שולה דיין ואח' נ' עיריית חיפה

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה עתירה בגין חוב ארנונה לשנים 1999, 2000, 2004-2009, חוב שלשם גבייתו ננקטו הליכי גביה מינהליים. בעתירתם טענו שאינם חייבים למשיבה חוב כלשהו, ולחלופין שהיא אינה זכאית לגבות מהם את חוב הארנונה.

אחרי דיון מפורט הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה שהעתירה הוגשה באיחור (אפילו לשיטתם של המערערים, שלפיה ידעו על החוב ביום 14.6.2016, ואת עתירתם הגישו בנובמבר 2016, אם כי בפועל האיחור הוא רב הרבה יותר); העתירה לוקה אפוא בשיהוי, ועיקרי העובדות שנטענו בעתירה, כך נקבע, אינם אמת. נשלחו התראות אל המערערים, ומכל מקום, היטב ידעו על החובות עוד משנת 2010, לאחר שהחוב התגבש. חוב הארנונה, לפי קביעת בית המשפט המחוזי, לא התיישן, וגביית החוב מצדה של המשיבה לא לקתה בשיהוי.

בעיקר מטעמים מעשיים, ומפאת מצבם הכלכלי של המערערים, ניסינו במהלך הדיון היום לגבש פשרה כספית, אך לא עלתה בידינו.

למקרא טענות המערערים ולמשמע דברי בא-כוחם לפנינו היום, מצאנו כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, בהיותם נכונים ומוכחים. הממצאים שקבע בית המשפט המחוזי תומכים במסקנתו המשפטית. אין לגלות במסקנתו של בית המשפט המחוזי טעות שבחוק.

אשר על כן, החלטנו לדחות את הערעור מכוח סמכותנו שלפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הערעור נדחה אפוא בזאת.

המערערים ישלמו למשיבה הוצאות בסך 20,000 ₪.

המזכירות תעביר למשיבה סכום זה מתוך הפקדון שהפקידו המערערים.

ניתן היום, כ"ח בסיון התשע"ח (11.6.2018).