Skip to main content

Law1991

Section 1י2 of חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, הגדרות – פרק ד׳.

This section is in פרק ד׳: הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל

1י2. הגדרות – פרק ד׳

תיקון: תשע״ה

בפרק זה –

”הממונה“ – הממונה או עובד משרד הפנים שהוא הסמיכו לעניין פרק זה;

”מסתנן“ – מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954, בעל רישיון לפי סעיף 2(א)(2) או (5) לחוק הכניסה לישראל;

”תום התקופה לשהייה בישראל“, לעניין עובד זר שהוא מסתנן – המועד שבו עליו לעזוב את ישראל כפי שנקבע בפסק דין חלוט או בהודעה מאת שר הפנים או מנהל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring