00מקור
- הגן, קיץ, שישי וערבי חג
- 08:00 עד 16:00מקור
- הגן, חורף, א'-ה' ושבת
- 08:00 עד 16:00מקור
- הגן, חורף, שישי וערבי חג
- 08:00 עד 15:00מקור
- ערב יום כיפור
- 08:00-12:00מקור
- כניסה אחרונה
- הכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעת הסגירה שצוינה, והרכבל האחרון עולה שעה לפני הסגירהמקור
- עלייה ברגל בחום
- במזג אוויר חם רגיל, העלייה האחרונה בשביל הנחש היא ב-10:00; כשחם מאוד, ב-08:00; בחום קיצוני בקיץ, ב-07:00, ושביל הסוללה הרומית נסגר לעלייה ב-11:00 בימים כאלהמקור
דמי כניסה
נגישות
אפשר להגיע לרמה בלי מדרגות: לפי רשות הטבע והגנים, הרכבל והגשר שלמעלה נגישים לכיסאות גלגלים, ועל הרמה עצמה יש שבילי בטון, שירותים, מעקות במדרגות, ספסלים ופינות התכנסות מוצלות, עם כניסה לרוב האתרים והתצפיות העיקריים. בית המרחץ הוא אחד האתרים האלה, ובניגוד לארמון הצפוני, שהרשות מציינת במפורש שהירידה אליו היא מדרגות רבות, הוא לא מסומן כבעייתי. שתי הסתייגויות כנות. הרצפות בתוך בית מרחץ מהמאה ה-1 לא אחידות, ורשות הטבע והגנים מזכירה את הנוף מגג בית המרחץ בלי לומר איך עולים לגג, אז אף אחד לא צריך לתכנן מסלול שמבוסס על עלייה לשם. הרשות מפעילה טופס תיאום לביקורים נגישים, והדגמים ומפות התבליט שלה על הרמה מותאמים למבקרים עם לקות ראייה.
במקום
- שבילי בטון על הרמה
- שירותים נגישים על הרמה
- פינות התכנסות מוצלות בקרבת מקום
- ספסלים ומעקות במדרגות
- דגמים ומפות תבליט להסבר
- בתוך הבניין עצמו אין צל, מים או שירותים
הזמנה מראש
לבית המרחץ אין מה להזמין. רשות הטבע והגנים כן מבקשת מהמבקרים להזמין באינטרנט משבצת זמן לגן לאומי מצדה, ואומרת שאם המשבצת מלאה כשאתם מגיעים, תתבקשו להציג את אישור ההזמנה כדי להיכנס.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-en.parks.org.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- היכנסו לפני הארמון הצפוני, לא אחריו. רוב האנשים יורדים מהרכבל, הולכים ישר למדרגות הארמון ומגיעים לבית המרחץ עייפים ובלי זמן, כשהוא בעצם הבניין הקרוב יותר והמהיר יותר.
- הסתכלו למטה לפני שאתם מסתכלים מסביב. הדבר היחיד ששווה לראות כאן נמצא מתחת לרצפה, וקל לעבור ליד שורת העמודונים הקטנים בהיפוקאוסט כאילו הייתה גל אבנים, אם אף אחד לא אמר לכם מה היא.
- אל תצפו למסלול מסומן בין החדרים לפי סדר הרחצה. נכנסים לבניין לפי הנוחות ולא כמו שרומאי היה משתמש בו, אז ברו איפה החצר, חדר ההלבשה, הבריכה הקרה והחדר החם לפני שאתם מחליטים לאיזה כיוון ללכת.
- תתייחסו לשמות החדרים בזהירות קלה. רשות הטבע והגנים ו-Encyclopaedia Judaica קוראות לבריכה המדורגת פריגידריום; דוח איקומוס קורא לה טפידריום. האבנים אותן אבנים בכל מקרה.
- הוא מקורה רק בשם. חדרים בלי גג במדבר יהודה לא נותנים צל של ממש בצהריים, אז זה לא המקום לתכנן בו מנוחה, ופינות ההתכנסות המוצלות על הרמה כן.
- הצמה הקלועה והממצאים הקטנים לא נמצאים כאן. הם יצאו מבית המרחץ הקטן במדרגה התחתונה של הארמון הצפוני ומוצגים במוזיאון יגאל ידין למרגלות ההר במזרח, שיש לו כרטיס נפרד וכניסה בהזמנה מראש.
