Skip to main content

Law1991

Section 1 of חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, הגדרות.

This section is in פרק א׳: הגדרות

1. הגדרות

תיקון: תש״ס, תשס״ג, תשס״ה־2, תש״ע־2, תשע״ד

בחוק זה –

”עובד זר“ – עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה;

”קבלן כוח אדם“ ו”מעסיק בפועל“ – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;

”מתווך כוח אדם“ – לשכה פרטית כהגדרתה בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה);

”מעסיק“ – לרבות קבלן כח אדם;

”חוק הכניסה לישראל“ – חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;

”הממונה“ – עובד משרד הפנים ששר הפנים מינה כאחראי על מתן היתרים לפי סעיף 1יג;

”הממונה על זכויות עובדים זרים“ – עובד משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שמונה לפי סעיף 1כב;

”הועדה“ – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת;

”ועדת הפנים“ – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

”השר“ – שר התעשייה המסחר והתעסוקה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring