Section 14 of פקודת המשקולות והמידות, 1947, כללים.

המפקח רשאי – באישורו של שר המסחר והתעשיה – להתקין כללים לכל הצרכים הבאים או מקצתם:–

(א)לקביעת נקיבותיהם, הרכביהם, ערכיהם הנקובים וכושריהם וקיבוליהם של משקלות, מידות ומכונות־שקילה;

(ב)לקביעת הפרוצידורה באימות־דיוקם וטביעתם, אימות־דיוקם מחדש, התאמתם, ביקרתם והעמדתם במבחן של משקלות, מידות ומכונות־שקילה, לרבות תכנית־צורתה של מטבעת אימות־הדיוק;

(ג)לקביעת המסיבות שבו תימחק טביעת אימות־דיוק ואופן המחיקה;

(ד)לקביעת הרגישות הנדרשת וגבולות הטעות שיש להתירם באימות־דיוק, באימות־דיוק מחדש או בביקורת, בין בדרך־כלל ובין בגין מסחר כך־שהוא;

(ה)לצמצום השימוש בסימנים בכל משקל, מידה או מכונת־שקילה;

(ו)לקביעת הדמים, שיש לשלמם תמורת המצאתם של תקנים משניים, ותמורת אימות־דיוקם והטבעתם, אימות־דיוקם מחדש, התאמתם והעמדתם במבחן של משקלות, מידות ומכונות־שקילה;

(ז)לקביעת טפסיה ופרטיה של תעודת־האישור, הנקובה בסעיפים־קטנים (2) ו־(3) של סעיף 7;

(ח)למתן מפקות לפקודה הזאת בדרך־כלל:

בתנאי, שיהיו עומדים בתקפם הכללים הכלולים בתוספות השנייה, השלישית, הרביעית, החמישית והשישית, עד־אשר ישונו או יפקעו בכל כללים כאלה.

פורסמו תקנות המשקולות והמידות, תשכ״ג–1963 (ק״ת תשכ״ג, 1044).