המספרים
בית המרחץ הגדול במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| עמודונים מתחת לרצפת הקלדריום | כ-200, רובם מלבנים | 2007 | encyclopedia.com |
| התאריך של שלב הבנייה העיקרי, שבו נבנה בית המרחץ | אמצע שנות ה-20 לפנה"ס | 2001 | whc.unesco.org |
| המחסנים שליד בית המרחץ | 18 חדרים, 13 מהם באורך 26 מטר | 2001 | whc.unesco.org |
| קיבולת בורות המים שהזינו את הפסגה | 4 בורות של 4,000 מ"ק, 130 מטר מתחת לפסגה, ו-8 של 3,000 מ"ק, 50 מטר גבוה יותר | 2001 | whc.unesco.org |
| אוסטרקונים בלטינית עם שמות חיילים שנמצאו ליד בית המרחץ הגדול | 22, כולל אמיליוס, פביוס וטרנטיוס | 2019 | assets.press.princeton.edu |
| מקוואות שזוהו ברחבי פסגת מצדה | 7 או 8, כולל המקווה שנחצב בבית המרחץ הזה | 2001 | whc.unesco.org |
| כניסה לגן למבוגר, שמכסה את בית המרחץ | ₪37, לא כולל רכבל | 2026 | en.parks.org.il |
| עונות החפירה של ידין | 1963 עד 1965, וחשפו את רוב המבנים שעל הפסגה | 2018 | static-en.parks.org.il |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים במצדה
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
Godot13 / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
הארמון הצפוני
האדריכלים של הורדוס תלו בית פרטי על שלוש מדרגות סלע בקצה הצפוני של מצדה. בין המדרגה העליונה לתחתונה יש הפרש גובה של כ-30 מטר, ושתי המדרגות התחתונות נאחזות במצוק בעזרת קירות תמך.
Tribun militum / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
בורות המים ומערכת המים
סכרים שנבנו באפיקי הנחלים הטו שיטפונות בזק לתעלות מטויחות, שמילאו שנים-עשר בורות מים שנחצבו בשתי שורות במדרון, ורשות הטבע והגנים מעריכה את הנפח הכולל שלהם ב-40,000 מ"ק.
Tiia Monto / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
הארמון המערבי
לפי רשות הטבע והגנים שטחו של הבניין הזה 3,700 מ"ר, מה שהופך אותו לגדול ביותר על רמת מצדה, ובארבעת האגפים שלו היו חדרי הקבלה של הורדוס, המחסנים שלו, בתי המלאכה שלו והמנהלה.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilגן לאומי מצדה: הרמה
התיאור של המפעיל עצמו לבית המרחץ: בנוי בסגנון רומי עם כל החדרים שמורים היטב, חצר כניסה מוקפת עמודים ששימשה לאימונים, חדר ההלבשה (אפודיטריום) המעוטר בציורי קיר ובאריחי רצפה מיוחדים, מתקן הטבילה הטקסית שנבנה בו בזמן המרד, הפתח שמוביל לבריכה מדורגת בחדר הקר (פריגידריום), הפתח מזרחה מהטפידריום לחדר החם (קלדריום) שהרצפה שלו נשענת על עמודונים קטנים, האוויר החם שזרם בצינורות חרס בקירות, והנוף לכל הרמה מגג בית המרחץ. וגם בית המרחץ הקטן במדרגה התחתונה של הארמון הצפוני, עם שלושה שלדים וצמות של אישה שנשמרו
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilגן לאומי מצדה
שעות הפתיחה בקיץ ובחורף, סגירת הכניסה שעה לפני השעה שצוינה והרכבל האחרון שעה לפני הסגירה, הסגירה ב-12:00 בערב יום כיפור, דמי כניסה של ₪37 למבוגר, ₪21 לילד, ₪31 לסטודנט ולמבוגר בקבוצה, ₪18 לילד בקבוצה, ₪19 לאזרח ותיק ישראלי ו-₪20 למוזיאון בהזמנה מראש, לוח זמני החום של שביל הנחש ושביל הסוללה הרומית, מערכת ההזמנות המקוונת, והצהרת הנגישות שמכסה את הרכבל, את הגשר ואת שבילי הבטון, השירותים, המעקות, הספסלים ופינות ההתכנסות המוצלות על הרמה
