רו"ח שמחה פרקש נ' מדינת ישראל – רשות המיסים

פסק-דין

עיינו בכתובים והקשבנו בקשב רב לטיעוני באי כוח הצדדים. לאחר כל אלה לא מצאנו מקום להתערב בגובה שכר הטרחה ובגמול שפסק בית המשפט המחוזי.

מבלי לגרוע מהתרומה שהייתה להליך שננקט, אנו סבורים שהסכומים שנפסקו הם ברף הגבוה ומכאן שלא היה כל מקום לערעור של מי שהסכומים נפסקו לזכותם. בסופו של דבר גם לא מצאנו לקבל את ערעור רשות המיסים מן הטעם שככלל אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בגמול ושכר טרחה שפסקה הערכאה הדיונית וסברנו שהסכומים אינם חורגים עד כדי שנתערב בהם. שיקפנו את עמדתנו בפני הצדדים. לאחר התייעצות, בא-כוח רשות המסים הודיע שהוא מקבל את המלצת בית המשפט ואינו עומד על הערעור מצידו. בא-כוח המערער הודיע שהוא עומד על הערעור וזו כמובן זכותו.

בהיבט של התוצאה כפי שציינו, שני הערעורים דינם להידחות, וכך אנו מורים.

במכלול הנסיבות, ובהינתן שהמלצה דומה ניתנה עוד בשלב קדם הערעור, המערער בע"א 9221/20 יישא בהוצאות בסך 40,000 שקלים בערכאתנו.

ניתן היום, כ"ב בתמוז התשפ"ב (21.7.2022).