שלום משעלי נ' זוהר בני ואח'

פסק-דין

1.את הערעור שבפנינו יש לקרוא על רקע פסק דין קודם שניתן כנגד המערער (מושא ע"א 2461/17 וע"א 3118/17).

ייאמר מיד, כי התביעה שהגיש המערער, המייצג את עצמו, בבית משפט קמא וכן הערעור שבפנינו, אינם נהירים. לטענת המערער, הזכויות להקמת חניות בשטח הרכוש המשותף בבית המשותף שייכות לו כמי שמחזיק במחצית הזכויות במחסן שאליו צמוד שטח החצר.

ברם, כפי שנפסק על ידי בית משפט קמא בתובענה אחרת שנתבררה בפניו, המערער לא רכש זכויות כדין במחסן (ת"ח 78/1), וממילא אין בסיס לתביעה.

משכך, צדק בית משפט קמא בכך שסילק התובענה על הסף.

2.יתירה מזו, וכפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו, הסכסוך בין המערער לבין יתר בעלי הדירות בבית המשותף הגיע לפתחו של המפקח על המקרקעין, ושם הגיעו הצדדים להסכמה כי ייבנו חניות ברכוש המשותף, כך שלא ברור כיצד רשאי המערער לחזור בו מהסכמה זו.

3.אף לא ברור מה טעם מצא המערער לגרור את המשיב 8 לסכסוך שאין לו יד ורגל בו.

4.סוף דבר, שאנו מאמצים פסק דינו של בית משפט קמא מכוח סמכותנו על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

המערער ישא בשכר טרחת המשיבים 7-1 בסך 10,000 ₪ ובשכר טרחת המשיב 8 בסך 5,000 ₪ (סה"כ 15,000 ₪).

ניתן היום, כ"ד בסיון התשע"ח (7.6.2018).