- רשמירשות הטבע והגניםstatic-en.parks.org.ilחוברת האתר מצדה (באנגלית)
נכתבה בידי גיא שטיבל, עם אהוד נצר כיועץ תוכן. היסטוריית החפירות והשימור: החפירות של ידין מטעם האוניברסיטה העברית מ-1963 עד 1965 שחשפו את רוב המבנים במצדה, מבנים רבים ששומרו ושוחזרו במהלך החפירה, פתיחת הגן הלאומי ב-1966 אחרי הכנה למבקרים, הרכבל הראשון ב-1971, העונה של נצר ב-1989, החפירות המחודשות של האוניברסיטה העברית מ-1995 במסגרת פרויקט הפיתוח של משרד התיירות, והשימור והשחזור שמבצעת רשות הטבע והגנים
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilאתרי מורשת עולמית
התיעוד של המפעיל להכרזת אונסק"ו ב-2001, שמציין את הארמון הצפוני של הורדוס כדוגמה יוצאת דופן לווילה מפוארת מהתקופה הרומית הקדומה, מצטט את אונסק"ו על מערך המצור שמסביב כמערך המצור הרומי המשובח והשלם ביותר ששרד, ומציין את ההשקעה של רשות הטבע והגנים בשימור ובנגישות בעשורים האחרונים
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilגן לאומי מצדה: מוזיאון מצדה על שם יגאל ידין
העמוד של רשות הטבע והגנים על המוזיאון שלמרגלות ההר במזרח, שמציג את הממצאים הארכיאולוגיים שגילתה באתר משלחת האוניברסיטה העברית בירושלים בראשות יגאל ידין, שנכנסים אליו דרך מערכת ההזמנות, ושמספק סיורים מוקלטים באוזניות אישיות בשבע שפות
- רקעאיקומוס, עבור ועדת המורשת העולמית של אונסק"וwhc.unesco.orgAdvisory Body Evaluation, Masada (Israel), No 1040
ההערכה מ-2001 של ההצעה להכרזה. ממקמת את בית המרחץ הגדול על גבעה קטנה ממש דרומית לארמון הצפוני, עם חצר כניסה גדולה ששימשה כנראה כפלסטרה, חדר הלבשה (אפודיטריום), בריכה מדורגת וחדר חם גדול (קלדריום) עם גג של קמרון חבית, רצפות פסיפס וציורי קיר שהוחלפו בהמשך באופוס סקטילה, ותנורי הסקה ומתקני מים ששרדו. וגם שלושת שלבי הבנייה ההרודיאניים (המוקדם בכ-35 לפנה"ס, העיקרי באמצע שנות ה-20 לפנה"ס, האחרון בכ-15 לפנה"ס), מכלול המחסנים של 18 חדרים ש-13 מהם באורך 26 מטר, שתי שורות הבורות של 4,000 ו-3,000 מ"ק, שבעה או שמונה המקוואות, הממצא שאין תוספות או שחזור מעבר לרמה מקובלת של אנסטילוזיס, השימוש המוקדם במלט פורטלנד שהוחלף מאז כמעט כולו, והחלטת הניהול נגד חפירות מחקר נוספות בדור הנוכחי
- רקעEncyclopaedia Judaica, ערך מאת גיא ד' שטיבל, דרך Encyclopedia.comencyclopedia.comמצדה, ב-Encyclopaedia Judaica (מהדורה שנייה)
התיאור המלא ביותר של הבניין שפורסם: בית מרחץ גדול של ארבעה חדרים וחצר דרומית לארמון הצפוני בסגנון רומי מסורתי, סדר הרחצה, רצפות פסיפס בכל חדר חוץ מהחדר הקר שהוחלפו בהמשך באריחים משולשים ורודים ושחורים (אופוס סקטילה), קירות עם ציורי קיר, הכתובת היוונית שמהללת את הטיכה על קיר חדר ההלבשה, בריכת הטבילה והספסל מתופי עמודים מפורקים שנבנו שם בזמן המרד, רצפת החדר החם שעומדת על כ-200 עמודונים זעירים, רובם מלבנים, מעל היפוקאוסט, התנור שדחף אוויר חם דרך הרצפה ודרך הקירות הכפולים עם צינורות החרס שלהם, המים החמים שזרמו לאמבט ולמזרקת קוורץ בגומחות החדר, כתובת הפחם של הלגיון העשירי פרטנסיס, המחסנים ממזרח ומדרום לבית המרחץ, תריסר הבורות שמחזיקים יחד כ-40,000 מ"ק, ושער המים ליד בית המרחץ ששימש להעלאת מים מהבורות העליונים
