ג'מיל נחאס נ' לשכת עורכי הדין בישראל ואח'

פסק-דין

1.ענייננו בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, אשר דחה את עתירת המערערים בנוגע לבחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין שנערכה ביום 13.12.2018.

2.העתירה נסבה על מספר שאלות בבחינה, והטענה המרכזית בפי המערערים היא של חריגה מסמכות, באשר לשיטתם, השאלות נשוא הערעור אינן נכנסות בגדר הנושאים המנויים בתקנה 18 לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962.

3.בית המשפט קמא ניתח את השאלות שבמחלוקת אחת לאחת, ודחה את טענות המערערים, ועל כך נסב הערעור שבפנינו.

4.לאחר שעיינו בחומר ושמענו טענות המערערים (לא ביקשנו תשובת המשיבים) – אנו מאמצים את פסק דינו של בית המשפט קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (אשר חלה גם על ערעורים מינהליים מכוח תקנה 34 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2001).

אשר על כן, אנו דוחים הערעור על כל חלקיו.

4.משהשתכנענו כי לא נפל פגם בשאלות הספציפיות נשוא הערעור, לא נדרשנו לשאלות העקרוניות בדבר היקף הביקורת על בחינות לשכת עורכי הדין.

5.המערערים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, כ"ג בסיון התשע"ט (26.6.2019), בנוכחות הצדדים.