ישרא-וולדינג 1992 בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

פסק-דין

1.כתב התביעה שהוגש בהליך זה על ידי ב"כ הקודמים של המערערת רחוק מלענות על דרישות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כתב תביעה צריך לכלול את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה" (תקנה 9(5) לתקנות). מקום שהתובע מבקש סעד בשל תביעות שונות המבוססות על נימוקים שונים "יצוינו התביעות או העילות, עד כמה שאפשר, בנפרד ובמובחן" (תקנה 15 לתקנות).

2.כתב התביעה שלפנינו, כפי שהוגש על ידי ב"כ הקודמים של המערערת, רחוק, כאמור, מלענות על דרישת התקנות והוא נראה כמו תצהיר או סיכומים. מבחינה זו קשה לעמוד על עילת התביעה הנטענת. אולם עדיין לא היה מקום לדחות את התביעה על הסף, כפי שנעשה בענייננו.

3.בענייננו, וכך הובהר בדיון, הטענה היא כי היה הסכם בין הצדדים אותו הפרה המשיבה או התרשלה בביצועו. לכאורה, לעניין הטענות בעניין ההסכם וכל הכרוך בו, אין מקום לדחיה על הסף בשל טענה שהדרך הנכונה הייתה להגיש ערר. ובלי לפגוע בטענות המשיבה העניין מצריך בירור עובדתי וטיעון משפטי, ובמסגרת זו תוכל המשיבה להעלות כל טענה.

4.נבהיר כי פסק דיננו זה מתייחס לנסיבות המיוחדות שעלו בכתב התביעה, בו נטען לקיומו של הסכם העומד בפני עצמו.

5.אנו מחליטים להחזיר את התיק לבית משפט השלום. המערערת תוכל להגיש בתוך 15 יום כתב תביעה מתוקן שיתייחס לעילה החוזית. המשיבה תוכל להגיש כתב הגנה מתוקן וכל טענותיה שמורות לה.

6.המשיבה תישא בהוצאות המערערת, אותן נעמיד בסך של 20,000 ש"ח בלבד בשים לב לניסוחו של כתב התביעה.

ניתן היום, כ"ב באדר ב' התשע"ד (24.3.2014).

תוקן היום, ה' באייר התשע"ד (5.5.2014).