סויטי פאיז ו-5 אח' נ' שר הפנים

פסק-דין

המערער 1, תושב השטחים, והמערערת 2, תושבת מזרח ירושלים, נישאו זה לזו בשנת 1994. לזוג נולדו ארבעה ילדים, תושבי מזרח ירושלים. המערערים הגישו למשיב בקשה לאיחוד משפחתם. בקשתם נדחתה. נמסר להם כי עליהם להמציא מסמכים נוספים (ביום 1.6.2000). המערערים המציאו את המסמכים הדרושים כשנה ו-35 ימים מיום שהתבקשו לעשות כן (ביום 5.7.2001). על כן – בשל נוהלי המשיב הקובעים שעיכוב של שנה בבקשה לאיחוד משפחות מוביל למחיקתה – בקשתם נדחתה מחוסר מעש. נמסר למערערים שבאפשרותם להגיש בקשה חדשה. בקשה כזו לא הוגשה עד להחלטת הממשלה המקפיאה את הטיפול בבקשות איחוד משפחות בין תושבים ישראליים לתושבי הרשות הפלסטינית (ממאי 2002). על החלטת המשיב הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (עת"מ 923/03). בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה וחייב את המערערים בהוצאותיו של המשיב (ביום 7.9.2003; השופט צ' סגל). על כך הוגש הערעור לבית משפט זה.

כעת, הודיעו לנו בעלי הדין כי הם הגיעו להסדר מוסכם לפיו עניינם של המערערים יוחזר למשיב, שידון בו לגוף העניין. על כן, מבקשים הם את מחיקת הערעור וביטול צו ההוצאות שניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים.

נוכח הסכמת הצדדים הערעור נמחק. חיוב המערערים בהוצאות המשיב בבית המשפט לעניינים מינהליים מתבטל. אין צו להוצאות בערכאה זו.

ניתן היום, כ"ו סיוון, תשס"ה (3.7.2005).