- רקעJewish Virtual Library, מתוך חומרים של משרד החוץjewishvirtuallibrary.orgArchaeology in Israel: Masada Desert Fortress
תיאור עצמאי של אותו בניין: בנוי בפאר ושירת כנראה את האורחים ואת בכירי מצדה, מורכב מחצר גדולה מוקפת אכסדראות וכמה חדרים עם רצפות פסיפס או אריחים וחלק מהקירות עם ציורי קיר, החדר החם (קלדריום) הגדול מכולם, ורצפתו התלויה נתמכת בשורות של עמודים נמוכים שאפשרו להזרים אוויר חם מהתנור שבחוץ, מתחת לרצפה ודרך צינורות חרס לאורך הקירות. וגם מבחין בינו לבין בית המרחץ הפרטי הקטן במדרגה התחתונה של הארמון הצפוני
- רקעאנציקלופדיה בריטניקהbritannica.comמצדה
תקופת שלטונו של הורדוס, 37 עד 4 לפנה"ס, שני הארמונות המפוארים שלו, החומות העבות, מגדלי ההגנה ואמות המים שהזינו בורות שהחזיקו כמעט 750,000 ליטר, החפירה של ידין מ-1963 עד 1965 עם אלפי מתנדבים, והקביעה שבית הכנסת והמקווה שנמצאו במצדה הם המוקדמים ביותר שנמצאו עד היום בארץ
- רקעג'ודי מגנס, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון (פרק לדוגמה)assets.press.princeton.eduMasada: From Jewish Revolt to Modern Myth, chapter 1
התיאור של החופרת עצמה לחומר הרומי: עשרים ושניים אוסטרקונים בלטינית עם שמות של חיילים רומאים, ביניהם אמיליוס, פביוס וטרנטיוס, שנמצאו בסביבת בית המרחץ הגדול במכלול הארמון הצפוני, חריגים בכך שנכתבו בצד הפנימי של החרס ולא בחיצוני, לצד הפפירוסים בלטינית מהאתר
- רקעPenelope, אוניברסיטת שיקגוpenelope.uchicago.eduמלחמת היהודים, ספר ז' (תרגום ויסטון)
יוספוס על מבני הורדוס במצדה: ריהוט הבניינים, האכסדראות והמרחצאות שהיה מגוון מאוד ויקר מאוד, הבניינים שנתמכו בעמודים מאבן אחת, הקירות והרצפות שרוצפו באבנים בכמה צבעים, והבורות הגדולים הרבים שנחצבו בסלע כמאגרי מים
בית המרחץ הגדול: שאלות נפוצות
מהו בית המרחץ הגדול של הורדוס במצדה?+
זו מערכת מרחץ ציבורית בסגנון רומי שנבנתה בשביל הורדוס על הקרקע הגבוהה בקצה הצפוני של פסגת מצדה, כמה צעדים דרומית לארמון הצפוני. יש בה חצר אימונים מוקפת עמודים, חדר הלבשה, בריכה קרה מדורגת, חדר פושר וחדר חם. רשות הטבע והגנים מתארת אותה כבנויה בסגנון רומי, עם כל החדרים שלה שמורים היטב.
ההיפוקאוסט באמת מקורי?+
העמודונים והמבנה עתיקים, וההערכה של איקומוס שנכתבה לקראת ההכרזה על אתר מורשת עולמית ב-2001 לא מצאה במצדה תוספות או שחזור מעבר לרמה מקובלת של אנסטילוזיס, כלומר הקמה מחדש של חלקים מקוריים שנפלו במקומם המקורי. ההסתייגות היא המלט: השימור התחיל ברגע שהחופרים עזבו בשנות ה-60 והשתמש במלט פורטלנד, שלפי איקומוס הוחלף עד 2001 כמעט כולו. כך שהתשובה הכנה היא אבן ולבנים עתיקות, חלקן הוקמו מחדש, ומוחזקות יחד בחלקן בחומר מודרני.
כמה זמן לוקח בית המרחץ?+
כ-25 דקות מספיקות כדי לעבור בחצר, בחדר ההלבשה, בבריכה הקרה ובחדר החם ולהבין את ההיפוקאוסט. הוא נכנס בתוך השעתיים-שלוש שרוב המבקרים מקדישים לכל הרמה, והוא אחד הבניינים הקרובים ביותר לתחנת הרכבל העליונה, כך שמבחינת הליכה הוא זול.
