יוסף שוב נ' מינהל מקרקעי ישראל

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.הצדדים בתיק זה חלוקים על התנאים לחידוש חוזה החכירה לגבי חלקה 143. על פי חוזה החכירה המקורי חידוש תקופת החכירה ייעשה על בסיס חוזה החכירה שיהא נהוג אז לגבי חכירת אדמה בישוב גני עם.

2.בערכאה הראשונה הוגש תצהיר של הגב' סימבול ממינהל מקרקעי ישראל (שנמסר בתיק אחר) ובו התייחסות לחוזים שונים שנחתמו עם תושבי גני עם. גב' סימבול גם נחקרה על תצהירה. בסופו של דבר אין בפסק הדין מימצא בשאלה מה היה נהוג בישוב גני עם לגבי בעלי זכויות חכירה בשני מתחמים שונים, דוגמת המערער. על העדר ממצא בעניין זה קובל המערער, ונראה שהצדק עמו.

3.נראה לנו כי השאלה מה היה נהוג בעת הבקשה לחידוש חוזה החכירה בגני עם היא שאלת מפתח בתיק זה, ואיננו רואים מנוס אלא להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי שייתן פסק דין חדש בו יקבע ממצאים בשאלה האמורה. בית המשפט ישקול בקשות של הצדדים, אם יוגשו לו בקשות כאלה, להוספת ראיות בשאלה הנזכרת.

5.הערעור מתקבל במובן עליו עמדנו. לא יהא צו להוצאות.

ש ופטת

השופט א' גרוניס:

אני מסכים.

ש ופט

השופטת א' חיות:

אני מסכימה.

ש ופטת

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת מ' נאור.

ניתן היום, כ"ז תמוז, תשס"ט (19.7.2009).