ד"ר אלי חורי ואח' נ' אליאס זאיד ואח'

פסק-דין

השופט א' מצא:

השאלה היחידה שמצאנו טעם להידרש לה עניינה בצדקת קביעתו של בית המשפט המחוזי כי במועד כריתת החוזה למכר הדירה, בינו לבין המערערים, לקה המשיב 1 בחולשה שכלית, שניצולה לרעה על-ידי המערערים מוביל למסקנה כי יש לבטל את החוזה מחמת עושק.

הראיה העיקרית שנמצאה לפני בית המשפט לעניין מצבו של המשיב היא חוות-דעתו של פרופ' אפרים בנטל, המומחה לנוירולוגיה ופסיכיאטריה, שהוגשה לבית המשפט מטעם המשיבים. עיון בחוות הדעת האמורה מעלה כי פרופ' בנטל ייחס את חולשתו השכלית של המשיב לחבלה שספג בראשו, כדבריו "לפני הרבה שנים". האינדיקציה היחידה למועד הפגיעה שצוינה בחוות הדעת היא, כי "ביום 2.7.93 נבדק (המשיב) בחדר המיון של בית החולים רמב"ם בגין פגיעה בראשו". דא עקא שמן הראיות הנגדיות שהביאו המערערים נובע כי הפגיעה בראשו של המשיב נגרמה במהלך אירוע שהתרחש ביום 24.7.94; ומועד זה חל לאחר תאריך כריתת החוזה. מפסק-דינו של בית המשפט המחוזי לא עולה, כי הוא היה ער לנתון עובדתי זה.

בנסיבות אלו הננו מחליטים לקבל את הערעור ולהחזיר את ההליך לבית המשפט המחוזי, על-מנת שלאחר שמיעת ראיות וטענות נוספות בנקודה זו ישוב ויחליט אם במועד כריתת חוזה המכר אכן לקה המשיב 1 בחולשה שכלית. לאור ממצאיו ייתן פסק-דין חדש, בו ישוב ויכריע בטענת העושק במכלולה הרחב. ביתר ממצאי פסק-דינו של בית המשפט המחוזי לא מצאנו מקום להתערב.

ניתן היום, ט' בשבט תשס"ג (12.1.03).