צריך כרטיס נפרד?+
לא. בית המרחץ נמצא בתוך גן לאומי מצדה בלי שער, כרטיס או שעות פתיחה נפרדים, ודמי הכניסה לגן מכסים אותו. כניסה למבוגר בלי רכבל עולה ₪37, לילד ₪21, לסטודנט או למבוגר בקבוצה ₪31, לילד בקבוצה ₪18 ולאזרח ותיק ישראלי ₪19, לפי מה שמפרסמת רשות הטבע והגנים. הרכבל ומוזיאון יגאל ידין בתשלום נפרד.
כיסא גלגלים יכול להגיע לשם?+
אפשר להגיע לרמה בלי מדרגות, כי לפי רשות הטבע והגנים הרכבל והגשר שלמעלה נגישים לכיסאות גלגלים, ועל הרמה יש שבילי בטון, ספסלים, מעקות במדרגות ושירותים נגישים, עם כניסה לרוב האתרים העיקריים. בית המרחץ לא מצוין כחריג, כמו הירידה לארמון הצפוני. עם זאת, הרצפות בתוך בניין מהמאה ה-1 לא אחידות, והרשות מזכירה את הנוף מגג בית המרחץ בלי לומר איך עולים לגג, אז אל תתכננו את הגג.
למה יש מקווה יהודי בתוך בית מרחץ רומי?+
כי האנשים שגרו על ההר בשנות ה-60 וה-70 לספירה לא היו האנשים שבשבילם הוא נבנה. רשות הטבע והגנים מתעדת מתקן לטבילה טקסית שנבנה בחדר ההלבשה בזמן המרד, ו-Encyclopaedia Judaica מוסיפה שהמורדים בנו שם גם ספסל מתופי עמודים מפורקים שנלקחו מהבניין. איקומוס מנה שבעה או שמונה מקוואות ברחבי הפסגה, ובריטניקה קובעת שבית הכנסת והמקווה שנמצאו במצדה הם המוקדמים ביותר שנמצאו עד היום בארץ.
מאיפה הגיעו המים?+
מבורות מים חצובים בסלע במדרון שמתחת, שהתמלאו במי שיטפונות של החורף שהוטו מהוואדיות שממערב להר דרך סכרים ותעלות מטויחות. איקומוס מתעד שורה תחתונה של ארבעה בורות, 130 מטר מתחת לפסגה, של 4,000 מ"ק כל אחד, ושורה עליונה של שמונה, 50 מטר גבוה יותר, של 3,000 מ"ק כל אחד. Encyclopaedia Judaica מציינת ששער המים בחומת הסוגרים, שעומד ליד בית המרחץ, היה קיים בעיקר כדי להעלות מים מהשורה העליונה.
זה אותו בית מרחץ שבו נמצאו השלדים והצמה הקלועה?+
לא. הם הגיעו מבית המרחץ הפרטי הקטן במדרגה התחתונה של הארמון הצפוני, במורד מכאן, שבו רשות הטבע והגנים מתעדת שלושה שלדים של בני אדם וצמות של אישה שנשמרו היטב. בית המרחץ הגדול הוא בניין נפרד וגדול יותר על הגבעה שמעל, והממצאים הבולטים שלו הם רומיים: כתובת פחם של הלגיון העשירי פרטנסיס, ועשרים ושניים אוסטרקונים בלטינית עם שמות לגיונרים שנמצאו באדמה בסביבה.
יש מה לראות אם הפסיפסים כבר לא שם?+
כן, אם כי הרצפות הן החלק החלש בביקור. הפסיפסים הוחלפו כבר בעת העתיקה בלוחות אבן צבעוניים, אופוס סקטילה, ש-Encyclopaedia Judaica מתארת כאריחים משולשים ורודים ושחורים, וחלק גדול מהם לא שרד מעל הקרקע. מה ששרד הוא המבנה: עמודוני ההיפוקאוסט, פתחי הארובות בקיר, הבריכה המדורגת וצורת הרצף, שקריאה כאן יותר מבכל אחד מהארמונות.
זה היה המרחץ הפרטי של הורדוס או מרחץ ציבורי?+
המקורות חלוקים, ואף כתובת לא מכריעה. איקומוס קורא לו בית המרחץ הגדול לשימוש המלך, משפחתו ואורחיו; התיאור של משרד החוץ הישראלי אומר שהוא שירת כנראה את האורחים ואת בכירי מצדה. שניהם מציינים שלהורדוס היה גם בית מרחץ פרטי קטן במגורים שלו במדרגה התחתונה של הארמון הצפוני, וזו הסיבה העיקרית לקרוא את הגדול כציבורי יותר מבין השניים.