אהרון דוד גרינמן ואח' נ' אליהו גרוס ואח'

פסק-דין

1.בית המשפט הביע דעתו כי לא היה מקום לנתח את הסיטואציה באספקלריה של משפט חוזר אזרחי, אלא באספקלריה של בקשה לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. אולם, מבחינה מהותית אין לאבחנה משפטית זו נפקות, והחשיבות היא לקביעות העובדתיות הנחרצות של בית משפט קמא.

2.עם זאת, לאור האמור לסיפא של סעיף 51 בפסק הדין, ממנו עשוי להשתמע כי בית משפט קמא לא נתן דעתו לטענה כי שולמו לנתבעים סכומים ביתר, ובהסכמת הצדדים, אני מורה על קבלת הערעור אך ורק בנקודה ספציפית זו המתייחסת כאמור לסיפא של סעיף 51 ובית המשפט מתבקש להשלים פסק דינו אך ורק בנקודה זו. אני סבור כי אין מקום אחר לברר טענה זו ולא פתוחה בפני המערערים דרך אחרת לפעול לבירורה. זאת, מאחר שמשמעות קבלת הטענה היא שהתובעים טעו או הוטעו בעת חתימת הסכם הפשרה.

3.מובהר בזאת, כי אין עיכוב ביצוע של פסק הדין.

4.הפיקדון של 40,000 ₪ שהופקד להבטחת תוצאות הערעור בבית משפט זה, יועבר לקופת בית משפט המחוזי להבטחת תוצאות הנתבעים ככל שבית משפט המחוזי יכריע גם בנקודה זו לחובתם של התובעים.

חזקה על בית משפט קמא כי יעשה כמיטב יכולתו ליתן פסק דין משלים, בהקדם ככל שניתן, גם בנקודה האמורה לגבי סעיף 51 סיפא בפסק הדין.

5.אין צו להוצאות, הפקדון כאמור יועבר לבית משפט המחוזי.

ניתן היום, ל' בתשרי התש"ף (29.10.2019), בנוכחות הצדדים.