אדוארד בבחנוב נ' פקיד שומה - גוש דן

פסק-דין

1.הערעור שלפנינו נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שדחה את ערעור המערער על שומת המס שהוצאה לו לשנות המס 2014-2013.

בתמצית שבתמצית, בית המשפט עמד על הפרמטרים והאינדיקציות המעידים על כך שהמערער היה תושב ישראל בתקופה הרלוונטית, ודחה טענת המערער, שהועלתה לראשונה בהליכי השומה, כי בדיעבד יש לראותו באותה תקופה כתושב רוסיה.

בית המשפט דחה את הערעור על כל חלקיו, למעט בסוגיית היקף ההכנסה שנזקפה למערער ממחילת חוב, בהתאם לשנת המס בה נמחל החוב. עוד נקבע כי יש לראות את מחילת החוב כהכנסה שהופקה או נצמחה בישראל.

2.על כך נסב הערעור דנן, שבו תקף המערער את קביעות בית המשפט לאורך כל החזית.

3.הערעור בסוגיית התושבות נסב בעיקרו על ממצאי עובדה ומהימנות שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהם. מכל מקום, לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים, מצאנו כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא על הקביעות העובדתיות והמשפטיות שבו, ואנו מאמצים את פסק הדין מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

4.אשר על כן, הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיב בסך 20,000 ₪.

ניתן היום, כ"ב בתמוז התשפ"ב (21.7.2022).