זהבה לרנר נ' מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר ואח'

פסק-דין

המערערת הגישה עתירה נגד החלטת המשיבים מיום 27.3.2017 בדבר פרישתה. בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' הנשיא א' טל) בפסק דין מנומק קבע כי דין העתירה להידחות על הסף הן בשל שיהוי בהגשתה הן בשל מעשה עשוי. בצד האמור, דן בית המשפט בטענות העותרת ודחה אותן לגופן. על כך נסוב הערעור שלפנינו.

בא כוח המערערת חזר על הטענות שהעלה לפני בית משפט קמא בדבר חריגה מסמכות ובדבר הפגם שנפל לטעמו בהסכמתה של המערערת שיימצא לה שיבוץ הולם שכן חזרה בה מהסכמתה. בנוסף טען כי בהינתן מועד ההחלטה לא היה מקום לקבל את טענת השיהוי.

שמענו בהרחבה את טענות בא כוח המערערת ולאחר ששקלנו אותן לא ראינו מקום לבקש את תשובת המשיבות. הגענו למסקנה כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים בפסק הדין של בית משפט קמא. הממצאים שנקבעו תומכים את המסקנה המשפטית ואין לגלות בה טעות שבחוק.

איננו רואים לקבוע מסמרות בעניין השיהוי שכן גם בהתעלם מהקביעה בנושא זה דין הערעור להידחות.

אנחנו דוחים את אפוא את הערעור בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לפנים משורת הדין איננו עושים צו להוצאות.

ניתן היום, כ' בחשון התשע"ט (29.10.2018).