אלון סונינו נ' משרד הבינוי והשיכון ואח'

פסק-דין

בהחלטה מיום 3.12.2019 דחתה ועדת האכלוס העליונה במשרד הבינוי והשיכון את בקשת המערער להקנות לו מעמד של "דייר ממשיך" כהגדרתו בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998, בדירה הציבורית שבה התגוררה אמו המנוחה. כך משנמצא שלא התגורר עם אמו בדירה ב"תאריך הקובע", 1.8.2009, ולכל הפחות מחודש אפריל 2009 ועד לחודש אוגוסט 2010. במצב דברים זה לא עמד המערער בתנאים הקבועים בחוק להכרה במעמד כפי שביקש. עתירה מנהלית שהגיש המערער נדחתה אף היא ומכאן הערעור.

עיינו בכתובים והוספנו ושמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים לפנינו. ענייננו בדיור הציבורי שהוא כידוע משאב מוגבל, מתן לאחד פירושו גריעה מן האחר, ומתחייב לכן להקפיד עם דרישות הדין הרלוונטיות. לא מצאנו יסוד לא בעובדות ולא בדין, המצדיק התערבות בפסק הדין המפורט והמנומק הנשען על אדני החוק. על כן ומתוקף הסמכות הנתונה לנו על פי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הערעור נדחה. בנסיבות המקרה איננו עושים צו להוצאות.

ניתן היום, ה' באב התשפ"ב (2.8.2022).